כל מה שלא ידעתם על פרוביוטיקה

הפרוביוטיקה היא החומר הלוהט של השנים האחרונות, על המדפים ובתחום המחקרי. אם עד לאחרונה התייחסנו אל הפרוביוטיקה בעיקר בהקשר של נטילת אנטיביוטיקה או בעיות במערכת העיכול, הרי שהמחקרים האחרונים מצביעים על כך שהיא יעילה בטיפול בשורה ארוכה של תסמינים ומחלות, מדלקות בדרכי השתן ועד לאלרגיות ומחלות עור. למעשה, היום אפילו נחקר הקשר בין פרוביוטיקה לבין מניעת השמנה, סוכרת ומחלות נוספות.
מהי בעצם פרוביוטיקה? פירוש המילה פרוביוטיקה הוא "למען החיים". "החיידקים הפרוביוטיים הם חיידקים טובים שנמצאים באופן טבעי במערכת העיכול שלנו, במעי הדק אך בעיקר במעי הגס", מסבירה שירלי קטרון, רוקחת ודיאטנית בסופר-פארם. "החיידקים האלה מרפדים את דפנות המעיים ומפרקים את שאריות האוכל, כשחלק מתוצרי הפירוק משמשים את גופנו. חלק מהחיידקים האלו מייצרים ויטמין k, למשל".
המדפים מוצפים בתכשירי פרוביוטיקה מסוגים שונים. צילום: Shutterstock
על פי סיגל פרישמן, מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה במרכז הרפואי רבין, במצב אופטימלי יש במעי הגס שלנו כמות חיידקים טובים בסדר גודל של 10 בחזקת 14, כמות שעולה על המספר הכולל של התאים בגוף שלנו. ויש לה עוד קוריוז מעניין: "מעריכים את משקלם של החיידקים הפרוביוטיים בכ-2 קילוגרמים ממשקל גופנו, כך שתמיד אפשר להאשים את החיידקים הפרוביוטיים בשני הקילוגרמים העודפים שאנחנו לא מצליחים להיפטר מהם".
באופן טבעי, אנחנו רוצים לשאוף לכמה שיותר חיידקים טובים במעי הגס שלנו, אבל לפעמים אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי הגס נפגעת. מה שעלול לגרום לכניסת חיידקים מזיקים לגוף ואי לכך להתפתחות פטריות, לקשיי עיכול, לדלקות בשתן ובנרתיק ולבעיות נוספות, כמו אלרגיות ומחלות עור דוגמת סבוריאה.
יש כל מיני גורמים להידלדלות אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים בגוף, אחד הידועים שבהם הוא נטילת אנטיביוטיקה, שמחסלת את אוכלוסיית החיידקים הפתוגניים (החיידקים "הרעים"), ובדרך פוגעת גם בחיידקים הטובים. אבל על פי קטרון ישנם גורמים נוספים שעשויים לפגוע באוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים, כמו שלשולים, ששוטפים איתם גם את החיידקים הפרוביוטיים, מחלות מעי דלקתיות ויש הטוענים שגם מתח נפשי, זיהום אוויר וקרינה. פרישמן מוסיפה שגם מחסור בסיבים תזונתיים עשוי לגרום להידלדלות אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים במערכת העיכול, סיבה טובה נוספת לאכול דגנים מלאים, ירקות ופירות. לדברי פרישמן "בני האדם לא מעכלים סיבים תזונתיים, ואלה מגיעים למעי הגס, כשהסוכרים שבהם מהווים מצע גידול לחיידקים הטובים. האוכל שאנחנו נותנים לחיידקים כדי שיגדלו באופן טבעי (ולא על ידי נטילת תוסף מלאכותי ומועשר בחיידקים) נקרא פרה-ביוטיקה, ולדברי פרישמן, זוהי הדרך המומלצת ביותר להגדיל את אוכלוסיית החיידקים הטובים באופן טבעי".
לא רק הכמות קובעת
החיידקים הפרוביוטיים מתחלקים לכמה משפחות, ואחד הנושאים החמים במחקר הפרוביוטי היום הוא האיזון בין משפחות החיידקים השונות במעי. "כבר לא מדברים רק על כמות החיידקים הכוללת, אלא גם על כמה חיידקים יש בכל משפחה", פישמן מדווחת. "בודקים, למשל, אם מחסור בחיידקים במשפחה אחת יכול לגרום למחלות כמו השמנה וסוכרת, ואם על ידי הגדלת מספר החיידקים במשפחה ספציפית ניתן למנוע מחלות שונות". השאיפה היא שבעתיד ניתן יהיה לדעת איזו פרוביוטיקה מתאימה לאיזו מחלה. כבר היום ניתן לראות על המדפים פרוביוטיקה ייעודית, כמו פרוביוטיקה שמיועדת לטיפול בבעיות אוזניים אצל ילדים.
אז מי צריך לקחת פרוביוטיקה?
לפי קטרון, הפרוביוטיקה מומלצת, בראש ובראשונה, למי שנוטל אנטיביוטיקה, מכיוון שבתקופה זו מידלדלת אוכלוסיית החיידקים הטובים במעי באופן משמעותי. את הפרוביוטיקה מומלץ ליטול למשך כל התקופה בה נוטלים אנטיביוטיקה ולהמשיך כמה ימים לאחריה. כדאי לקחת פרוביוטיקה גם בתקופות של שלשולים, או אם סובלים מבעיות במעי, כמו מעי רגיז. לחולים במחלות מעי דלקתיות מומלץ ליטול פרוביוטיקה באופן קבוע. נטילת פרוביוטיקה מומלצת גם למי שסובל ממחלות עור כמו סבוריאה, פסוריאזיס או פטריות, ולבעלי מערכת חיסונית לקויה. יש גם מי שממליצים ליטול פרוביוטיקה באופן קבוע כדי לחזק את מערכת העיכול ומערכת החיסון, והורים רבים נותנים לילדיהם פרוביוטיקה כדי להבטיח שיעברו את תקופת החורף בשלום. פרישמן וקטרון מסכימות שגם אם אין המלצה גורפת לעשות זאת, זה בוודאי לא מזיק. בניגוד לתוספי תזונה אחרים, אין חשש מהצטברות של עודפי פרוביוטיקה בגוף ואין נזק מנטילת כמות מוגזמת של פרוביוטיקה. אפילו תינוקות יכולים לקבל פרוביוטיקה (כדאי, כמובן, להיוועץ עם רופא לפני כן) וחלק מחברות תחליפי החלב אפילו מעשירות את הפורמולות בפרוביוטיקה. לפי פרישמן, האוכלוסייה היחידה שעליה להימנע באופן גורף מנטילת פרוביוטיקה היא אנשים שנוטלים תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, למשל, אחרי השתלת איברים.
ניתן להכין משקאות פרוביוטיים מחלב ופטריות ייחודיות. צילום: Shutterstock
איך בוחרים פרוביוטיקה?
המדפים מוצפים בתכשירי פרוביוטיקה מסוגים שונים, שנבדלים ביניהם בכמות ובמגוון החיידקים. "כדאי להסתכל על האריזה ולראות את כמות החיידקים", אומרת פישמן. "כמה שיותר חיידקים – יותר טוב. כמו כן, כדאי לקחת תכשיר פרוביוטי שיש בו מגוון גדול של משפחות חיידקים". קטרון אומרת שלרוב נראה בתכשירים חיידקים מקבוצת הלקטובצילוס ומקבוצת הביפדובקטריה, שהם זנים שכיחים שנמצאו כיעילים. לעיתים נמצא תכשירים נוספים שהוספו להם חיידקים שמיועדים לטיפול בבעיות ספציפיות, כמו דלקות אוזניים או מחלות מעי.
דבר נוסף שיש לשים לב אליו הוא מוצר שמבטיח אפשרות מעבר במערכת העיכול והשתרשות במעיים, מבלי שייהרס על ידי חומציות הקיבה. לעיתים מצוין על התכשיר שהוא יוצר בטכניקת ייבוש בהקפאה או שלכמוסות יש ציפוי מגן, מה שמגדיל את הסיכוי שהתכשיר אכן יעמוד בתנאים הללו. עוד דבר שתקף כמעט לכל סוג של תוסף מזון שנוטלים: מומלץ לבחור בפרוביוטיקה של חברות גדולות ומוכרות.
"ישנם בשוק תכשירים המיועדים למבוגרים, לנשים (תכשירים שמעבר ליתרונות הכלליים מכילים קבוצות חיידקים שנחשבים כיעילים יותר בטיפול בדלקות בשתן ובנרתיק) ותכשירים לילדים", מוסיפה קטרון. "התכשירים לילדים מגיעים לרוב באבקה או כטבליות לעיסה שפעמים רבות מוסיפים להן סוכר וניתן להשיגן בטעמים שונים. באבקות השונות יש לרוב כמות גדולה יותר של חיידקים בהשוואה לפרוביוטיקה בלעיסה, אך גם הפרוביוטיקה בלעיסה יעילה".
ישנם תכשירים שמוסיפים להם תוספים שונים שאמורים להגביר את היעילות, כמו פרוביוטיקה שמוסיפים לה אנזימי עיכול או פרוביוטיקה בתוספת Fos או אינולין  – אלו תכשירים שאמורים להיות יעילים יותר שכן הוסף להם מעין מצע מזון שיעזור לחיידקים לשגשג ולהשתרש במעיים. "בכל מקרה, כדאי להיוועץ עם רוקח לגבי הבחירה בסוג המתאים ביותר".
איך, מתי וכמה?
כמו בכל תרופה או תוסף מזון, גם בפרוביוטיקה חשוב להקפיד על זמני נטילה ומינון נכון כדי להגיע לתוצאות יעילות. "הדבר החשוב ביותר שצריך לשים לב אליו", אומרת קטרון, "הוא להקפיד על מרווח של שעתיים לפחות (ורצוי אף יותר) בין נטילת אנטיביוטיקה לנטילת פרוביוטיקה. מעבר לזה, מוטב ליטול את הפרוביוטיקה עם הארוחה, אך אין חשיבות לזמן ביום בו נוטלים את הפרוביוטיקה". בתקופות של נטילת אנטיביוטיקה או של שלשולים מוטב לקחת מינון מוגבר.
האם היוגורט שלכם עשיר בחיידקים פרוביוטיים? צילום: Shutterstock
לא רק תוסף מזון
את הפרוביוטיקה ניתן לקבל גם דרך המזון. מעבר לדגנים מלאים, ירקות ופירות שכאמור נחשבים לפרה-ביוטיקה ומעודדים את גדילת החיידקים הידידותיים במעי הגס, אחד המזונות העשירים ביותר בחיידקים פרוביוטיים הוא יוגורט. יש יוגורטים מועשרים בחיידקים, ולדברי פרישמן הם יכולים להחליף את כמוסות הפרוביוטיקה אצל מי שלא נמנע ממאכלי חלב. גם קטרון ממליצה על יוגורטים מסוג ביו, אם כי כמות החיידקים בהם מופחתת בהשוואה לכמות החיידקים שנמצאת בכמוסות הפרוביוטיקה. יש הסבורים שגם ירקות שעברו החמצה או התססה עשירים בחיידקים פרוביוטיים, למשל כרוב כבוש ביתי. על פי פרישמן, לא מדובר בדברים שיש להם ביסוס מחקרי, אבל מאחר שהירקות עשירים בסיבים תזונתיים ויש להם תכונות מועילות רבות זה בוודאי לא יכול להזיק. גם מוצרים נוספים, כמו המיסו והטמפה, שעשויים מפולי סויה מותססים, נחשבים מזה שנים רבות לעשירים בחיידקים פרוביוטיים.
מחקרים חדשים הראו שאנשים שנמצאו בסטרס ולקחו תוסף פרוביוטיקה למשך 30 יום, הצליחו להוריד את רמות הכעס והדיכאון שלהם, לשפר את מצב הרוח, ולהעלות את יכולת הגוף להתמודד עם הסטרס
אם כך נראה שהתועלת של הפרוביוטיקה הולכת ומתרחבת על פני מגוון של תסמינים ומחלות, ונראה שצפויים לנו מחקרים וגילויים נוספים בתחום הזה. למרות זאת, כדאי לזכור שנטילת פרוביוטיקה לבדה לא מבטיחה שכל הבעיות הרפואיות ייעלמו, וכמו תמיד מומלץ לשלב את נטילת הפרוביוטיקה עם תזונה נכונה, מאוזנת ועשירה בסיבים, פעילות גופנית ואורח חיים בריא.