עבודות כפייה, עיקור ועינויים: המידע שרשתות האופנה ניסו להסתיר מכם

בשבוע שעבר ציינו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה תחת האמירה 'לזכור ולא לשכוח' וההבטחה לעולם לא עוד. במקביל, בסין מתרחשת מזה כמה שנים שואת האויגורים בחסות הבגדים שלנו ולמרות העדויות הקשות שמציפות את האינטרנט, העולם מפנה את המבט לצד השני.

מסוף 2016 המפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) שלחה באופן שרירותי למעלה ממיליון וחצי אויגורים (המיעוט המוסלמי בסין) למחנות ריכוז במחוז שינג'יאנג בצפון מערב סין. את מחנות "החינוך מחדש" ממשלת סין מציגה כ"מרכזי הכשרה מקצועית ומאבק בקיצוניות, שכל כוונתם היא לטובה", אולם בשנים האחרונות יש יותר ויותר ראיות שכוללות עדויות, תמונות לוויין ומסמכים ממשלתיים שהודלפו – על מאמצי המק"ס להשמיד את זהותם האתנית והדתית של האויגורים, לא רק באמצעות מעצר המוני, אלא גם באמצעות עבודות כפייה ועיקור מאולץ, תוך הפרות חמורות של זכויות אדם. חשוב להזכיר, אל מחנות העבודה הללו האויגורים נשלחים בשל היותם מוסלמים, כלומר רק בשל דתם.

ניצולי המחנות מספרים על התעללות פיזית ומילולית, עבודה בכפייה ומאסרי שווא על רקע דת ופעילות פוליטית. הכליאה במחנות נמשכת בין מספר חודשים למספר שנים ללא משפט או אפשרות לדעת מתי היא תיגמר, כאשר על פי רוב, הניצולים נאלצים להעתיק את מקום מגוריהם למדינה אחרת, מחשש לפגיעה בהם או במשפחותיהם. תחקיר ענק של הבי.בי.סי חשף עדויות מזעזעות. למרות שהמשטרה הסינית מנעה מכתב הערוץ לצלם את המחנות עצמם וניסתה להרחיק אותו, הוא הצליח להבריח צילומים מהאיזור. והמראות מטרידים. המחנות הסטריליים שנראים מרחוק, מלאים בכתובות תמיכה בשלטון הקומוניסטי. כמו שטיפת מוח מפחידה, עדות לרצון השלטונות לחנך מחדש את האוכלוסייה ששוהה במקום. אויגורי תושב סין לשעבר עימו שוחח הכתב סיפר שאימו, כמו רבים אחרים, נשלחה לעבוד בשדה כותנה. לדבריו, אם תסרב היא עלולה להיענש בחומרה.

חלק משמעותי מאוד מעבודת הכפייה במחנות כרוכה בגידול וייצור כותנה, למעשה יותר מ -85 אחוז מהכותנה מסינית מגיעה מצפון מערב שינג'יאנג, בה חיים כ-11 מיליון אויגורים, כך שמבחינה סטטיסטית, כאשר אנו קונים בגד שמקור הכותנה שלו בסין, רבים הסיכויים שהוא נוצר בכפייה. יתרה מכך, בזמן ששיעור הילודה בקרב המיעוט האויגורי בחבל שינג'יאנג צנח ב-60 אחוזים בין השנים 2015 ל-2018, שיעור יצור הכותנה של שינג'יאנג גדל באופן מאסיבי וכיום כותנה שינג'אנית מהווה 20% מהכותנה העולמית. כך שלפי הערכות אחד מכל חמישה בגדי כותנה בשוק העולמי היה קשור לעבודת כפייה אויגורית.

מוקדם יותר השנה פרסם המכון למדיניות אסטרטגית אוסטרלית את "אויגורים למכירה", דו"ח פורץ דרך שחשף כי כמעט 80,000 אויגורים נעקרו ממולדתם לסין בכדי לעבוד במפעלים ובמשקים המספקים כותנה לרבים ממותגי האופנה הגדולים ביותר: Abercrombie & Fitch, Adidas, Calvin Klein, Fila, GAP, H&M, Lacoste, Nike, The North Face, Polo ראלף לורן, יוניקלו, ויקטוריה'ס סיקרט ו- Inditex, חברת האם של ZARA. הדו"ח מפרט גם בהרחבה את התנאים הקשים במחנות: שעות עבודה ארוכות עד מאוד, מפקחים מתעללים ופרקטיקות משעבדות הננקטות במתקנים. בתגובה למעלה ממאה ארגונים לזכויות אדם, זכויות עבודה וארגוני אויגורים ברחבי העולם התארגנו נגד Inditex וחברות אחרות המסרבות להכיר בשעבוד הגלוי בשרשרות האספקה ​​שלהן.

לאחר פרסום הדו"ח Inditex העידה בפני מחוקקים מוועדת אסטרטגיית העסקים, האנרגיה והתעשייה (BEIS) של הפרלמנט בבריטניה על האשמות בעבודות כפייה, והכחישה בתוקף את הקשרים עם אופנת Huafu, המחזיקה ומפעילה כמה מהמפעלים המפלילים, כולל Huafu Melange Yarn Co. אולם קונסורציום זכויות העובדים (WRC) דחה את טענות Inditex, והצביע על מאגר שניתן לחיפוש פומבי של המכון הסיני לענייני ציבור וסביבה המתעד את הקשר של Inditex עם Huafu Melange Yarn Co המשעבדות.

הסיפור הזה נקשר לבעיה גדולה עוד יותר בתעשיית האופנה – עקבות, או אם להיות מדויקת היעדר עקבות. שרשראות האספקה הארוכות ומסועפות מאוד של תאגידי האופנה מתאפיינות בעמימות. מרבית תאגידי הענק אינם יודעים איפה ובאילו תנאים יוצרה הכותנה שמרכיבה את הבגדים שהם רוכשים. כך, מותגי ענק וקמעונאים אומנם מכירים בכך שיש בעיה עצומה באזור וכי רשתות האספקה שלהם חשופות לסיכון כבד של עבודות כפייה, אך הם אינם יכולים לאשר ששרשרת האספקה ​​שלהם נקייה מכותנה שנאספה מהאזור.

נשים מהמיעוט האויגורי. צילום מתוך shutterstock

העולם מתחיל להתעורר ובמדינות שונות כבר התקיימו הפגנות שקוראות לפעול למען שחרור האויגורים, אבל זה לא מספיק. הדרך היחידה שבה מותגים יכולים להבטיח שהם לא מרוויחים מניצול היא על ידי ניתוק קשרים עם מפעלים או בתי חרושת המייצרים בד או משתמשים בכותנה של שינג'יאנג וסיום מערכות יחסים עם ספקי כותנה שתומכים במערכת הממשלתית של מרכזי החינוך מחדש בסין. ובשביל שהם יעשו את זה, אנחנו, הצרכנים, צריכים לדרוש זאת. החלק האופטימי בסיפור הוא שניסיון העבר מלמד כי קריאות הצרכנים נופלות על אוזניים קשובות. כך בעקבות קמפיין רשת של אקטיביסטים לאופנה הוגנת, יוזמת הכותנה הטובה יותר (BCI), מלכר"ית עולמית שמטרתה לשפר את התנאים בתחום הבגדים, הצהירה בחודש מרץ כי היא כבר לא תעניק רישיון למה שנקרא Better Cotton משינג'יאנג, חברות כמו איקאה ו- H&M, המשתמשות ב- BCI למקור כותנה הצהירו שהן תומכות בהחלטה להפסיק את הרישוי באזור ולא ימשכו יותר את המקור משם ובארה"ב קבוצת PVH המחזיקה בעלות על מותגי ענק מקלווין קליין ועד טומי הילפיגר הודיעה שתנתק קשרים עם מפעלים או בתי חרושת המייצרים בד או משתמשים בכותנה של שינג'יאנג בתוך שנה. אם כן לנו כצרכנים אסור להעלים עין ולבחור בצד היודע והשותק. היום יותר מתמיד, עלינו לזכור את מחנות העבודה והריכוז ולהתעקש לראות אותם מאחורי מבצעי ה"ארבע חולצות במאה", גם ולמרות שרשראות האספקה הארוכות והסבוכות.

המיעוט האויגוריסיןרשתות אופנה