המתחזים: "החדשות הרעות הן שזה קורה כמעט לכולנו"

מאז עליית התוכנית "המתחזים" נדמה שרובנו נקלענו לאיזושהי אובססיה לנושא. אחרי הדס שטייף, אודטה ושרון גל פתאום צצים יותר ויותר סיפורים של אנשים שהלכו שולל אחרי כאלו שהונו אותם. גברים או נשים שהתחזו לאחרים באתרי היכרויות כדי למצוא אהבה או לקבל תשומת לב, אנשים שהעמידו פנים שהם אחרים כדי לגנוב כספים, וכאלו שהתנחלו לנו בחיים באיזשהו מצג שווא מסיבה כזאת או אחרת. אפילו בנטפליקס נדרשו לנושא בסדרה 'דירטי ג'ון' שמבוססת על סיפור אמיתי, ומראה איך גבר כזה מצליח להשתחל לחייה של אישה. המציאות מוכיחה לנו שהמעגל רק הולך ומתרחב, רק השבוע פורסמה ידיעה אודות שמעון יהודה חיות, "הישראלי עוקץ הנשים מאירופה" שגנב מיליונים מנשים, אחרי שגרם להם להתאהב בו ובאורח חייו הראוותני. כביכול.

עד כמה שהנושא מרתק אותי, העבודה על הכתבה הזאת התחילה ממקום רגשי, אישי קשה מאוד. לפני מספר שבועות נודע לי שנגד האישה שמטפלת בבני הקטן, הוגשה תלונה על אלימות נגד אחת התינוקות האחרות במשפחתון שלה בעקבות הקלטה נסתרת. וכך, ביום אחד בהיר, כמו שטייף והחבר'ה, נפלו עליי השמיים, והרגשתי שגם אותי הונו. שיש סיכוי שהאישה שהפקדתי את בני בידיה יום יום, זאת שסמכתי עליה, שחיבקה ונישקה את התינוק הקטן שלי מולי, בכלל העמידה פנים במשך כל הזמן הזה שהיא אישה חמה שאוהבת ילדים, ואולי פגעה גם בו. והנה גם אני נכנסתי לסטטיסטיקה העגומה של "המתחזים". מעבר לעובדה שקשה בכלל לחיות עם המחשבה שיכול להיות שהבן שלי נפגע, עצם העובדה שהאמנתי למצג שווא שהציגו בפניי יצר אצלי משבר אמון רציני עם העולם – איך אפשר לדעת אם מי שעומד מולך הוא אכן מי שהוא אומר שהוא, איך לעזאזל אפשר לבטוח שוב באנשים, והאם כל אדם שמעמיד פנים הוא בהכרח "מתחזה"?

"אי אפשר להגדיר ולהרכיב פרופיל פסיכולוגי אחד לכל האנשים האלה, אומרת אלה שור, פסיכותרפיסטית ומטפלת ביחידים ובזוגות במצבי חרדה, משבר ואבדן אמון, "יש מתחזים רומנטיים, מתחזים כלכלים, וכאלו שעושים את זה בשביל תשומת לב או אהבה, הכל בהתאם למה שמניע אותם. 'מגיע לי' אז אני לוקח. יש המון מניעים וכל מיני סוגים של מתחזים. אנשים כאלו הם שקרנים פתולוגים ובדרך כלל יתאימו להגדרה של פסיכופתים. אם ניקח למשל את הבחורה שעבדה על הדס שטייף, רואים בצורה פנומנלית שהיא שקרנית. היא התחזתה לחירשת אילמת במשך שמונה חודשים והיא בכלל בחורה שומעת. היא פשוט נכנסה לדמות, נופלת לידה כפית והיא לא מזיזה את הראש. אנשים כאלו הם בדרך כלל מאוד אינטליגנטים".

ואותם "מתחזים" מודעים למה שהם עושים או מאמינים בעצמם לשקרים שהם מספרים?

הם יודעים מה האמת. הם לא באמת חושבים שמה שהם עושים או מציגים הוא אמיתי, הם פשוט נכנסים לדמות שהם בנו ותמיד תהיה להם מטרה. אחת תעשה את זה בשביל חום ואהבה ומישהו אחר יעשה את זה בשביל כסף או כל מיני 'קשקושים' כאלה. אני אומרת בכוונה קשקושים כי בפועל יש פער מאוד גדול בין המחשבה הראשונה לבין הביצוע. בגלל שאין שם חוקים בחיווט הזה בראש, אז כל האמצעים כשרים. זה יכול להיות אפילו סיפור שהם המציאו לעצמם – הגבת לפנייה של מישהו באתר היכרויות ושלחת לו סמיילי תמים? אדם בריא יקבל את זה כסמיילי תמים, אדם חולה יכול לחשוב שהתאהבת בו ולפרש באופן הזה כל דבר שתכתבי. אין מתאם למציאות".

 

 

איך את מסבירה את העובדה שגם אנשים שאמורים להיות כביכול מפוקחים, כמו אודטה, שרון גל והדס שטייף, נפלו קרבנות להונאה כזאת? במקרה של שרון גל הוא אפילו לא נפגש עם הבחורה שרימתה אותו.

"זה יכול לקרות לכל אחד, אלו החדשות הרעות. אם זה קרה לאישה כמו הדס שטייף, שהיא אחת החריפות שאני קוראת, או לשרון גל, שהוא איש תקשורת שמכיר את העולם, זה יכול לקרות לכולם. האנשים האלה, 'המתחזים', מוצאים את נקודת החולשה של האדם שמולם ומתיישבים עליה. והם לא צריכים לחפש הרבה, יש להם יכולת פנומנלית לעשות את זה".

הם בדרך כלל יהיו אינטליגנטיים?

"כן, בוודאי, אחרת איך זה מצליח? אחד הדברים שהיממו אותי בסיפור של שטייף זה התגובה שלה להבעת החרטה של המתחזה. היא האמינה לה ואמרה שכשאדם מוכן לעשות כל כך הרבה דברים בשביל אהבה היא תסלח לו. בשביל הדס, האהבה היא ערך עליון ועל זה בדיוק אותה בחורה התיישבה. אם את למשל במצוקה בנוגע לילדים או לבעל שלך, אז אותה דמות שמנסה להתחזות מתיישבת על אותו מקום ולאט לאט הופכת להיות חלק מהחיים שלך. היא נוגעת באותן נקודות, מזדהה, חושפת סיפורים זהים על עצמה, שייתכן אגב שהם לא אמתיים בכלל. אנשים כאלו צריכים להיות מאוד אינטליגנטים".

מתי צריכות להידלק אצלנו נורות אדומות?

"במקרה של היעדר הולמות. אני לא מכירה אותך ופתאום מתחילה לספר לך דברים נורא קשים שקורים לי בחיים. זה יכול לקרות בכל זירה, וזה קורה המון בזירה הרומנטית, ככה אנשים מצליחים להונות אחרים ולקחת מהם כספים. נשים שנופלות קרבן לגברים כאלו הן לא טיפשות. גבר כזה לא גונב בבת אחת אבל הוא נכנס לך ללב בבת אחת כי הוא מקסים, מבטיח הבטחות ובעיקר יודע להקשיב".

 

שרון גל. צילום מסך מתוך "המתחזים"

 

גם גברים שבוגדים הם סוג של מתחזים, איפה עובר הגבול? כל מי שמשקר לנו הוא בהכרח "מתחזה"?

"לא כל גבר שבוגד הוא מתחזה, אבל יש סיטואציות שהן יוצאות מין הכלל. יש לי מטופלת שהייתה חלק מסיפור כזה. אותה אישה הכירה גבר ויצאה איתו, היא חשבה שהוא גבר גרוש בלי ילדים והוא אכן היה גרוש אבל מסתבר שהייתה לו ילדה, ושהוא ניהל זוגיות רצינית עם אישה וחי איתה. במקביל היו לו עוד קשרים רומנטיים ומיניים עם ארבע נשים נוספות. הן כולם ידעו שהוא גרוש אבל אף אחת מהן לא ידעה שיש לו חיים חדשים עם אישה חדשה וזוגיות קבועה. אדם כזה משקר גם לאשתו, וזה כבר מעבר ל'בגידה'. הוא מפצל את הזמן שלו, אומר שהוא במילואים ובפגישות, והולך ומקיים עוד מערכות יחסים, וכל אחת בטוחה שהיא היחידה שלו. אין חשד כי הוא מתחזק את הקשרים האלה, ונותן לכל אחת את המענה שהיא צריכה".

איך מתמודדים עם המשבר באמון שנוצר אחרי? אפשר לבטוח שוב באנשים?

"כן. אפשר לצאת מזה. זה לוקח זמן להחלים כי הבן אדם הזה נכנס מתחת לעור, אבל האמון חוזר לאט לאט, בגלל שאנחנו בנויים ככה כבני אדם, אנחנו רוצים לתת אמון. את לא יכולה להיות נשואה וכל הזמן לחפור לבעלך איפה אתה כי אולי הוא כמו הבעל של אודטה, ואת לא יכולה לשים את הילד שלך בגן וכל הזמן לחשוד, אי אפשר לחיות ככה. אנחנו בוחרים לתת אמון שוב ולחשוב שמדובר באירועים נדירים, והם באמת נדירים, אבל זה יכול לקרות לכל אחד, אין אף אחד שחסין".

 

גם גברים שבוגדים הם מתחזים? צילום: shutterstock

 

למה לדעתך הנושא הזה כל כך "חם" היום?

"לדעתי אנשים פחות מתביישים לספר שזה קרה להם כי אישיות כמו הדס שטייף סיפרה את זה, כי שרון גל סיפר, כי זה בטלוויזיה ומותר לדבר על זה, וזה לא אומר שאני 'דפוקה'. אנשים שעמדו בסיטואציה כזאת מרגישים הרבה פעמים כמו נשים שנאנסות – בהתחלה ההרגשה היא שעשו לי את זה, ואני זאת שלא בסדר, אבל ברגע שאני רואה שעשו את זה גם לך וגם לה וגם לו, אז אני יכולה לדבר על זה כי אני לא באמת אשמה, גם אני בסך הכל קורבן".

דיברתי על המקרה האישי שלי, ויש הרבה מקרים כאלה – גננות או מטפלות שמציגות מצג מסוים ואז מתגלה שהן פוגעות בילדים, מדברות לא יפה או אפילו מרביצות במקרים מסוימים. גם כאן ההרגשה היא אותה הרגשה, שמישהו הונה אותך והתחזה לדמות שלא קיימת באמת. גם במקרה הזה מדובר בהתחזות?

"בטח, יש רמות שונות של התחזות. תחשבי על רופא שהוא לא רופא, או פסיכולוג שמטפל שאין לו בכלל תעודות. את באה לבן אדם שקיבלת עליו המלצה והוא לא באמת כזה. יש התחזויות רגשיות, ויש התחזויות למטרות אחרות, כמו להעמיד פנים שאני מישהו אחר. יש גם התחזויות בריאות – בשואה, למשל, אנשים התחזו לאחרים כדי להציל את החיים שלהם. המניע, עד כמה שזה יישמע הזוי, הוא תמיד הישרדותי. סביר להניח שלאף אחד מהמתחזים לא הייתה ילדות נורמטיבית, אף אחד מהם לא בריא בנפשו. בן אדם לא קם בבוקר מתוך חיים נורמטיבים ומחליט להתחזות. כולנו יכולים לפנטז על להיות מישהו אחר אבל רובנו לא באמת עושים את זה".

יש לך טיפים לזיהוי מתחזים? צעדים שאנחנו יכולים לנקוט?

"הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו כי על רוב האנשים יש איזשהו מידע באינטרנט. אם לא, אז אפשר לבדוק מי החברים של אותו אדם, והאם יש קורלציה בין מה שהוא מספר לבין ההתנהגות שלו. היעדר ההולמות בין מה שאדם מספר לבין מה שהוא עושה אמור להדליק את הנורות הכי אדומות. מאיש מקצוע תמיד חשוב לבקש לראות תעודות, גם אם זה 'לא נעים'. אם הכרת גבר באפליקציית הכרויות, בפעם הראשונה שהוא מבריז לך וממציא תירוץ זה צריך להדליק נורה. זה לא אומר שמדובר במתחזה, אבל הנורות צריכות להיות שם לפחות עד למפגש איתו. אני בעיקר מציעה לחפש את היעדר ההולמות בין המעשים לדיבורים, הוכחות קטנות. אני אישית צריכה שלושה דברים שלא יעבדו, ואז אני מסיימת את הקשר. מצאתי שלושה שקרים ואני מנתקת מגע. בכל זאת מדובר בשקרנים פתולוגים".

אבל כולם מספרים שקרים קטנים, איך אפשר לעשות את האבחנה בזמן אמת?

"אין שקרים קטנים, יש שקרים. למה שגננת תשקר על כמה פעמים הילד עשה פיפי או קקי, או אם הוא אכל פירות או לא. זה לא רלוונטי, היא צריכה לדבר אמת. זה צריך להדליק להורים המון נורות. אותו דבר לגבי גבר חדש שנכנס לחייך. שקרים קטנים זה לא בסדר".

יש קבוצות שלמות בפייסבוק שחושפות אנשים כאלה, מתחזים באתרי היכרויות למשל – מה את חושבת על התופעה?

"אני חושבת ששיימינג זו התרופה הכי טובה פעמיים – פעם אחת כדי לשתף ולמנוע כאב אצל אנשים אחרים ופעם שנייה כדי להרגיש שאני לא דפוקה, כי אני לא לבד וזה קורה לעוד אנשים  ולא רק לי. הרי הבושה והעלבון הם נוראיים. עבדו עליי, לקחו לי כסף, לקחו לי זמן, לקחו לי רגשות אמתיים, גנבו לי דעת. אני חושבת שהקבוצות האלה צריכות להיות הרבה יותר גלויות, לא שזה יגרום לאנשים האלה להפסיק לפגוע, הם בעיקר יצטרכו להיות יותר מתוחכמים, אבל זה בעיקר בשביל הקרבנות".

ומה עם "המתחזים", יש דרך לגרום להם להפסיק לרמות אנשים?

"עד שהמחיר שהם משלמים לא יהיה יותר גבוה מההנאה או מהערך המוסף שהם מרוויחים מההתחזות, הם לא יעשו שינוי. אני מאוד סקפטית לגבי היכולת של המתחזים להפוך להיות אנשים מהשורה. ההצלחות שם מאוד קטנות בגלל שהם יושבים על הפרעות קשות והם לא מסוג האנשים שהולכים לטיפול או לייעוץ בדרך כלל".

הדס שטייףהמתחזיםשקרים