הכירו את מנהיגת מחאת הדגלים השחורים: פיזיקאית ממכון ויצמן ואמא ל-5 בנות

מאחורי מחאת הדגלים השחורים שפשטה כאש בשדה קוצים בשבוע האחרון עומדת שקמה שורצמן ברסלר (39), פיזיקאית במכון ויצמן ואם לחמש בנות (14, 12, 10, 8 ושנתיים). אחרי שיו״ר הכנסת יולי אדלשטיין התבצר בתפקידו וסרב לאפשר לכנסת לתפקד באמצע משבר הקורונה, היא והאחים שלה הפיצו סרטון קריאה להצטרף אליהם לעלות אל הכנסת ברכבים עם דגלים שחורים: "חייבים להתעורר, לעלות אל הכנסת ולהחזיר את הרוח לבית המחוקקים, לשוב לפקח על הממשלה. במכוניות אין קורונה… חשוב שלא נרגיש לבד, שלא נאבד תקווה ושלא נוותר לאנשים שבחרנו בהם. מאז 2012 לא יצאתי לשום מחאה, הגיע הזמן להפסיק את זה".

My Movie from onlife on Vimeo.

שקמה שורצמן ברסלר קוראת למחאה 

משהו בחומרה, ביושרה ובפשטות של הסרטון הפך אותו לויראלי ותוך פחות מיממה אלפי מכוניות נסעו אחרי שקמה ואחיה, ירדן שורצמן עם דגלים שחורים. בדרך המשטרה עצרה מכוניות וחילקה דוחות ואף חסמה את כביש מספר 1. אבל זה לא עצר את השיירה או המחאה שמאז רק תופחת בממדיה. להיפך, בעקבות פיזור המחאה ביום הראשון, נאלצה ממשלת המעבר להכניס בתקנות לשעת חירום הוראה שמותר להפגין. עם מרחק ששומר על בריאות, אבל מותר להפגין. 

מחאת הדגלים השחורים. צילום: ניצן ויסברג

בישראל 2020 בה אין כמעט ייצוג של נשים בפוליטיקה, ונשים נאבקות לא רק על שיוויון בפריבילגיות אלא על עצם זכותן להיות במרחב, הנוכחות הנשית החזקה בחזית ובלב מחאת הדגלים השחורים מזכירה לנו איך נראית, ואיך מרגישה דמוקרטיה נושמת וחיה. הטבעיות של ההנהגה הנשית במחאה והביטחון הניכר של נשים בתוכה, בתוך עשייה פוליטית גאה ואמיצה, הם תזכורת שכבר הרבה מאוד זמן הפוליטיקה בישראל והחיים עצמם לא מרגישים ככה. הפעם האחרונה שהרגשנו ככה הייתה כשדפני ליף וסתיו שפיר הובילו את המחאה החברתית בשנת 2011 ועשו זאת בתחושת שליחות שאינה מבדילה בין נשים לגברים. אולי כאשר אנחנו נאלצות לספור ייצוג נשי במפלגות, זה מכיוון שבאופן יסודי שם המשחק הוא פטריארכיה ולא דמוקרטיה ליברלית ונאורה, כזו שיש לנשים – צעירות ומבוגרות, מקום אמיתי, שווה וחופשי בה. אולי, הייצוג הדל בכנסת של חצי מהאוכלוסיה, הוא סימפטום של אותו כשל ערכי, אותה שחיתות כוחנית וכפירה בערכי היסוד של הדמוקרטיה שבגינה יצאו אלפים למחות, למרות הקורונה. ומה שיש לנו כרגע אלו הפגנות שנשים מובילות ולמולן בתוך משכן הכנסת ייצוג דל של 29 נשים בלבד כשגם מי שמתיימרים להוביל את הגוש הליברלי, לא טורחים למנות אף לא אישה אחת לעמוד בראש הוועדות בכנסת. מה שפעם היה חלק בלתי נפרד מעבודת המשכן, כשנשים הובילו לפחות חמש מתוך 17 הועדות (לא מספר להתנחם בו ובכל זאת) ואילו עכשיו, רק הרשימה המשותפת נתנה ראשות ועדה לאישה – עידה תומא סולימאן

האתנרופולוגית מרגרט מיד אמרה שלעולם אסור לפקפק בכך שקבוצה קטנה של אנשים אכפתיים ונחושים יכולים לשנות את העולם, למעשה, זה הדבר היחיד שאי פעם עשה זאת. בהולכי שומרת על ריחוק חברתי בין המפגינות ומפגינים, בלטו לעיני במיוחד הנשים: צעירות ומבוגרות, אמהות, ילדות חברות, אזרחיות, מנהיגות – אכפתיות ונחושות.
מגיע לנו נשים, נערות וילדות להרגיש את הביטחון הזה שוב. מגיע לנו לתפוס עמדות בהנהגה שאך טבעי שנהיה בה. 

***

אלו ימים קשים במיוחד לנשים במעגל האלימות. נשים וילדים שההסתגרות בבית עם בעל או אבא מכה קשה להם שבעתיים. מרגישה שאת צריכה סיוע? אזן קשבת? התקשרי 6724* קו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף  24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת. 
יולי אדלשטייןמחאת הדגלים השחוריםשקמה שורצמן ברסלר