האישה שעומדת מאחורי חשיפת משי-זהב: "יש לי שמות נוספים שהם פצצות מתקתקות"

בשונה מאחרים שהקורונה גרמה להם להאט את הקצב, אצל רחלי גוטליב-רושגולד, סמנכ"לית 'עמותת מגן' ומייסדת ארגון 'לא תשתוק', המצב היה הפוך. גוטליב-רושגולד העלתה הילוך במאבק שלה למען נשים ורווחתן, ולקחה חלק בחשיפת מעשיו של יהודה משי זהב אחרי שרבים אחרים ידעו והשתיקו את הפרשה במשך שנים. במסגרת כנס 'היום שאחרי' של און לייף בשיתוף נעמת וההסתדרות הרפואית, שוחחה עימה מיה איידן על התפוצצות הפרשה ועל המהפכה שהיא ושותפה צביקי פליישמן מובילים בכל מה שקשור לפגיעות מיניות במגזר החרדי.

אלו ימים לא פשוטים בשבילך, אני מניחה.

"ממש לא, לא קל. אפשר לומר שבאמת אנחנו עובדים כל הזמן, והקורונה הגבירה מאוד את העבודה שלנו, אבל אין ספק שמאז ההתפוצצות של הפרשה של יהודה משי זהב הדברים התחממו. חשוב להבהיר אגב, שמי שבאמת שחשפו את הפרשה היו צמד העיתונאים אהרון רבינוביץ ושירה הל, אנחנו סייענו להם".

אנשים לא באמת מבינים את זה שהרבה חומר נאסף הרבה שנים מאחורי הקלעים.

"נכון. אני בקשר עם נפגעים כבר מ-2017, אבל אנשים צריכים להבין שזה שאנחנו בקשר עם נפגעים זה לא מתיר לנו לצאת החוצה ולדבר על זה. הנפגעים הם אלה שבסופו של דבר צריכים לאזור אומץ ולפנות או למשטרה או לגורם אחר ולצאת עם זה החוצה".

ואם אנחנו חוזרות למציאות של הקורונה, גם במגזר החרדי הייתה עלייה באלימות כלפי נשים כמו במגזר הכללי?

"כן. אנחנו בארגון שלנו מטפלים גם בנשים, אבל גם ובעיקר בילדים, ובהחלט העובדה שילדים נשארו בבית והיו בלי מסגרות הרבה פעמים עם הורים שעבדו ונשארו גם בבית – זה בהחלט גרם להרבה מאד עבודה אצלנו והסביר לנו כמה אנחנו חשובים וכמה חשובה כתובת במגזר החרדי לנושא הזה. הוא כל כך כל כך חשוב ודורש טיפול בקול גדול ולא ככה מתחת לפני השטח".

גם אלימות כלפי נשים וגם פגיעות בתוך המשפחה?

"אנחנו מתעסקים בפגיעות מיניות, אנחנו באמת הכתובת ובהחלט ראינו עלייה".

זה מאד מטלטל.

"נכון".

יש לכם עוד תיקים בקנה אחרי הרעש הגדול שהיה?

"יש לי שמות שהן פצצות מתקתקות – ככה אני קוראת לזה. כשנפגע או נפגעת מגיעים אלינו הדבר הכי חשוב זה קודם כל להיות שם בשבילם. זאת אומרת, הם שנים עם הפגיעה בתוך תוכם ושומרים את זה בסוד וקודם כל אנחנו אוזן קשבת. גם אם מה שאני רוצה זה לקחת מגפון ולרוץ בכל הרחובות ולצעוק, לפני הכל אני נמצאת שם בשבילם. אנחנו שואלים אותם איך אנחנו יכולים לעזור ומסייעים בכל מיני אפיקים, לפעמים אני שולחת את הנפגע או הנפגעת לטיפול נפשי של כמה שנים".

את יודעת שיש פוגע כרגע ואת לא יכולה לעשות הרבה בעניין הזה.

"כן. אני גם לא רוצה לעשות. אני מאוד מאוד מפחדת ממציאות כזאת שכל בן אדם שבאים ומתלוננים נגדו ישר יעשו לו שיימינג, אני לא רוצה לחיות במין מרחב כזה. אני חושבת שזה נכון לא לעשות שיימינג ושזה נכון שיש לנו איזשהם גבולות. אנחנו גם עוסקים הרבה במניעה, זאת אומרת, אני באופן אישי עושה חוגי בית ומסבירה לנשים איך לדבר עם הילדים. לא שאני אומרת שזה לא חשוב לצאת ולהוציא החוצה את הסיפורים של הפוגעים, אבל אנחנו חייבים לעשות את זה רק כשלנפגעים ולנפגעות יש כוח ואומץ ויכולת".

את מרגישה שהמודעות במגזר עלתה בעניין הזה בשנים האחרונות?

"חל שינוי מאד גדול. הייתי רוצה שמהדורות החדשות היו נפתחות עם כל פרשה כזאת של מישהי שדוד שלה או שכן שלה או חבר שלהם פגע בה, אבל המציאות היא כזאת שרק כשמדובר בסיפור עם איזשהו פרופיל תקשורתי מאד גבוה אז זה באמת מתפרסם".

גם הרבנים אגב תומכים בפרסום של הדברים האלה? הם יותר פתוחים לזה?

" יש לנו עוד עבודה לעשות אבל חל שינוי מאד גדול בכל היחס של הרבנים לנושא הזה. אני נפגעתי לפני שנים, הייתי בת 9 ואמא שלי דיברה עם רב והוא אמר לא ללכת למשטרה כי הוא פחד עליי. זה לא היה מתוך מקום לא טוב, הוא פשוט לא היה מודע. היום רבנים בהחלט מפנים למשטרה, לא לתקשורת אבל כן למשטרה. אם שואלים אותם ספציפית, אז הם גם יכולים לתת אוקיי על תקשורת. חל שינוי מאוד גדול וכל סיפור כזה מגדיל את השינוי ומעודד. חלה מהפכה בשנים האחרונות, זה אפילו מעבר לשינוי במגזר החרדי".

 

יהודה משי זהבנפגעות ונפגעי תקיפה מיניתרחלי רושגולד