הסוד הגדול של בית השנטי: הפנימייה היא כת

תחקיר "עובדה" ששודר אמש בקשת 12 על "בית השנטי" בניהולה של זוכת פרס ישראל, מריומה קליין, יכול היה להיות מתומצת למשפט אחד שנאמר בו על ידי בכיר במשרד הרווחה כשתיאר את מריומה במילים: "יש לה מאפיינים של גורו". האישה הכריזמטית שרק לפני שבוע קיבלה הוקרה רשמית על פועלה רב השנים, הפכה להיות הפנים של 'בית השנטי' ושל נערי הרחוב בכל המדינה. מוקפת בסלבס, מחוזקת בקשרים רבי עוצמה בדרגים הבכירים במדינה, קיבלה אל ידה מריומה, מי שנפלטה מהבית כנערה ועברה אונס בעצמה, את קהל המאמינים הקל ביותר: צעירים מבולבלים וחסרי כל, מנותקים ממשפחתם ונטולי קשרים עם העולם החיצוני, כאלו שכל בוקר יקומו אסירי תודה ויתחזקו את פולחן האישיות שלה.

בתחקיר של העיתונאים חן ליברמן ותומר ממיה הובאו עדויות קשות של בני נוער ששהו בו ושל מדריכים עבדו שם, חלקם בפנים גלויות וחלקם מוסתרים. הדברים שהם מספרים קשים לתפיסה, על אחת כמה וכמה כשמדובר במקום שאמור להיות המפלט האחרון של נוער בסיכון בישראל. בין הדברים שהועלו על ידי חניכים לשעבר נשמעו טענות על אמירות להט"בפוביות והאשמת קרבן שנאמרו בפומבי על ידי מריומה, וצריך לזכור שהנערים והנערות הגיעו אליה אחרי שברחו מהבית בגלל הדברים הללו בדיוק. בעדויות טענה נגד אחד המדריכים שדיבר עם הנערות על התמכרותו לאוננות. עוד סיפרו על סיטואציות בהם במהלך טקס ארוחת שישי, בו הם צריכים לספר על משהו טוב שקרה השבוע, הופסקה הארוחה, זאת כיוון שלא הודו למריומה באופן אישי במהלך הטקס. המדריכים סיפרו כי נערים ונערות מגורשים מהמוסד על דברים מינוריים כמו התחצפות, וכי פחדו לדווח על ויכוחים עם חניכים שמא יגורשו.

התחקיר מעלה שאלות קשות ובראשן שאלה אחת שמרחפת כמו עננה שחורה מעל כולן – איפה המדינה? בלתי נתפסת העובדה שבמשך 38 שנה פועלת עמותה ומקבלת אל ידה למעלה מ-60 אלף נערים ונערות בסיכון והפיקוח עליה הוא מינורי עד כדי לא קיים. נכון, מכל 60 אלף החניכים והחניכות שעברו בבית השנטי יצאו המון נערים ונערות ששיקמו את חייהם. ליברמן הטיבה לסכם זאת בסיום התחקיר כשאמרה שלא צריך למחוק את מפעל החיים של מריומה אך חשוב להשמיע את קולם של מי שחוו את הצד האפל של בית השנטי. אך חובה להציף את האחריות של מדינת ישראל ושל גופי הרווחה במדינה ששלחו לשם נערים ונערות בסיכון ותכננו שזה פשוט יעבוד. 

תחושת היעדר הפיקוח ושאלת האחריות של המדינה צפה כבר בתחילת התחקיר כשנס, חניכה לשעבר, מספרת שהגיעה לבית השנטי על ידי שוטרים שמצאו אותה משוטטת ברחוב. היא מתגברת כשעובדים משרדי רווחה ובמעונות אחרים מספרים על נערים ונערו שהגיעו אליהם אחרי שגורשו מבית השנטי. שיא היעדר הפיקוח מגיע כשבתחקיר נחשפת מורן אלקלעי, מדריכה לשעבר בבית השנטי שבמצפה רמון ומספרת על תקיפה מינית שעברה על ידי אחד המדריכים בבית. עדותה של מורן מובילה למדריכה נוספת שמספרת שנאנסה על ידי אותו מדריך, ולמרות שאותו מדריך הורשע בתקיפת מורן, הוא עדיין עובד בבית השנטי, גם שנה אחרי, ובתפקיד בכיר. פרוטוקול המשפט בתיק של מורן מראה כי מריומה עמדה לצדו של המדריך, ואף ביקשה עבורו אישור להמשיך לעבוד בבית, כעובד תפעול, זאת למרות החוק למניעת העסקת עברייני מין עם בני נוער. מריומה גם נשמעת בהקלטה מטילה ספק בעדותה של מורן ואומרת  "אני מכירה את מורן, אני יודעת מה ההיסטוריה שלה".

אך לא רק העדויות הם אלו שמעלים סימני שאלה על היעדר הפיקוח. העובדה שדווקא המקום הרגיש הזה שקיבל אל ידיו עשרות אלפי נערים ונערות בסיכון מתנהל ללא שום סיוע מקצועי, על פי מערכת חוקים ומגבלות פנימית, וללא ליווי מותאם לנערים ונערות עם היסטוריית חיים קשה פשוט בלתי נתפסת. מדוע המדינה וגופי הרווחה בה העבירו נוער בסיכון, לעיתים כאלו עם חוויות חיים טראומתיות, אל מוסד בו אין שום סיוע נפשי או פסיכולוגי מלבד מדריכי המקום? מאין להם הכלים המקצועיים להתמודד עם נוער בסיכון, מלבד אותה מערכת חוקים פנימית שחלה בבית השנטי לפיה הכל נסגר בדלתיים של בית השנטי, מנוהל בידי ראש ה"המשפחה" הגדולה. הנערים והנערות שנמצאים שם נתונים לחסדי המקום, תרתי משמע. אם זה לא סממן מובהק של כת, אני לא יודעת כבר מה כן.

 

תיעוד התדרוך, רץ ברשתות החברתיות

בבית השנטי כאמור, מכחישים את הכל. לטענתם המתרחש בבית נעשה על פי חוק, המקרים שהובאו בכתבה הם בודדים, עדותה של מורן מפוקפקת, ומריומה היא צדיקה. כך גם תודרכו המדריכים אשר עובדים כעת במקום על ידי הבת של מריומה, כפי שנראה בצילום המסך שרץ ברשתות החברתיות. מנגד, משרד הרווחה מודה כי כשל בפיקוח על המוסד.  בהודעה שפרסם בעקבות שידור התחקיר נכתב כי "בשנים האחרונות הביעו גורמי פיקוח חוסר שביעות רצון מהתנהלות מסגרות בית השנטי… כתוצאה מהתנהלות המסגרות ומהיעדר שביעות הרצון המקצועית המתמשכת, צומצם בצורה דרמטית מספר הקטינים המושמים במסגרות אלו". על פי משרד הרווחה, כך דווח אמש לאחר שידור התחקיר, בשנת 2022 לא הופנו נערים לבית השנטי בתל אביב וחמישה בלבד הופנו לשנטי במדבר. ברשתות החברתיות התגובות זועמות על היעדר הפיקוח אך בעיקר על העובדה שבמשך שנים רבות הטענות הללו נשמעות ללא מענה.

וצריך לשאול לאור תגובת משרד הרווחה, אם ידעו במשרד על טענות אלו, לכל הפחות לאחרונה, מדוע רק לפני שבוע הוענק פרס ישראל למריומה קליין? לקהל הצופים ששואל את עצמו מדוע לא שודר התחקיר טרם קיבלה את הפרס, ואני שואלת למה לא מבצעים תחקיר קצר לפני שמעניקים פרס? חכמה הבדיעבד הזאת היא הדוגמה המושלמת לחלם הישראלי, ונראה שגם כשהזעקות נשמעות היטב, המדינה שומעת רק את מחיאות הכפיים בעת קבלת הפרס.