ארגוני הנשים לרמטכ"ל: "בצה"ל הרב אומר את המילה האחרונה, הגיע הזמן שזה ייפסק"

לפני שבוע התראיינו לתוכנית "המקור" שלוש מפקדות הטנקים הראשונות של צה"ל. אותן לוחמות דיברו בכנות על החלטת הרמטכ"ל לבטל את הניסוי לשילוב לוחמות בחיל השריון – למרות הצלחתו, וחשפו יחס שערורייתי של כל הגורמים סביבן. בעקבות התחקיר המקומם, פנינו מטעם שדולת הנשים יחד עם שבעה ארגונים נוספים לרמטכ"ל אביב כוכבי, לראש אכ"א ולבכירים נוספים בדרישה להפוך את ההחלטה שלא לשבץ נשים בתפקידי לחימה בחיל השריון. כבר לפני 20 שנה קבע צה"ל בבג"ץ אליס מילר, שאסור שמגדר יהיה חסם בפני פתיחת תפקידים לנשים בצה"ל והחוק אף תוקן בהתאם. לאחר שהפיילוט בשריון הוכתר בהצלחה, ההחלטה ההזויה הזו היא התעלמות בוטה מהחוק. אבל לנו אין שום כוונה ללכת לאחור.

בצפייה בתחקיר, קשה היה לקבוע מהו הרגע המשפיל ביותר שחוו הצעירות חדורות המוטיבציה האלה – כשהורו להן להחליף נעליים כדי שלא יחשבו אותן חלילה לשיריונריות אלא רק ל"טנקיסטיות", כשדרשו מהן להקיף את עצמן בבדי יוטה כאילו היו מחלה מדבקת או אולי כשהן נאלצו לסחוב על גבן בחום שירותים כימיים כדי שקדושתם של החיילים הדתיים המשרתים לצידם לא תופרע חלילה כאשר ייאלצו לראות אותן. הרגעים המשפילים היו רבים כל כך, והתחושות קשות יותר. אם תהיתם על מה ולמה אותן צעירות הושפלו כך, מן הכתבה עולה חטא אחד ויחיד שלהן – הן נשים, ועל כך שלל גורמים קיצוניים הכריזו עליהן מלחמה. וצה"ל? הוא, שלא כדרכו, נכנע להם ללא קרב.

המכתב שנשלח מטעם ארגוני הנשים

כבר שנים שהקולות המיזוגיניים נגד נשים בצה"ל מאיימים להחזיר אותנו אחורה בזמן כחלק ממערכה רחבה בהרבה נגד שוויון מגדרי בכלל. אין תירוץ או צידוק מופרך ופסבדו מדעי ככל שיהיה שלא נשלף מהכובע – מדאגות לבריאותן של נשים ועד פגיעה במבצעיות של צה"ל, מה"בחורילות" של קלנר ועד "מי יתחתן איתה?" של לוינשטיין. אין שפל שהוא נמוך מדי בשביל החבורה המפוקפקת הזו.

אם עד היום קיווינו ורצינו להאמין שצמרת צה"ל משתיקה את רעשי הרקע האלה וממשיכה לקדם את היוזמות שנועדו להבטיח שהמתגייסות והמתגייסים לצה"ל לא ייבחנו לפי אברי המין שאיתם נולדו אלא לפי היכולות וסט הכישורים שלהם, תחקיר "המקור" הוכיח את ההיפך הגמור וחשף את רמת המעורבות העמוקה והיומיומית של גורמים רבניים ודתיים בצה"ל, ואת ההשפעה המכרעת שיש לאלה על ההחלטות המקצועיות המתקבלות בו באשר למעמדן של נשים בצבא.

מצפיה בתחקיר הסתבר ש"ראש ועדת ביינישים" הגיע באישון לילה לתחקר את החיילות בענייני "צניעות", ושהן התבקשו לשמור על פרופיל נמוך במהלך ההכשרה, כדי שאף חייל דתי בסביבה לא יתעצבן. בין היתר נאסר עליהן לקחת כלים לתפעול הטנק מהחיילים שלצידן. המפקדים הודו שהם "מאוד מפחדים ממרד בני ישיבות" וגם ש"התחייבו לדברים מול הרב" כי "הביינישים לא כמו שאר הלוחמים, יש להם מדי פעם את הזכות לבוא ולבקר בשטח". ועם היררכיה ברורה כזו של יחסי הכוח בתוך צה"ל, שבו הרב הוא שאומר את המילה האחרונה ולא דרגי הפיקוד, איזה סיכוי בכלל היה ללוחמות האלה להגיע לתפקיד שעבורו השקיעו את כל נשמתן במשך קרוב לשנה וחצי של הכשרה מפרכת?

צילום: דובר צה"ל

מבחינה מקצועית ובאופן לא מפתיע, האזהרות והנבואות השחורות באשר לפגיעה במקצועיותו של צה"ל והורדת רף הלחימה עם כניסתן של נשים לתפקיד לוחמות בחיל השריון – התבדו לחלוטין. המפקדים מודים שוב ושוב שהלוחמות צלחו את הפיילוט בהצלחה יתרה מבחינה פיזית וצה"ל הבטיח שהן עומדות בסטנדרטים הדרושים לכל היעדים שהוצבו להן. לא פעם אפילו הסתבר שבמדדים רבים הן עלו בפער משמעותי על הגברים שלצידן. אבל הכל לשווא. אימת הלוינשטיינים והקלנרים גברה גם הפעם על השכל הישר.

צה"ל ידע לנצל את אותן חיילות היטב – הפיילוט המדובר לשילובן זכה לאינספור כתבות מפרגנות, תמונות הטנקיסטיות המחייכות הופיעו בעשרות עיתונים, והצבא זכה למנת יחסי ציבור נאה ביותר. אבל כשהגיע רגע האמת הוא נבהל מקומץ רבנים קולניים וזרק את כל 13 הנשים שהכשיר בלי למצמץ אל מתחת לגלגלי הטנק, מתעלם מהן לחלוטין. אחת מהלוחמות נשלחה להיות רל"שית, לחלקן אפילו נלקחו תעודות הלוחם.

עם השחרור מצה"ל אותן צעירות אמיצות צוידו בתובנות שקשה יהיה להן ולנו לשכוח – בחברה הישראלית יש מי שמתייחסים לנשים כאל מצורעות וגם זוכים ללגיטימציה ועידוד ממוסדות המדינה המרכזיים. כמו שאמרה אחת המרואיינות, שרלוט דוידוביץ'-פלד בקול חנוק: "בגיל 21 אני צריכה להתמודד עם זה שאני לא יכולה להתקדם כי כבר בגיל הזה נתקלתי בתקרת זכוכית". המשפט הכואב הזה צריך להדהד אצל כולנו ולשמש כנורת אזהרה – מתפקידנו לשבור את תקרת הזכוכית הזו, עכשיו תורנו להילחם עבורן.

המקורלוחמות בצה"לצה"לשדולת הנשיםשיחת היום