"אני בטוחה שאמא שלי תהיה גאה כשתשמע אותי שרה לזכרה של רונה רמון"

"ביום שרונה רמון נפטרה יהורם גלילי כתב שיר לזכרה", משחזרת הזמרת ג'ולי עידן לוי את מהלך העניינים שהביאו ליצירת "מסדר כנפיים", שיר לזכרה של רמון. "יהורם חשב איך להפוך את המילים המאוד נוגעות לשיר עם מנגינה ולשתף בו את כל עם ישראל. יממה לאחר מותה של רונה צלצל אליי ואל המנהלת שלי, אתי יוחנן, והציע לי לשיר אותו. הוא אמר "אני חושב שעם קולך המרגש והנוגע וההזדהות שלך עם המקרה, הייתי שמח שתשירי את השיר הזה"."

עידן לוי נעתרה לבקשתו של גלילי ו"מסדר כנפיים" הוא הסינגל הרביעי שיוצא מאלבומה החדש. "חשבתי לעצמי שזה כבוד גדול לשיר שיר כזה, ושאני בטוחה שאמא שלי תהיה גאה כשתשמע אותי שרה לזכרה של רונה, שהייתה אישה אצילית ולוחמת. היא ספגה את כל הכאב הזה על מות הבעל והבן. גם אצלנו התגלתה המחלה במשפחה, כאשר לפני שלוש שנים התבשרתי שאמי האהובה חולה בסרטן בגיל 58."

ומצאת ביניהן נקודות דמיון.

"כן. כמו רונה ז"ל, גם היא הייתה עמוד התווך של המשפחה. היא הייתה האישה הכי חזקה שהכרתי. אמא חינכה במשך 27 שנים ילדים בעלי צרכים מיוחדים ועזרה לכל מי שרק אפשר. רונה הייתה פעילה ציבורית ותמכה בחינוך וקידום של בני נוער בישראל."

עידן לוי, 40, אם לשלושה המתגוררת בראשון לציון, היא זמרת ויוצרת מוכשרת עם יכולות ווקאליות מרשימות. היא "חיה ונושמת מוסיקה", כהגדרתה. עידן לוי מספרת שכבר מילדות כתבה והלחינה שירים, כאשר בילדותה נהגה להופיע בלהקת "צעירי ראשון לציון" ובשירותה הצבאי הופיעה פעמים רבות עם תזמורת המשטרה.

נקודות דמיון בין אימה לרונה רמון ז"ל. ג'ולי עידן לוי. צילום: ראובן חיון

יכולותיה המוזיקליות באו לידי ביטוי גם במופעים של יחידת מוסדות חינוך של המשטרה ובאגף התנועה של משטרת חולון בהן שירתה, וכן במשמר הגבול. לאחר שעזבה את שירות הביטחון, עיקר פרנסתה של עידן לוי הוא מעבודתה כסייעת בגן לחינוך מיוחד של העירייה, וניהול חנות צעצועים ביחד עם בעלה.

לאחר לא מעט שנים במערכת הביטחון עשית שינוי בקריירה והפכת להיות זמרת. מדובר בהגשמת חלום?

"כן. הפסקתי לשיר לתקופה של 16 שנה שהוקדשה לקריירה במערכת הביטחון, להקמת בית וגידול ילדים, כשלאורך הדרך שלא שכחתי שהאכזבה הכי גדולה של אבא שלי, ששון עידן, הייתה שלא הלכתי להיות זמרת. אבא האמין בי ובדרך שלי, תמיד ליווה אותי ותמך בי והשקיע בי כל מה שיכל. כסף לא היה ותמיד חיפשנו איזו פירצה, 'שמישהו יעזור לג'ולי', כדי לפתח את הקריירה המוסיקלית שלי, שישמעו את קולי ויתאהבו."

מה אמא אמרה?

"אמא פחות תמכה כי פחדה מהתעשייה הזאת נורא. זה מאוד פגע בי. אמא תמיד אמרה "את שרה יפה אבל לא יותר מזה. תפסיקי לקוות שיקרה איתך משהו". בדיעבד הבנתי שהיא רק רצתה להגן עליי."

מה לגבי השירות במערכת הביטחון? זו גם עבודה לא ממש בטוחה.

"בהחלט. בשנת 1997 התגייסתי למשמר הגבול ושירתי במחזור הראשון של הלוחמות. במסגרת שירותי הצבאי הייתי עדה למראות קשים של פיגועי התופת בשוק מחנה יהודה בירושלים ובקפה אפרופו בתל אביב, זה הותיר עליי את חותמו."

לא רצית להתגייס ללהקה צבאית?

"רציתי. חלומי היה להיות בלהקה צבאית, אבל הבנתי שיש תחרות גדולה מאוד והמון פרוטקציה – מה שלי אין. ויתרתי. אבל ברגע ששמעתי שיש למשטרה תזמורת ומחפשים זמרת, ישר ניגשתי לאודישן. התקבלתי, וביחד עם המנצח מנשה לב רן איש יקר שלימד אותי המון דברים במוסיקה, ניתנה לי ההזדמנות להופיע על במות גדולות מאוד כמו בפארק הירקון או בנייני האומה."

עדיין במאבק על מקומה המוזיקלי

עידן לוי מספרת שמלבד הקשיים להגשים את חלומה ולשיר על הבמות, גם ברמה האישית חוותה תקופה לא פשוטה. היא הגיעה למשקל של 120 ק"ג לאחר לידת שלושת ילדיה, אבל לא הייתה שלמה עם המספר על הצג. "לפני שלוש שנים עשיתי ניתוח שרוול. ירדתי 60 ק"ג ממשקלי והמשקל העודף השפיע גם על הבחירה לשיר או לא. הייתי שרה בסתר. היה בי תסכול מחוסר ההגשמה."

ההורדה במשקל החזירה לך את הביטחון בעצמך?

"כן. בעקבות השינוי הגופני היה לי האומץ לחזור לשיר. הרגשתי בטוחה בעצמי וגם המראה החיצוני נתן לי את הפוש לעשות מה שאני אוהבת, שזה לשיר. הודעתי לבעלי שזהו, אני חייבת את זה לעצמי כי אני לא מספיק מאושרת. הוא אמר – טוב תנסי, לא יודע מה יקרה. מבחינתי לא ראיתי בעיניים. אני רוצה לעשות, ליצור, להגשים, לשיר, לשמח."

אבל נדמה לי שלמרות הקשר החזק שלך לעולם המוזיקלי, את עדיין נמצאת בסוג של מאבק.

"נכון. אני לא יכולה לומר שהעובדה שאני בעסקי המוזיקה לא משפיעה על הבית. לבעלי קיים פחד. אני רואה את זה בעיניים שלו. לא תמיד הוא אוהב את הדרך שלי והעקשנות שלי, אבל בחרתי להמשיך והוא מוזמן למסע הזה של חיי. יש בינינו הבנות ומגבלות, כמו למשל שלא אופיע במועדוני לילה.

יש הרבה זמרות בשוק, אבל אני מקיימת מבחינתי סוג של צוואה של אמא – לשמח ולרגש, ומגשימה את החלום שלי. אין ספק שהתעשייה אכן קשה, אפילו מאוד, אבל אני לא בתחרות עם אף אחת. אני עושה דרך לאט לאט והכי חשוב שאני כל הזמן בעשייה, כך שזה ממלא אותי ומחזק אותי.

מה הצעד הבא?

"חלומי הגדול הוא לסיים את אלבום הבכורה שלי ולהרים הופעה עם שירים משלי. אני רוצה להוציא דואט עם זמר מפורסם, דבר שיכול בהחלט לעשות לי טוב , להמשיך לשיר להופיע , להוציא שירים, לכבוש את המצעדים, ושכל עם ישראל יכיר, ישמע ויאהב את שיריי. אני רוצה פרסום, בהחלט. בעולמנו, מי לא?"

דימוי גוףהגשמת חלומותמוזיקהרונה רמון