האומץ שצריך כדי לעמוד מול כל העולם, ראש הממשלה ואשתו

"למה רק עכשיו", "מחפשת תשומת לב", "עלילת דם" ו"היא לבשה חוטיני" הם רק חלק מהמונחים, השאלות, התהיות וההשמצות שכבר התרגלנו לשמוע בכל פעם שמתפרסמת ידיעה על הטרדה מינית. הקוראים הביקורתיים יותר כבר למדו לסנן ולהבין את המתרחש מעבר לידיעות האלו: את הקורבן החלש וחסר האונים שנאלץ להתמודד לא רק עם הטראומה, אלא גם עם החצים שכעת מופנים כלפיו באופן אבסורדי וחסר רחמים. אמנם גם היום, עם כל המודעות שעולה, עדיין לא חסרים האנשים שירוצו לתמוך במואשם על חשבון הקורבן, אבל לפחות יש יותר ויותר קולות שיעמדו לצדו – או בעיקר לצדה – ויביעו את תמיכתם ואמונם המלא.

בסופ"ש האחרון העסיקה את כלי התקשורת הידיעה על העובדת החרדית בת ה-24 שעבדה במעון ראש הממשלה ששימשה כעובדת ניקיון ותובעת את שרה נתניהו בסכום של 225 אלף שקלים בבית הדין לעבודה בירושלים. נציגיה של אשת ראש הממשלה מיהרו להתייצב מול המצלמות והמיקרופונים ולהגן על שמה הטוב.

גם ראש הממשלה עצמו מיהר לפרסם סטטוס בפייסבוק בו נכתב: "די, נמאס. אותה שיטה, אותם שקרים, אותו עיתון ואותה עורכת דין. אף אחד לא קונה את התרגיל המשומש הזה. כולם מבינים שמצאו כאן שיטה – גם להכפיש את משפחת נתניהו וגם לסחוט כספים מהמדינה. מועסקים כמה ימים, מתפטרים ותובעים כמעט רבע מיליון שקלים. עסקה משתלמת!". מיותר לציין את כמות התומכים בו, כי הרבה יותר פשוט וקל להיות בצד של החזק ובעל השררה מאשר בצד של החלש חסר הישע.

 

הסטטוס שהעלה ראש הממשלה לפייסבוק

הבוקר חשף ח"כ דודו אמסלם את שמה של המתלוננת שהועסקה אצל בני הזוג נתניהו בתוכנית הבוקר "בוקר טוב ישראל" בגל"צ. היא אמנם עבדה במעון ראש הממשלה זמן קצר בלבד, ובכל זאת תובעת על העסקה פוגענית. חשיפת השם הינה צעד אלים ומסוכן, משום שהיא מוכיחה שיש כאלו שלא ממש הבינו את הקונספט הזה של מדינה דמוקרטית, ולכן הם לא מאפשרים לאנשים להתנגד ל"מנהיג".

בשנים האחרונות צצו לא מעט עדויות ותלונות מצד מועסקים לשעבר של הזוג נתניהו, ואת כולם באופן גורף השתיקו באותם מונחים המוכרים מעולם ההטרדות המיניות ובמתקפה חסרת תקדים. כבר ב-1996 הוגשה תביעה נגד אשת ראש הממשלה על ידי טניה שואו, מי שהיתה המטפלת של ילדי הזוג – יאיר ואבנר. שואו הפסידה בתביעה ונדרשה לשלם את הוצאות המשפט. לדבריה, ההפסד נגרם רק משום שעזבה את הארץ בגלל הסיקור התקשורתי שהשתלח בה, ומעולם לא היתה באף דיון בנושא ולא נתנה עדות. אחת מהפגנות התמיכה באשת ראש הממשלה כללה מטוס פרטי ששכר איש העסקים רוני מאנה – אז חבר קרוב של הזוג נתניהו והיום אחד מאלו שיוצאים נגדם באופן קבוע – שנשא את הכרזה: "שרה נתניהו, היי חזקה, העם אתך".

טרה קומרי, המטפלת הנפאלית שסעדה את אביה של שרה, סיפרה על השפלות והתעללויות. בין השאר סיפרה ששרה מנעה ממנה אוכל, כינתה אותה "זבל" ונטתה לפרצי זעם. כמובן שהסיפור הרשמי שיצא מלשכת ראש הממשלה מצייר מטפלת אכזרית, שאפילו התעללה בקשיש והיוותה איום ממשי.

לילאן פרץ, שעבדה בבית משפחת נתניהו מינואר 2004 ועד יולי 2009, הגישה תביעה בסך 300 אלף שקל נגד הגברת נתניהו. פרץ טענה כי אשת ראש הממשלה התעללה בה ולא שילמה חלק מהזכויות הסוציאליות המגיעות לה. נתניהו פטרה את טענותיה של פרץ בכך שטענה כי זו "תביעת סרק מופרכת וזדונית" ו"כתב התביעה מלא טענות שהומצאו לצורך השעה ואין בו שום ממש". עוד סיפרה על כך שלמעשה פרץ היא זו שחייבת כספים להם, לאחר ששרה תמכה בה נפשית ואף הלוותה לה סכומים לא מבוטלים.

על גיא אליהו, איש תחזוקה שהתלונן ב-2014 על תנאי העסקה פוגעניים והפרת חוקי העבודה, מיהרו לפרסם שהוא מהמר כפייתי. הוא, אגב, זכה בתביעה בסך 120 אלף שקלים.

הסמס ששלחה המתלוננת לאחותה

כל אלו מצטרפים לעוד כ- 7 מתלוננים, לא כולל הצעירה החרדית שהצטרפה לרשימה לאחרונה. למרות הניסיון להציג את המתלוננים כתאבי בצע במקרה הטוב וכפושעים של ממש במקרה הרע, קצת קשה להתעלם מן העובדות היבשות:

  • הסיפורים של כולם די נוטים לחזור על עצמם (כמו דרישה לעבוד בשבת, או להחליף בגדים במעבר מחדר לחדר), ומעידים על בקשות הזויות, שעות עבודה מטורפות, התקפי זעם ועלבונות מצד המעסיקה.
  • צריך הרבה אומץ כדי לעמוד מול מסכת ההכפשות שעמן נאלץ להתמודד כל מי שיוצא נגד הזוג נתניהו. העובדה שגם אם אתה מעוניין להישאר אנונימי, בסופו של דבר יהיה החכמולוג ש"יפלוט" בטעות את השם שלך, מצריכה הרבה אומץ ובעיקר – רצון עז להוציא את האמת שלך לאור, כי 120 אלף שקל לא בהכרח יפצו על אבדן הפרטיות וההשמצות, ובטח שלא על ההטרדות מצד אוהדי ראש הממשלה, שידאגו להגיד בדיוק מה הם חושבים עליך בכל פלטפורמה אפשרית.

שתי הנקודות האלו מאוד מזכירות מקרים ידועים של הטרדות מיניות. מספיק רק להסתכל על הפרשה הגדולה האחרונה שהתפוצצה, זו של הארווי ויינשטיין, כדי לראות את נקודות ההשקה: הרי שם דובר על נשים שבמשך שנים לא העזו להתלונן על הגבר בעל העמדה, מתוך הפחד מחומת ההגנה שלו, שדואגת להוציא את כל מי שיוצאת נגדו כמטורללת. עם זאת, העדויות שסוף סוף הצטברו, חושפות את אותה התנהגות שיטתית ומחליאה. היום כבר לכולם ברור שמדובר במטרידן ואפילו אנס, אבל לרגע תחשבו כמה אומץ היה צריך להיות לאותה אחת שהעזה התלונן ראשונה, או לכאלו שהתלוננו מבלי לדעת שיש להן צי שלם של סלבריטאיות שעומדות מאחוריהן?

כמובן שכרגע אין לנו יכולת להכריע במקרה של אותה עובדת צעירה, אבל אם נחזור אל אותן שתי נקודות, נגלה שיש אנשים שלכל הפחות מגיע להם את הכבוד המינימלי שמגיע לכל מי שטוען שהתעללו בו. לאותם מתלוננים אין גישה לעורכי הדין הנחשבים בארץ, אין עמוד פייסבוק שבו חברים מיליון אנשים, אין חברים מקושרים שמתראיינים ברדיו ואין מצביעים שהולכים אחריהם באש ובמים. לכן אולי החובה שלנו היא לכל הפחות להקשיב להם.