שריפת הענק בקתדרלת נוטרדאם: לשקם או להרוס כליל?

כמו כולכם הייתי דבוק למסך הטלוויזיה מהרגע שהודיעו לי שכנסיית הנוטרדאם עולה באש. אין ספק שההרגשה הייתה שמדובר ב-11 בספטמבר של אוהבי צרפת, במיוחד כאשר כולנו ראינו את הצריח המחודד קורס. התחושה הראשונית היא של הלם מוחלט. חוסר רצון להאמין שדבר כזה יכול להיות. הרי כנסיית הנוטרדאם הייתה, עוד לפני מגדל אייפל, הסמל האולטימטיבי של פריז. היא הרי תמיד הייתה שם ונראה שתהיה שם לנצח. ומה עכשיו? לפני שנוכל לנסות לענות על השאלה הקשה הזאת כדאי להכיר בקצרה את סיפורה של הנוטרדאם.

מתנדנדת אך אינה שוקעת

אם תסתכלו על הסמל של העיר פריז תמצאו שם ספינה שמתחתיה הכיתוב בלטינית: Fluctuat Nec Mergitur שבתרגום לעברית הינו "מתנדנדת אך אינה שוקעת". אם תסתכלו על הנוטרדאם מהגדה השמאלית ממזרח למערב היא באמת תראה לכם כמו ספינת ענק במרכזו של נהר הסיין. והאמת, אם נסקור בקצרה את יותר מ-800 שנות ההיסטוריה שלה, נגלה שהמוטו של פריז יכול להיות המוטו של הכנסייה הזאת.

את כנסיית הנוטרדאם החלו לבנות בשנת 1163, תהליך הבנייה ערך קרוב ל-200 שנה. התוצאה הייתה כנסייה גותית מרהיבה ביופייה שהפכה במהרה לכנסייה החשובה ביותר בפריז, אולם כמה מאות שנים אחר כך החלה הכנסייה "להתנדנד" ואף "לשקוע".

 

 

ההידרדרות החלה במאה ה-17, כאשר כמה מהארכיטקטים החשובים ביותר של צרפת החליטו שחלונות הויטראז' המרהיבים של הכנסייה לא מאפשרים למספיק אור להיכנס. התוצאה הייתה החלפתם בחלונות זכוכית. במהלך המהפכה הצרפתית הפכה הכנסייה למחסן אבק שריפה ומצבה התדרדר עד כדי כך שכשנפוליאון החליט להכתיר את עצמו שם בשנת 1804 נאלצו להביא שטיחים על מנת לכסות את הקירות המתפוררים.

לשיא השפל הגיעה הכנסייה במהלך שנות ה-20 של המאה ה-19, עת הייתה מועמדת להריסה. אולם אז קרה לה נס. ויקטור הוגו, אשר אהב מאוד את פריז של ימי הביניים מחליט להציל את הכנסייה מהרס וכותב את הספר "הגיבן מנוטרדאם". הספר הופך מהר מאוד להצלחה ענקית ונוצר לחץ ציבורי עצום לא להרוס את הכנסייה. כתוצאה מכך מחליט השלטון לשפץ את הנוטרדאם וממנה את האדריכל ויולה לה דוק (Violet le Duc) לנהל את מלאכת השחזור. לה דוק מחליט לא לשחזר את הכנסייה, על פי התוכניות המקוריות, אלא לבנות מחדש את נוטרדאם ולהפוך אותה, על פי טעמו, ליפה יותר וגותית יותר מהמקור. כתוצאה מכך נוספו לכנסייה כל מיני תוספות שלא היו בכנסייה המקורית וביניהן הגרגוילים המפורסמים.

 

קתדרלת נוטרדאם בפריז. צילום: shutterstock

 

אולם אם חשבתם שבזה הסתיים סיפורה של הכנסייה הרי שטעיתם. כמה שנים אחרי השיפוץ כבר עמדה הכנסייה בסכנה רצינית כאשר בשנת 1871 אנשי הקומונה עמדו לשרוף אותה יחד עם מבני ציבור נוספים. למזלה של הכנסייה החיילים הצליחו להציל אותה רגע לפני שאנשי הקומונה הדליקו את ספסלי העץ אותם הם ערמו בתוך האולם. נוטרדאם הספיקה לנשום לרווחה אך שוב לזמן קצר.

בשנת 1944 כאשר היטלר ראה שהוא עומד לאבד את פריז הוא ציווה על מושל פריז פון שולטיץ (Von Choltitz) לפוצץ את כל המונומנטים של עיר האורות. מוקשים כבר הודבקו בכל הנקודות האסטרטגיות ורק בשנייה האחרונה החליט פון שולטיץ לסרב פקודה להיטלר ולא להרוס את הנוטרדאם בפרט ואת פריז בכלל. מאז היה נדמה שהנוטרדאם תשרוד לנצח עד שאתמול הגיעה השריפה הגדולה.

אז מה עושים עכשיו?

עת התפזר העשן מעל שרידיה של כנסיית הנוטרדאם עולות להן שתי שאלות עיקריות שיישארו פתוחות בימים ואולי בשבועות הקרובים – כיצד לשחזר את הנוטרדאם, והאם עמנואל מקרון יצליח להשתמש באסון הזה כדי לאחד את צרפת?

 

סוף הקדנציה? מקרון אתמול במסר לאומה. צילום מסך יוטיוב

 

סביר להניח שאזרחי צרפת לא יאפשרו לראש עיריית פריז להרוס את הכנסייה ולבנות בניין מודרני במקומה. אך האם יחליטו בצרפת לשחזר את השחזור של המאה ה-19 ולהחזיר את הנוטרדאם שכולנו מכירים או אולי בכלל לנצל את ההזדמנות ההיסטורית שנפלה לחיקם ולנסות לשחזר את נוטרדאם המקורית? ימים יגידו.

בכל הנוגע לנשיא צרפת, אין זה סוד שעד כה הקדנציה של מקרון היא כישלון די מהדהד. מדובר בנשיא מאוד לא פופולרי שכבר חצי שנה מתמודד עם מחאות עממיות שהולכות ומתגברות. ייתכן ומקרון יצליח לנצל את האסון שניחת על צרפת על מנת לאחד את העם ולרתום אותו למלאכת השיקום הכבירה שעומדת בפניו אבל יכול מאוד להיות שהרס הנוטרדאם יהיה "הבגט ששבר את גב הגמל" בכל הנוגע להמשך שלטונו. כך או כך, הולך להיות מאוד מעניין בעיר האורות בשבועות ובחודשים הבאים.

 

**צבי חזנוב הוא הבעלים של הבלוג פרנקופילים אנונימיים 

עמנואל מקרוןפריזקתדרלת נוטרדאם