'הכת הירושלמית': למה נותנים במה לנשים שמסנגרות על עבריין מורשע?

היום, בעקבות שחרורו של מחמוד קטוסה, כולנו מתעסקים בחוסר הפזיזות שבה מאשימים אנשים בפשעים ושולחים אותם לכלא. אפשר לומר הרבה דברים על מערכת המשפט בישראל, אבל כעת קיבלנו הוכחה שהיא בכל זאת עובדת. לכן, כשאדם מקבל 26 שנות מאסר על שורה של עבירות התעללות מינית והחזקת נשים וקטינים בתנאי עבדות, אפשר רק להניח שיש דברים בגו.

האדם הזה הוא לא סתם דוגמה היפותטית, אלא דניאל אמבש, מי שעמד בראש מה שמכונה "הכת הירושלמית". ב-2011 נחשפה הפרשה, שהוגדרה על ידי המשטרה כאחת מפרשות ההתעללות החמורות שנודעו. במשך שנים אמבש גר עם שש נשותיו (שנחשבות לידועות בציבור) ו-15 ילדיהם בדירות בטבריה ובירושלים, ועל פי העדויות הוא נהג בהם ביד רמה, שכללה עונשים סדיסטיים ובעלי אופי מיני. לאחר שהפרשה התפוצצה, בית המשפט הרשיע את אמבש ב-18 מתוך 20 האישומים שהוגשו נגדו, בין היתר בעבירות החזקה בתנאי עבדות, התעללות בקטינים, כליאת שווא ועבירות מין ואלימות חמורות.

למרות שבתי חולים שונים סיפקו למשטרה גם מסמכים רפואיים רבים שהעידו על החבלות הרבות שנגרמו לילדים מההתעללות אותה עברו, ארבע מתוך שש נשותיו המשיכו – ועדיין ממשיכות – להילחם על חפותו. במשך השנים שעברו מאז המעצר, הן מרבות להתראיין, מביאות את הצד שלהן, מספרות עד כמה החיים בקומונה היו אידאליים ועד כמה זה כיף לחלוק בן זוג עם חברותיך.

כעת הן החליטו לעשות מעשה שאותו עושים היום כמעט כל שני אנשים שמגלים שהם מסכימים על משהו – להקים מפלגה. כמובן שזו סיבה מספיק טובה שוב לעשות רייטינג בעזרתן, וכך הן הגיעו לתוכנית "העולם הבוקר".

אדרת ושירן, שתיים מהנשים, התראיינו לתוכנית הבוקר של רשת, כדי לדבר על המפלגה שהן הקימו, שלדבריהן הולכת להילחם ב"עיוות הדין ושלילת חופש הפרט" ובמטרה "שלא יקרו העוולות שאנחנו חוות וחווינו". המראיין אברי גלעד אמנם ציין שבמקרה הטוב הן יקבלו 200 קולות, אך כמובן שזה לא עצר מבעדו לחקור על אורח החיים המסקרן שניהלו נשותיו של אמבש, לדון שוב ושוב בסוגיה הבאמת מעניינת – כיצד נשים מוכנות לחלוק את בן זוגן עם אחרות – ובעיקר לתת להן עוד פעם במה כדי לספר את הצד שלהן.

"ככה אנחנו רוצות לחיות. אנחנו נשים גאות. אנחנו הקמנו את המשפחה הזו ולא הוא… אנחנו לא רואות שום סיבה למה צריך לשלול מאיתנו את אורח החיים שאנחנו רוצות לחיות", הן אומרות ומספרות על מומחים מארצות שונות שהגיעו לחקור את המקרה והגיעו למסקנה שדניאל אמבש הוא "השעיר לעזאזל של מדינת ישראל". שוב הן מפרטות על התיק שתפרו לאמבש וקוראות להפסיק את ההתערבות של המדינה בחיי הפרט – קריאה שעל הנייר היא יפה, אבל בפועל מעניקה פתח להכשרת שרצים, ממש כמו זה.   

אם שתי נשים או שש או עשר מעוניינות מרצונן החופשי לחיות עם גבר אחד – אולי זה באמת לא מעניינו. זו שאלה מורכבת, שבסופה צריכה לעמוד שאלה נוספת: האם זה באמת רצונן החופשי. אבל לא זו הבעיה שלי עם הראיון מאמש, אלא העובדה ששוב ניתנה במה לנשים שמגנות על עבריין מורשע, שבין השאר אשם במעשה סדום בקטינה לעיני כל המשפחה, ושילדיו הודו שהם עברו מסכת התעללות קשה מנשוא (ואגב, לשתי הנשים שהגיעו לראיון אין ילדים).

לראיון לא היה שום ערך עיתונאי, הסקופ הגדול שנחשף בו היה – כפי שגלעד ציין בעצמו – עוד הקמה של מפלגה כושלת שתבזבז כמה קולות לגיטימיים למפלגות לגיטימיות. הטעם היחידי היה עוד קצת רייטינג צהוב שבמסגרתו שוב דשו בסוגיה איך מספר נשים חולקות גבר אחד. המרוויחות הגדולות מאותו ראיון היו, כמובן, אותן נשים, סליחה, בעצם היה זה דניאל אמבש בכבודו ובעצמו – אותו עבריין מורשע, שבאמצעות הסנגוריות הלהוטות שלו, זכה לנאום נוסף לחפותו.

אומרים שעד שלא מוכחת אשמתו של אדם הוא עדיין בגדר חף מפשע. ובדיוק אותו הנוהל צריך להתנהל גם הפוך: אחרי שכבר נמצאו הוכחות לאשמתו של אדם, ואחרי ששופטים מצאו שהוא אשם ושום ערעור לא קבע אחרת, האדם הוא בגדר עבריין. זה לא אומר שהמערכת המשפטית לא עושה טעויות ושאין לאנשים זכות להילחם על חפותם, אבל בוודאי שלא צריך לתת להם כזו במה לא מאוזנת ולא מוצדקת. רוצים בכל זאת לעשות קצת רייטינג? נסו להביא גם את אלו שטוענים שהוא אשם, ובהם גם בנו. מבטיחה שזה לא רק יעשה לכם את אותו הרייטינג (אם לא יותר), אלא גם יעזור לכם לשמור על איזושהי יושרה עיתונאית.  

 

*באופן לא מקרי, בחרתי לצרף לכתבה ראיון עם בנו של דניאל אמבש ולא את הראיון עם בנות זוגו*

אלימות מיניתכתותשיחת היום