התבלבלתם, אתם לא יכולים למחול לאף אחד בשם מי שנפגעה ממנו

אני מצפה מעצמי שלא לצאת להגנתו המיידית של מישהו גם אם הוא חבר טוב שלי, אם יגלו חס וחלילה שהוא שכב עם קטינה מטושטשת יותר או פחות, אסור בשום פנים ואופן להשתמש באחוות חברים במקרה כזה, זה נורא לפעול כך
זה לא שאין מקום למחילה בעולם, אלא שבשם הכבוד לנפגעות חייבים לתת שהות לדברים להיות כפי שהם. לא לטאטא ולא לטייח ולא למסמס, גם אם נתגלה שהמטריד התורן הוא עיתונאי או משורר שאתם אוהבים לקרוא או אחד כזה שאתם נהנים לשתות איתו בירה מדי פעם.

אני מסכימה עם הטוענים שיש טעם לפגם בכך שעיתונאים ועיתונאיות ואנשי תקשורת כותבים לרועי צ'יקי ארד שהם מוחלים לו כי 'כיום אנחנו יודעים שאתה אדם טוב'. יש גם כאלו שכותבים לו 'השתנית והיום אתה אדם אחר, אני שופטת אותך לכף זכות'.
זה מגיע גם מנשים וגם מגברים אגב, לפי מה שראיתי בפוסטים.
אבהיר שאין לי היכרות אישית איתו.
אני יכולה להבין כמה זה כואב לגלות שחבר קרוב שלך או מישהו מהחבר'ה שלך שכנע ילדות בנות 16 לעלות אליו הביתה ודחף להן ידיים (כפי שפורסם בתחקיר של שרון שפורר במקום הכי חם בגיהינום) או שמישהו שהוא שותף אמנותי שלך בדרך זו או אחרת שכב עם נערות שיכורות שלא יכלו לזכור את האירוע בבוקר.
מלבד המובן מאליו, שזה גיהנום עבור הנשים שחוו את החוויה הנוראית, זה מבאס לאללה גם ברמת המוניטין האישי לדעת שחבר שלך לעבודה או לבילויים עשה דבר כזה, במיוחד אם אתה רוצה להחשיב את עצמך אדם מוסרי ולהאמין שחברייך גם הם כאלו.

(מעודכן) אני רוצה לעדכן את חברותיי וחבריי כי מחר עומד להתפרסם עלי תחקיר של שרון שפורר ב"מקום הכי חם בגיהנום" עם אמירות…

פורסם על ידי ‏‎Roy Chicky Arad‎‏ ב- יום רביעי, 9 בספטמבר 2020

וכאן יש שלוש אופציות:
1. האחת היא לצאת כנגד המעשה ולא משנה כמה קרוב האדם שעשה אותו.
2. האופציה השנייה היא לסתום את הפה.
3. ‏האופציה השלישית, שהיא בעיני היהירה והאדנותית, היא ליטול לעצמך את הזכות למחול בפומבי לאדם שביצע חטא או פשע, למרות שאת/ה כלל אינך הקרבן שלו.

אז בואו נעשה סדר: זה לא בידיים שלכם, חברים וחברות ומכרים ומכרות יקרים של מר ארד, עד כמה שהעובדה תישמע מפתיעה.
אתם לא יכולים למחול לאף אחד בשם מי שנפגעה ממנו, אתם יכולים במקסימום להודות בפני עצמכם בכך שאתם חלשים מדי ולכן לא יכולים לוותר על חבר לטובת מידות המוסר. זה אנושי. אבל להתגאות בזה? עד כאן. הגזמתם בטירוף. לכתוב את זה בפייסבוק או בטוויטר כאילו אתם אדוני הסליחות שקובעים מי דינו הוקעה (אייל גולן נגיד) ומי דינו לקבל הערכה על החרטה שהביע בדיוק כשתחקיר כנגדו עומד להתפרסם (רועי צ'יקי ארד נגיד)?
ממש ממש לא.
התבלבלתם.

ואני בכלל לא חושבת שזה מאבק של אשכנזים/ספרדים, זה עניין של קידוש מגניבות (בשורוק) מעפנה שכבר אין לה מקום בעולם. מגניבות שמקדשת אדישות וסרקזם גם על חשבון רגשות של מישהו אחר. בשל אותה קוליות ילדותית, יותר קשה לחלק מאלו שמחשיבים את עצמם ברנז'ה לצאת כנגדו, כי זה לא מספיק 'נחשב' להוקיע משורר עאלק פמיניסט. לעומת זאת זה כן מגניב להוקיע זמר ים תיכוני שמרוויח מיליונים ומישהו אחר כותב לו את השירים. אני באופן אישי נגד ההתנהגות של שניהם, אין מקום לסלחנות בשני המקרים.

 

אלמוניות ריססו לפנות בוקר על ביתו של רועי ארד, על הכניסה לעיתון הארץ ומול חנות המגדלור בתל אביב, כתובת גרפיטי: "כל אנס…

פורסם על ידי ‏המקום הכי חם בגיהנום‏ ב- יום שישי, 11 בספטמבר 2020

 

ועוד בנימה אישית, אני מוצאת עצמי נלחמת במי שמכליל ואומר שהתקשורת מורכבת מאנשים יהירים שחושבים שהאמת זורחת להם מהתחת. אני תמיד מתווכחת עם הטוענים כך ומסבירה שהרוב הגדול של אנשי התקשורת שאני פוגשת יום-יום בעבודתי כלל אינם כאלו. הם אנשים אכפתיים וישרים.
אבל אכן יש קומץ שמייצר סטריאוטיפ לגבי הקבוצה כולה, כמו בכל תחום.

בשולי הדברים, מלבד מיגור הפשעים של אינוס והטרדה ומלבד המאבק כנגד ההתנהגות הנלוזה והתוקפנות הגברית, שהתקבלה בסלחנות עד כה, יש עוד תרבות שהגיעה זמנה להיעלם : אולי כדאי להיפטר באותה ההזדמנות מהלגיטימציה שניתנת לרשעות ונבזיות וציניות באצטלה של תחכום ואינטלקטואליות. זו התנהגות שאפשרה למעוך את קולן של נשים שנפגעו וכאבו וניסו לזעוק. וכן, בל ניתמם, הסוג הזה של ההתעללות קורה בעיקר בחוגים של בוהמה ושל אנשי אקדמיה ושל אנשי תקשורת. עד היום אפשרו לאנשים לא מוסריים לפעול ולפגוע באחרים כי הם נורא שנונים, בעלי כתיבה מושחזת, או יודעים לצטט את בורדייה או את שפינוזה או את קארבר.

לא עוד.

פאולה רוזנברג היא אשת תקשורת שמגישה מדי בוקר את התכנית 'פאולה וליאון', עורכת-דין, מרצה ומנחת קורסים אונליין בנושאי תזונה טבעית ואורח חיים בריא

 

רועי צ'יקי ארד