איפה האחריות של ארגוני הספורט כשהשחקנים שלהם סורחים?

לפני שנתיים, רבות מאיתנו תפסו את הראש ולא הבינו איך קרה ששני כוכבי כדורגל, דור מיכה ועומר אצילי, שעשו סקס עם קטינות תוך ניצול מעמדם לא באו על עונשם. מנגד, אם נהיה כנות, רבים ורבות גם לא הבינו על מה ולמה סילק אותם מיץ' גולדהאר ממכבי תל אביב. הרי התיק נסגר. עכשיו מתבהרת התמונה, או נכון יותר השיטה: איתור קטינות ברשת ובחירתן מתוך תמונות וסרטונים. או כפי שכתבו אחד לשני: "ראיתי אותן על אמת. יודע מה נקבל". באפס מאמץ.

חשיפת המסרונים בפרסום של אלמוג בוקר אתמול (רביעי) לא משאירה מקום לספק: מיכה ואצילי ידעו שמדובר בילדות, כפי שנכתב בהודעות הטקסט בין השניים: "ערב ערב עם 2 קטינות אמא'לה"; ידעו שהן תיכוניסטיות, ואף תכננו לתגבר את האירוע בסמים על פי ההודעה בה נכתב: "תשיג מעכשיו פס לשלישי. ערב של שמחות. רוצה להתרסק". מיכה אף הגדיל לעשות וניסה 'לארגן' בעזרתן קטינה נוספת לשעשוע עבור כדורגלן שלישי, בכיר מנבחרת ישראל, כפי שכתב לאחת מהן בעצמו: "יש לך חבורה של בחורות על הקנה?"

את 'אספקת האובייקט' לחבר השלישי לא התבייש מיכה לבקש מאחת הקטינות עצמה. "מה הסיכוי שיש לנו חברה גם בשבילו?" כתב מיכה תחילה, ואז הוסיף "מה אין? תעשי מאמץ פשוט שכחתי שקבעתי איתו". כשהדבר לא הסתייע השיב לו החבר באבירות: "אז תעשה מחר את הערב עם הילדות ונעשה את הערב שלנו בהמשך". חברי במיוחד. בקליימקס של האירוע נשלחו על ידי מיכה תמונות בזמן אמת, עבירה פלילית לכשעצמה, תוך צירוף הטקסטים האלמותיים : "אמאל'ה מה שהולך פה, חילופים הכל" ; "ערב לפנתאון. ארבעה באותה מיטה".

לפני שנתיים, בטרם נחשף הקהל לסרטונים ולתמונות, אבל הפרקליטות כן, סיפרו לנו אצילי ומיכה שהקורבנות שיקרו להם כשהציגו עצמן מעל גיל 16 ואף הראו תעודות זהות מזויפות. טיעון שנפל לפי הפרסום. מסתבר שלא היו ת.ז מזויפות. עכשיו, אחרי החשיפה, ברור כשמש שהשניים ידעו אודות הגיל כשכינו אותן "ילדות", העלו את אפשרות הסמים וחששו מהשילוב.

"אבל זה מפחיד הן ילדות" ; "אפשר הכל. ילדות עושות סמים בגובה של שנינו" ; "אני בעד להביא קצת אבקה אבל תלוי בך" ; "זה חוקי"? "תשלחו תמונה" "חוקי" "הכל תופס" "ו- 16?" "מה יש לך?" "היה לה רק השבוע", ועוד שאר ציטוטים מבחילים שנחשפו בתחקיר של בוקר. התמלולים חושפיםם כי למרות החשש החליטו אצילי ומיכה ללכת על זה, ואף הוסיפו וכתבו: "נראה לי שתי מטורפות. יעשו הכל מקווה שאני לא טועה באבחנה שלי"; "חמודות גם זורמות בכיף". למי שהספיק לשכוח- ה"זורמות בכיף" הן שתי ילדות שגילן היה קצת יותר מ- 15. אימה של אחת מהן היטיבה לתאר כשאמרה: "צדו אותה. מספיק לעבור על עמוד האינסטגרם שלה כדי לראות שזו ילדה".

יש לשער שכל הראיות הללו הונחו כבר אז בפני הפרקליטות, ולמרות זאת הוחלט לסגור את התיק. "לאחר בחינה מעמיקה של מכלול הראיות בתיק, לרבות סרטונים והתכתבויות, ולאחר ביצוע השלמות חקירה, נסגר התיק מחוסר אשמה". ואני חייבת עצור ולשאול: איך "מעמיקה" כשהראיות צורחות לשמיים? את זאת יידרשו להסביר.

למען הסדר הטוב, יחסי מין עם קטינה שגילה 14 עד 16 אסורים, אבל הטוויסט הוא בהסכמה (להבדיל מיחסי מין עד גיל 14 שם לא נדרשת הסכמה). אם הסכימה הקטינה, מדובר ב"בעילה אסורה בהסכמה" שעונשה מאסר 5 שנים. הגנה טובה תהיה לנאשם אם יוכיח שהקטינה הסכימה, אם הפרש השנים פחות מ-3 שנים ואם הדבר נעשה ללא ניצול מרות. אם נשים לרגע בצד את המילה המבחילה "בעילה" (ואין מחלוקת שהייתה), הרי שכל האלמנטים של העברה פועלים נגד אצילי ומיכה: הפרש השנים גדול בהרבה מ- 3 שנים ולא ניתן לומר שהיו יחסי רעות בין ילדות מעריצות לשני הכדורגלנים. נותרנו עם ענין ה"הסכמה", ו"הסכמה" לא באמת ניתן לייחס לילדה שעוד אין לה 16, וכפי שהיטיבה לנסח זאת הקטינה בעצמה :"אף ילדה בגילי לא מתכננת לעבור תוך חצי שעה מיד ליד".

אצילי ומיכה אמנם סולקו ממכבי תל אביב, ורק בשל החלטת הבעלים של הקבוצה שהתעלם מהדיון העקר על הרף הפלילי, אבל חזרו לליגת העל, למכבי חיפה והפועל באר שבע. אצילי, הוביל שנתיים ברציפות את מכבי חיפה לאליפות, אף זומן לנבחרת ישראל. כבוד. פרס לבועלים. בעולם המקביל, מנסות הקורבנות להשתקם מהגיהינום שעבר ועובר עליהן. ומה עכשיו? הרי אי אפשר להתעלם מהאמת, אסור לאפשר לשני אלה לצאת ללא פגע. וגם אם למדו את הלקח – מה עם אלה שיבואו אחריהם ואלה שיבואו אחריהם?

סגירת התיק בזמנו גרמה למבוכה גדולה, שעכשיו גדלה עוד יותר. בעוד רשויות החוק פטרו את השניים מכל רבב, לא נמצאה אכסניה לכפות עליהם ענישה. להפך – רק פרסים. הואקום הזה הביא לתיקון תקנות חדשות (תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות גוף הספורט), תשפ"א-2021) המחייבות כל גוף ספורט לקיים הדרכות למניעת הטרדה מינית, למנות ולהכשיר אחראי/ת בנושא ולדווח אחת לשנה לשר המשפטים על הפעולות שננקטו למניעת הטרדה מינית.

יוזמה יפה של ח"כ עודד פורר, אז יו"ר הועדה לקידום מעמד האישה בכנסת, אבל רחוקה מלהספיק. פורר התמקד בחינוך הספורטאים בסוגיה הבוערת, חשוב בהחלט, אבל סנקציות לא נקבעו. הואקום נשאר, ובהינתן ואקום, דינו של כל ספורטאי הולל יהיה נתון לרצונו הטוב של בעלי הקבוצה שלו, ומי מבטיח לנו שאלו ינהגו כמו מיץ' גולדהאר? יעקב שחר בעלי מכבי חיפה ואלונה ברקת בעלי הפועל באר שבע, כבר הוכיחו שלא. במקרה של מיכה ואצילי הדבר הנכון לעשות הוא לפתוח את התיק מחדש, אבל בואו נניח שהתיק לא ייפתח או שייפתח אבל שוב לא תהיה עמידה ברף הפלילי, או שיבואו אחרים ויסרחו כמוהם.

אז חזרנו לואקום, ומה עושים כשיש ואקום? מעתיקים. לוקחים משהו שעובד ומיישמים אותו על משהו שלא עובד, ובישראל יש חוק – חוק למניעת הטרדה מינית. חוק שלא רק שמחייב הדרכות ומניעה, כמו תקנות מיכה ואצילי החדשות שאינן מדגדגות את השיניים החדות של החוק למניעת הטרדה מינית, אלא מפעיל סנקציות של ממש – פליליות, אזרחיות ומשמעתיות, וכשמדובר ביחסי מרות (כמו בין כוכבי כדורגל ומעריצות) אף לא נדרשת הסכמה, והסנקציות כואבות.

בעולם האמיתי של מרחבי העבודה, עולם שלא מוכר בסצנת הספורטאים/ות, יודעים כל מעסיק ומעסיקה שאם לא יעפלו לאכיפת החוק יסתכנו בתביעה של לפחות 120,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ועוד לא דיברנו על הפגיעה במוניטין, עזיבה של עובדים/ות ושיימינג ברשתות. בעולם העבודה ה"רגיל", ערכי האתיקה והמוסר אינם חדשים והם לא בגדר המלצה – הם הכרח חוקי משמעתי. שם יודעים כל עובדת ועובד שאבוי להם/ן אם ייתפסו מטרידים מינית או מתעלמים מהטרדות שהם עדים להם. הם ערים לחובה ומבינים את האינטרס שלהם לפעול אקטיבית למניעה של כל מהלך מיני שאינו חוקי ו/או מוסרי, ובארגונים שמכבדים את עצמם יש גם קודים נוספים, כללי אתיקה שמרחיבים עוד את האיסורים הקבועים בחוק למניעת הטרדה מינית. ארגונים ועובדים יודעים מניסיון שסביבת עבודה נקיה מפגיעות או הטרדות או התייחסויות מיניות מאפשרת שקט ומרחב נוח לעבוד  – ואת זה בדיוק צריך לשכפל לעולם הספורט.

נראה שב- 2022 הגיעה העת להחיל איסורים הקשורים למוסר, אתיקה ומיניות גם על גופי ספורט, אגודות ספורט, ארגוני ספורט, התאחדות הספורט, מועדוני ספורט ועוד. שלא יסתפקו עוד בדין הפלילי ויהיו תלויים בעמידה בו, אלא שיהיו אחראיים בחוק להתנהגות השחקנים שלהם, גם כשזו לא מתקיימת בתוך הקבוצה. אחריות לא רק למניעה אלא ובעיקר לטיפול, ואם לא יפעלו כן יהיו חשופים לסנקציות בדיוק כמו כל מעסיק/ה.

במצב זה לא רק האפיק הפלילי יהיה פתוח לקורבנות (שתלויות ברשויות החוק) ולא רק האפיק האזרחי לתביעות נזיקיות שאורכות שנים ודרושות הוכחת נזק וחשיפת קרביים, אלא גם אפיק שבו הן יכולות לתבוע את הפוגע יחד עם גוף הספורט שאחראי לו, ולדרוש לכל הפחות פיצוי ללא הוכחת נזק, בדיוק כמו עובדת שזכאית לתבוע את הפוגע ואת המעסיקה. אמרנו – להעתיק. אז נראה כמה אמיצים יהיו אלה שאימצו את מיכה ואצילי אליהם, כולל נבחרת ישראל.

אנחנו ניתן כמובן לרשויות אכיפת החוק לעשות את עבודתן, אבל אסור בשום אופן להסתפק בכך. מדובר בתחלואה, ערכים רעים שמחלחלים בקצב רצחני ופוגעים בחברה שלנו. טועה מי שחושב/ת שהסיפור הזה לא נוגע לה/ו. כל עוד נהיה תלויים רק ברף הפלילי כשמדובר בכוכבים המנצלים את מעמדם למהלכים פסולים ומיניים – יקומו עוד ועוד יורשים למיכה, אצילי ושכמותם.

הכותבת היא עו"ד ונוטריונית, מומחית לדיני עבודה ומרצה בתחום ההטרדות המיניות.

אלמוג בוקרדור מיכההפועל באר שבעמכבי חיפהעומר אציליפרשת הקטינות