שרה נתניהו, הנה עוד כמה דברים שביבי לא מודע להם

במהלך מסע מרגש לגילוי עצמי שעבר אתמול ראש הממשלה שלנו בביקורו במעון לנשים מוכות עם רעייתו, חווה נתניהו הארה: "אלימות נגד נשים היא תופעה נפשעת", הודיע, "גיליתי שכמעט איננו עושים דבר לאלה שמחוללים את הפשע הזה". יפה בסך הכל, במיוחד כשמדובר במי שהצביע רק בשבוע החולף נגד הקמת וועדת חקירה פרלמנטרית בענין האלימות הרצחנית נגד נשים. אלימות שגבתה את חייהן של עשרים נשים רק השנה.

נתניהו הגדיל והצהיר על הקמת וועדת שרים בראשותו למאבק באותה אלימות נפשעת. גוף שיכלול, בין היתר את שרת המשפטים איילת שקד, את השרה לשיוויון חברתי גילה גמליאל, ואת השר לבטחון פנים גלעד ארדן – עוד שלושה שהצביעו נגד הקמת אותה וועדת חקירה פרלמנטרית. ארדן, כזכור, הוא גם זה שדאג לא מזמן להקלות משמעותיות על נשיאת נשק אישי לעוד כמה מאות אלפי גברים, בהם אולי גם אי אילו רוצחי נשים בפוטנציה.

כך או כך, בלהט מסעו הרוחני אתמול, נשמט מזכרונו של נתניהו כי וועדת שרים כזו קיימת כבר, עם תוכנית פעולה מאושרת, שהוא וממשלתו לא טרחו לתקצב. 

כשנתניהו מדבר על פשעי האלימות נגד נשים, הוא מתקשה כנראה לזכור גם את כוורת יועציו ומקורביו שהיו מעורבים באלימות כזו, לכאורה או שלא לכאורה. נשכח ממנו, למשל, דוברו לתקשורת הזרה, דיויד קיז, שכ-14 נשים העידו נגדו כי תקף אותן מינית, חלקן במהלך תפקידו הנוכחי. לאחרונה התבשרנו כי כבר לפני כשנתיים התריע הפרשן ברט סטיבנס בפני שגריר ישראל ארה"ב דאז על התנהגותו של קיז וציין כי הוא "מהווה סיכון לנשים". נתניהו, מן הסתם, אמור היה לדעת, וכנראה חי עם זה בשלום. 

קיז הצטרף לחבורה לא קטנה של מינויים באותה כוורת מקצועית שכיכבו בפרשות מפוקפקות ובחשדות לעבירות מין. רק השנה קראנו על עובד אחר "בתפקיד רגיש" במשרד ראש הממשלה, שנכלא בחשאי ובזהות בדויה, אחרי שהודה כי ביצע עבירות מין בכמה נשים איתן בא במגע במסגרת עבודתו היומיומית, תוך ניצול יחסי מרות. בתגובה טענו במשרד ראש הממשלה כי מדובר ב"מקרה קיצוני וחריג", ש"אינם זוכרים מקרה כדוגמתו", ו"כי אין בפרשה כדי ללמד על כשל מערכתי, וגם לא על בעיות בתרבות הארגונית במשרד".

במשרד רה"מ אולי נהנים מזיכרון סלקטיבי במיוחד, אבל חלקנו מתקשים לשכוח את ראש הסגל לשעבר במשרד ראש הממשלה, נתן אשל, צלם תחתוני הנשים והסטוקר לכאורה – שחיטט, על פי תלונת עובדת, בתיבת האימייל והסמסים שלה, עקב אחריה, וצילם אותה צילומים בעלי אופי מיני.

בעיסקת הטיעון שחתם הודה בהתנהגות לא הולמת, התפטר מתפקידו והתחייב שלא לעבוד יותר בשירות הציבורי, אך המשיך באין מפריע לפעול בלשכה כמקורב לשרה וביבי נתניהו, ניהל את המגעים הקואליציונים מטעם הליכוד, ושמו עדיין צף מעת לעת בשליחות כזו או אחרת.

והיה ראש הסגל שהחליף אותו בלשכת רה"מ, גיל שפר, שנחשד בתקיפה מינית וכליאת שווא, לכאורה. המשטרה המליצה להעמידו לדין, אבל התיק נסגר מחוסר ראיות מספיקות. בעברו תלונה נוספת על תקיפה מינית והכאה, שלא נחקרה בגלל התיישנות. היום הוא קונסול כבוד של ישראל ביפן.

והיה גם נהגו האישי של ראש הממשלה, שמואל אליהו, שהתגלה כפדופיל ואנס סדרתי. חרף מידע שהתקבל שנים קודם לכן בשב"כ, לפיו ביצע עבירות מין בקטינה, שובץ בכיף כנהג במשרד ראש הממשלה. בהמשך נחשד אליהו ב-12 מעשי אונס ומעשים מגונים בילדות בנות 9-12 לאורך שנים רבות, והורשע בשני מעשי אונס בילדות, נסיון למעשה סדום, ומעשים מגונים בילדות.

ונהג וותיק אחר של ראש הממשלה, אלי אילוז, הואשם בתקיפת צעירה. על פי תלונתה, כשחצתה את הכביש התלקח ויכוח, אילוז יצא מהרכב השייך למשרד ראש הממשלה, הלם בראשה באגרוף, דחף אותה בחזה, חסם את דרכה ואף נטען כי החזיק את איבר מינו מולה ואמר לה "אני רוצה שתשבי עליו". בעיסקת טיעון שחתם בבית משפט השלום, הורד אילוז בדרגה לשנה, ננזף, חטף כמה שעות שירות לתועלת הציבור, ופיצה באלפיים שקל את הנפגעת.

ונשים לרגע בצד את בנו של נתניהו, צרכן הזנות שניסה לסרסר בחברתו לשעבר בשעת סיבוב שבועי במועדוני חשפנות במכונית השרד, עם הנהג והמאבטח שכולנו מממנים. או את רעייתו שהתעמרה, לכאורה, על פי מגוון עדויות, בעובדות קשות-יום במעון ראש הממשלה.

אולי כעת, לרגל הגילוי המסעיר של ראש ממשלתנו כי אלימות נגד נשים היא פשע, יתכבד נתניהו ויביט סביבו. קרוב קרוב. אולי כדאי לו להתחיל משם.

 

אלימות כלפי נשיםביבי נתניהוהטרדות מיניותשרה נתניהו