למה מנהיגי העולם מפחדים מנערה בת 16?

מול אקלים הולך ומקצין, אורח חיים בזבזני ודורסני ואסונות הטבע שהולכים ומתממשים לנגד עינינו – הגיעה גם העת להכיר במותה של קלישאת "המבוגר האחראי". אנחנו המבוגרים התנהלנו וממשיכים להתנהל באופן חסר אחריות לחלוטין, מכלים את משאבי הטבע והורסים את כדור הארץ –  כשאת המחיר המלא ישלמו הילדים שלנו וילדיהם. הילדים שיגדלו לתוך עולם שאינו מאפשר חיים ראויים ויחוו את הקטסטרופות המתדפקות על הדלתות כבר בשנים הקרובות.

יש קונצנזוס מדעי חד משמעי בשנים האחרונות על תרומת האדם לשינוי האקלים והשלכות ההתחממות. זה כמעט בלתי נתפס עד כמה לא היינו אחראים, עד כמה אנחנו עדיין מסרבים לקחת אחריות, וזאת כשהנתונים מראים בבירור שקצב ההתחממות מואץ ושהשינויים הרסניים עוד יותר ממה שהערכנו. העולם מתחמם וההפקרות חוגגת. אבל בתוך העשן הקודר האופף אותנו, יש נקודת אור משמעותית שנותנת תקווה אמיתית – את האדישות וחוסר המסוגלות של העולם הבוגר מאתגרים ילדים ובני נוער מרחבי העולם.

את הוואקום של המבוגר האחראי תפסה נערה עם שתי צמות, גרטה טונברג, בת ה- 16 משוודיה. טונברג הצעירה פרצה לחיינו כהוריקן והיא סוחפת אחריה בסערה את העולם. היא מסרבת לקבל את האדישות של מנהיגי העולם, ודורשת לא רק מילים אלא התגייסות אמיתית מלאה ומידית לכלכלה מעוטת פחמן, שתאפשר למתן את שינויי האקלים ולהשאיר אחרינו כדור ארץ שניתן לחיות בו.

באוגוסט 2018 יזמה בת ה-16 הפגנה נגד יחס העולם המערבי למשבר האקלים ליד בניין הפרלמנט השוודי, בנובמבר 2018 נשאה דברים בוועידת TED בסטוקהולם, בדצמבר נאמה בפסגת האו"ם בנושא שינויי האקלים, ובינואר 2019 הוזמנה לשוחח עם משתתפי הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס. עכשיו היא מעוררת מהומה בעצרת האו"ם בניו יורק, אליה הגיעה בספינה קטנה, כי היא מסרבת לטוס כדי לא לתרום לזיהום האוויר שנגרם על ידי המטוסים.

טונברג החלה רק לפני כשנה במחאה שלה נגד התחממות כדור הארץ, וכדרכן של נערות צעירות שעשו היסטוריה היא כבר מצליחה להפחיד את הממסד. בשני נאמה האקטיביסטית הצעירה בפתיחת ועידת האקלים של האו"ם, ופנתה בדמעות למנהיגים מרחבי העולם שנכחו באולם: "גנבתם את החלומות שלי ואת הילדות שלי עם המילים הריקות שלכם, ואני עוד אחת מבנות-המזל", אמרה טונברג, "אנשים סובלים, אנשים מתים. המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות, ואנחנו בתחילת הכחדה המונית, וכל מה שאתם יכולים לדבר עליו זה כסף וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית – איך אתם מעזים?", הנאום חוצב הלהבות הזה גרם לנשיא ארה"ב בעצמו להזדעק ולעקוץ אותה. "היא נראית כמו נערה צעירה ומאושרת מאוד שמצפה לה עתיד מזהיר ונפלא. כל כך נחמד לראות את זה!", כתב טראמפ בארסיות בחשבון הטוויטר שלו. 

 

ולמרות שמנהיג העולם החופשי מנסה לצייר אותה כילדה פריבילגית, יש הסבורים שהרגישות המיוחדת שמניעה את גרטה להילחם למען העתיד של כולנו, נובעת מתסמונת האספרגר בה היא לוקה. בת ה-16 שהחליטה להקדיש את חייה לנושא האקלים אמרה בעצמה כי היא מאמינה שזה חלק בלתי נפרד ממה שדחף אותה לפעול: "זה מה שנתן לי את האפשרות לראות דברים מחוץ לקופסה, אני לא מאמינה בקלות לשקרים, אני מצליחה לראות את האמת. אם הייתי כמו כולם, סביר להניח שלא הייתי מתחילה את שביתת בתי הספר. אני לא חושבת שהייתי מתעניינת באקלים בכלל"

וגרטה לא לבד. מיליוני בני נוער מרחבי העולם הצטרפו אליה בדרישה מממשלות העולם להפסיק את ההתנהלות השערורייתית ולהתחיל לקחת אחריות על האקלים ועל העתיד של ילדינו. ברחבי העולם מוגשות תביעות של בני נוער נגד ממשלותיהם בשל מחדליהן האקלימיים. גם בישראל יותר ויותר בני נוער קמים ודורשים שינוי, במסגרת תנועת Strike for Future Israel שהוקמה בהשראתה, ובהשראת התארגנויות נוספות.

המאבק הנחוש של הצעירים במערכות המדינתיות, הבינלאומיות, הכלכליות המסואבות מעורר השראה ותקווה. אולי הנוער כן יצליח לתקן את מה שקלקלנו. אבל ההתגייסות הזו לא פוטרת אותנו מאחריות – ההפך הוא הנכון.

אל מול זעקת בני ובנות הנוער, אנחנו חייבים להתייצב עם תשובות מספקות. אנחנו חייבים להשפיע מבפנים ומבחוץ על אותן המערכות ולדרוש שינוי – ברחוב, בכנסת, מול משרדי ממשלה, בבית המשפט ובקלפי. משבר האקלים הוא שעת חירום עולמית, והאיומים על ישראל גדולים במיוחד.

סכנת המידבור, התדלדלות ופגיעה באיכות מקורות המים, קריסת מערכת הבריאות, היעלמות גידולים חקלאיים, מזיקים ומחלות חדשים, שיטפונות, שרפות, וגם סכנה ביטחונית אסטרטגית בשל החרפת חוסר היציבות באזור ורבבות פליטי אקלים עתידיים. מול סכנות אלו מדינת ישראל מתנהלת כמעט באדישות, עם יעדים ותכניות פעולה תבוסתניים, שאף בהם איננו עומדים.

עלינו לדרוש מראש הממשלה הבא, מהממשלה הבאה, לאמץ באופן מידי יעדי הפחתה שאפתניים, תכניות פעולה מידיות ותכניות היערכות למזעור נזקי האקלים שאנו כבר חווים. אחרת, איך נוכל להסתכל לילדינו בעיניים?

גרטה טונברגועידת האו"םמשבר האקלים