מודה ועוזב ירוחם ? במקרה של קומורובסקי זה רחוק מלהספיק

תחקיר ידיעות אחרונות שהתפרסם בסוף השבוע, חשף טענות חמורות נגד השף ארז קומרובסקי, על הטרדות מיניות, התנהלות בוטה ומאיימת, דיבור מיני משפיל וגם נגיעות לא רצויות בעובדותיו.

נתחיל דווקא מהסוף, מההתגובה: קומורבסקי מודה. הרי אין טעם שיכחיש. תלונה כבר הוגשה, עדויות רבות התווספו אליה וגם תביעה הוגשה נגד האיש בבית הדין לעבודה. אבל במקום לקחת אחריות ולומר: 'כן טעיתי, פגעתי, השפלתי, ביזיתי ונגעתי כי יכולתי", משיב קומורבוסקי, כמי שזקוק לאהדת הציבור יותר מאי פעם וצפוי לפגיעה כלכלית קשה – שהוא "אינו מזהה את עצמו עם הדמות שמצטיירת מהשאלות שהועברו אליו" אבל "אין בכוונתו להטיל דופי באף לא אחת מהמרואיינות".

תרתי דסתרי בהתגלמותו. אם האיש לא מזהה את עצמו אז למה אינו מטיל דופי? ואם היה מטיל דופי אז כן היה מזהה את עצמו? כשל לוגי סתום או שקומורובסקי פשוט לא גיבש נכון את עמדתו בצורה אינטליגנטית. מה שבטוח הוא –  שלקיחת אחריות אין פה.

עיון בתחקיר מצביע על אפשרות אחת – האיש פגע בנשים, חצה גבולות, וכנראה גם את גבולות החוק (נחכה לפסק הדין). עובדת לשעבר טענה שקומורובסקי התחכך בה וזרק לעברה הערות פוגעניות בעלות אופי מיני במספר הזדמנויות ולא הפסיק גם  לאחר שהעזה והתלוננה נגדו. עדויות נוספות מתארות אווירה מינית בוטה בסביבתו ושיח מיני דוחה כמו "אז מה קורה עם הריח המסריח שלך למטה?" מנהלת מלצרים טענה שקומורבסקי תפס לה בישבן בזמן אירוע ולאחר שהדפה אותו הוא צחק ותפס לה בחזה. עובדת אחרת העידה שהאיש הכניס ידיים מתחת לרגליים של עובדת והרים אותה מאיבר המין. טבחים שעבדו בקייטרינג מספרים על סביבת עבודה בעייתית, שיח מטריד ועל התנהגות מלוכלכת ווולגרית.

אבל קומורבסקי "נדהם". הוא פגש לראשונה בטענות שמעולם לא חשב שיופנו אליו ומדגיש בתגובתו כי בהתנהגותו לא הייתה כוונה מינית או כזאת שנועדה להסב כאב. עובדיו יקרים לו, את כולם הוא אוהב ומבקש להביע התנצלות כנה מעומק ליבו בפני כל מי שחש נפגע ממנו. לדידו בהרמה מאיבר המין או בתפיסת החזה אין כוונה מינית, כנראה פעל מתוך 'אהבת יתר' של עובדיו. בכל מקרה ה'התנצלות' איננה על המעשה שביצע אלא כלפי מי ש"חש", ו"חש" זה לא באחריותו של התוקף, שהרי אין לו שליטה על תחושות הקורבן. העברת אחריות קלאסית (מישהו אמר אסי עזר?) אם נקבל כחברה את האמירה של האיש שלא הייתה לו כוונה מינית בתפיסת איברים אינטימיים אזי מי ישורנו, ובכל מקרה –  את הקורבנות לא באמת מעניין אם האמירות והנגיעות נועדו או לא "להסב כאב".

עוד לא עוקבת אחרינו באינסטגרם? היכנסי לכאן 

קומורוסקי באמת נדהם, אני מאמינה לו. אבל לא מהאשמות שהוטחו כלפיו אלא מכך שגם יומו הגיע, ובכך אינו שונה מאחרים במעמדו. עם גדילתו של הטאלנט לאורך השנים גדלה חומת ההגנה בצורה שנרקמת סביבם וכך גם המרחב שמתאפשר להם. השלב הבא בריטואל הוא החשיפה ואז האמירות המוכרות בתגובה: "נדהם"/"מתנצל כלפי מי שחש"/"מתנצל אם פגעתי"/"עושה לביתי"/"חושב על מעשיי". משפטים ריקים שאין בהן אף לא התחלה של תיקון הצלקות הנפשיות רגשיות שנחרתו לנצח בנפש הקורבנות.

הטרדה מינית לא קורית בחלל ריק, היא מתאפשרת כשהסביבה שותקת וכשאין הסברות ופעולות מנע, והיא מתאפשרת בחברה שהענישה בה מזערית (איבגי) ואם ניתנת כבר הרשעה שבצדה מאסר, וועדת שחרורים כבר תדאג לקיצור (ביטי). אם לא יהיה שינוי מהשורש בכל אחד ואחד מהאלמנטים האלה, תמשיך התופעה להלום בנו ואנחנו נמשיך להראות מופתעים.

הכותבת היא עו"ד בעלת משרד עורכי דין, מומחית בדיני עבודה ומרצה בנושא מניעת הטרדה מינית

 

עוד לא עוקבת אחרינו באינסטגרם? היכנסי לכאן