גל גדות נגד הבמאי ברט ראטנר: עוד צעד אותנטי או עצה טובה מיועץ תקשורת?

בימים האחרונים ישנן שתי תופעות מרכזיות שמרעידות את עולמנו במקביל: האחת זו פרשת ויינשטיין שפתחה אחריה גל של מתלוננות, ויותר ויותר תיבות פנדורה שנפתחות. והשניה, שלכאורה נראית רחוקה שנות אור, היא עלייתה המטאורית של היצוא הכי מוצלח של ישראל אי פעם – גל גדות.

כעת שני המטאורים האלו מתנפצים לכדי מאורע יפהפה: הידיעה (הלא רשמית עדיין) על כך שגדות הצהירה כי לא תשתתף ב'וונדר וומן 2' כל עוד יוצר הסרטים ברט ראטנר, שהואשם בהטרדות מיניות, נמנה על מפיקי הסרט ואי לכך מרוויח מהם.

נכון לעכשיו, ראטנר מואשם על ידי שש נשים, בהן השחקנית נטשה הנסטרידג' שהתלוננה כי ראטנר כפה עליה לבצע בו מין אוראלי, השחקנית אוליבייה מאן שסיפרה על כמה מקרים, בהם גם אוננות בפניה בקרוואן שלו על סט הצילומים והשחקנית אלן פייג' שסיפרה כי הבמאי והמפיק הציע לה אישה לקיים איתה יחסי מין "כדי לגרום להבין שהיא לסבית". בקיצור, טיפוס חביב שכזה.

כצפוי, גדות זוכה ללא מעט תשבוחות על הצעד האמיץ. הרי לא כל יום שחקנית מרשה לעצמה להטיל וטו על מקבלי ההחלטות, ובטח לא כשהיא שחקנית מתחילה יחסית ממדינה זרה שעומדת מול גבר לבן וחזק. למעשה, כנראה שמדובר בצעד חסר תקדים. כלומר, חסר תקדים בעולם, אבל המשך ישיר לכל פעילותיה של גדות.

גל גדות אצל גי'מי פאלון

מאז הגעתה להוליווד, גדות עושה בערך כל דבר הפוך ממה שמצופה ממנה – היא לא מטשטשת את הישראליות שלה אלא מדגישה אותה בכל ראיון אפשרי, כולל מונולוג בעברית ב-SNL; היא מעלה תמונה ללא איפור של עיניה הנפוחות אחרי לילות ללא שינה על מנת להמחיש את העייפות של אימהות טריות; הגיעה לפרמיירה של וונדר וומן בנעליים שטוחות בגלל בעיות בגב ומבלי להתנצל וכשירדו על החזה הקטן שלה, ענתה בחינניות ובהרבה הומור עצמי, ולא רצה למנתח הקרוב לביתה.

גדות היא בדיוק מסוג הכוכבות החדשות שצומחות ושעוד יצמחו על הקרקע של כל העוצמה הנשית שפורחת עכשיו. ולכן, אם נודה על האמת, לא ברור מה התרנגולת ומה הביצה פה: בחירתה של גדות לתפקיד של גיבורת הקומיקס  בגלל אישיותה החזקה, או איזושהי חובה מוסרית-רוחנית שגדות מרגישה לאחר שלוהקה לתפקיד המחייב.

ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מהטיימינג. האם גדות היתה יוצאת בהצהרה דומה גם לפני כשנתיים? או אפילו רק לפני כמה חודשים, לפני התפוצצות פרשת ויינשטיין ולפני סערת הקמפיין METOO#? עם יד על הלב – סביר להניח שלא. סביר להניח שעם כל החוזקות והעוצמות של גדות, יש מאחוריה שורה של יועצי תקשורת מאוד חכמים, שידעו היטב שכעת זו הזדמנות טובה לקפוץ על הגל. כמובן שאם זה לא היה תואם לאג'נדה של גדות זה גם לא היה קורה, אבל אל לנו להיות כל כך תמימים בכדי לחשוב שגדות לא ידעה בדיוק איזה הד תקשורתי חיובי מהלך כזה יעשה דווקא עכשיו.

גל גדות אחרי לילה קשה של אמהות. תמונה: אינסטגרם

ובכל זאת, אי אפשר לזלזל באקט הזה של גדות. במשך שנים נשים שנחשבות לעמודי התווך של הוליווד לא הצליחו לעשות את מה שגדות עשתה. אנג'לינה ג'ולי, למשל, הצטרפה לגל של ויינשטיין רק עכשיו, זאת למרות שהיא נחשבת לאחת הנשים החזקות והמשפיעות בהוליווד, ובקלות הייתה יכולה להרשות לעצמה להיות זו שפורצת את חומת השתיקה. הרי איך זה כבר היה פוגע בה? גם נראה שראטנר הוא מסוג המטרידנים השיטתיים, שככל הנראה לפחות חצי מנשות הוליווד נכוו על ידו אבל אף אחת לא העזה לדבר, שלא לדבר על ביל קוסבי שהיה הסוד הכי לא שמור בתעשייה. באותה נשימה, אפשר גם להזכיר את גבי גזית ואת אלכס גלעדי אצלנו, שרק עכשיו נשים שמעמדן בהחלט מבוסס בתחום התקשורת בארץ העזו לצאת נגדם.

אין בכל זה לצאת במתקפה נגד נשים שבחורות לפתוח את הפה דווקא עכשיו, אלא בדיוק להפך – להדגיש את הקושי שבמהלך כזה, ועד כמה הוא לא טריוויאלי. נשים עם פז"ם הרבה יותר ארוך מזה של גדות התקשו לעשות כזה צעד, ששובר את ההגמוניה ואת הסטטוס קוו ההוליוודי. כך שגם אם המהלך הנוכחי של גדות בנוי באופן מושלם מבחינה אסטרטגית, ובעיקר מעלה את קרנה כוונדר וומן על המסך ומחוצה לו, הוא עדיין צעד שמצריך הרבה אומץ. והרבה מאוד ביציות.

גל גדותהטרדה מיניתפרשת הארווי ויינשטיין