הבת של רותם סלע מיישמת את מה שאמא שלה לימדה אותה

"למר צפיר שלום, יש לי דעה ואני חושבת שהרבה נשים חושבות כמוני. זה לא שוויון שלכל תוכניות הטלוויזיה קוראים על שם בן בלשון זכר. נגיד הכוכב הבא, האח הגדול. למה דווקא כוכב למה דווקא אח. אני רוצה להתייחס במיוחד לתוכנית שאמא שלי מנחה בה – הכוכב הבא. בי אישית זה מאוד פגע.. יואב צפיר אני פונה אליך, תשנה את השם של הכוכב הבא לכוכבת הבאה".

את המכתב הנוקב הזה כתבה לא אחרת מאשר אן רוטר, בתה בת ה-9 של רותם סלע. "ילדה שרוצה לשנות את העולם", אם לצטט את אמה. סלע פרסמה את הפנייה של בתה לצפיר בעמוד האינסטגרם שלה והתגובות היו משתפכות. ואיך לא? כשילדה מזהה את מה שמגיע לה ויודעת לדרוש את זה בקול רם, זה בהחלט מעורר השראה.

בשנים האחרונות אנחנו מתעסקות המון במעמד האישה בעולם, וכשאני אומרת "אנחנו מתעסקות" אני מדברת על כולנו – כל הנשים בעולם. חלק מאיתנו נאבקות ונלחמות על כל אפליה ואי צדק, חלק מתמקדות בדברים ספציפיים, וחלק מתעקשות שהמלחמה הזו מיותרת. אבל כך או כך השיח שם. מי טו, שוויון מגדרי, פערי השכר, הכל על השולחן. וטוב שכך.

אן רוטר, והרבה בנות בגילה שומעות את השיח הזה ורואות את העולם אחרת. בעוד שאנחנו עדיין נלחמות על הדברים הכי קטנים הן כבר מיישמות. ומבחינתן איך זה יכול להיות שיש מישהו שלא תופס אותן כשוות ואין דבר שהן יכולות לעשות פחות טוב מבנים.

זה כל כך מדהים כי המלחמה הסיזיפית הזאת יכולה להיות מייאשת. כי לפעמים זה מרגיש שאנחנו זורקות סיסמאות אבל עדיין מתפשרות על מיליון דברים. צועקות בחוץ שמגיע לנו יותר, מחנכות את הילדים שלנו שבנות חזקות וחכמות בדיוק כמו בנים אבל בפועל ממשיכות לעשות יותר מבן הזוג, וסופגות שיט מבוס מזלזל, קולגה שמקבל קידום או נוסע באוטובוס שמרשה לעצמו לפתוח את הרגליים ולהתרווח על חשבוננו.

אני בעצמי מדברת על שוויון בין נשים לגברים בכל הזדמנות, רבה עם בעלי כשעולה לו הגבר והוא מרשה לעצמו לזלזל בנשים, ומלמדת את הילדים שלי לעשות הכל בבית שווה בשווה. אבל כשזה מגיע אליי אני עדיין מרגישה שאני ב"פעם", נלחמת ונלחמת ושום דבר לא זז. אני מנקה יותר, מבשלת יותר (ויסלחו לי "אימהות מבשלות", אני לא אוהבת להיות במטבח), ולעומת בעלי שמה את הקריירה יותר בצד לטובת הטיפול במשפחה. כי עדיין יש פערי שכר שדורשים מצד אחד לוותר, וכולנו יודעים מי בצד הזה בדרך כלל. לא פעם מצאתי את עצמי מתמרמרת, שוטפת כלים בפעם הרביעית באותו יום ומרגישה כמו פמיניסטית מזויפת. אחד בפה אחד בלב. הקורונה אפילו שברה אותי יותר כי היא החזירה אותי אחורה, דחפה את בעלי לעבוד שעות מרובות, והפכה אותי ברגעים מסוימים לעקרת בית, ולא מבחירה.

התחושה הזאת של פמיניזם מזויף סגרה עליי עד כדי כך שיום אחד, אחרי סשן של שטיפת רצפה, שטיפת כלים, ובישולים בזמן שבעלי בעבודה והילדים שלי יושבים מול הטלוויזיה, הרגשתי שזה ממש קיצוני ושאני משקרת לעצמי. אומרת שאני פמיניסטית אבל אצלי הכל הפוך, ולמרות המלחמות עם בעלי בסופו של דבר אין בינינו שוויון כמו שהייתי רוצה שיהיה. באותו רגע של שבר לקחתי את הבן הבכור שלי לשיחה צפופה (ילד בכיתה ב', כן?)  וגרמתי לו להבטיח לי שבבית שלו זה יהיה אחרת. והוא הבטיח.

מה שאני רוצה להגיד זה שגם אם נדמה לפעמים שהעולם עומד במקום ונשים עדיין מופלות, הילדים שלנו הם ההוכחה לכך שדברים משתנים ואנחנו לא "סתם מדברות". אן רוטר, ורני פרנק, (בתה של ציפי ברנד, שהצליחה לגרום למהפכה שלמה בתנועת הצופים),  וארבל רוזנברג (בתה של פאולה רוזנברג שהדגישה בסרט של אמה כמה הדברים שהיא עושה חשובים) והבן שלי, והילדים שלכן, רואים את האימהות שלהם ומיישמים. ההתעקשות של ילדה קטנה על השם 'הכוכב הבא' או 'הכוכבת הבאה' אולי מרגישה קטנונית לחלק מהאנשים, אבל היא עצומה והיא בעיקר מעידה על כך שאנחנו עושות את זה בגדול ומצליחות לשנות את העולם.

אן רוטרהכוכב הבאפמיניזםרותם סלע