גדי אייזנקוט, לאן נעלמו האלופות שלך?

רב אלוף אייזנקוט, ייתכן שמערך המיסוך והצנזורה הכבדים מסתירים ממך את השינוי שמוביל ראש המוסד יוסי כהן אז בוא ואספר לך קצת. לאחרונה הוא קידם אישה לתפקיד ראשת אגף, וכיום יש במוסד שתי ראשות אגף, שהיא היחידה הגדולה ביותר בארגון. וכשהוא יושב בפורום העליון של המוסד, פורום ראשי האגפים, יש סביב השולחן שתי נשים.

בראיון נדיר שהעניק לאחרונה ראש המוסד הקודם, תמיר פרדו, לידיעות אחרונות הוא  אמר, בין השאר: ״נשים אחראיות לכמה מהמבצעים הגדולים ביותר של הארגון". בכתבה מפרט פרדו את היכולות והיתרונות שיש לנשים בעבודה הנדרשת במוסד לתפקידים מיוחדים, ומנפץ כך חלק מהמיתוסים והסטריאוטיפים לפיהם ברור שגברים הם ברירת המחדל המועדפת לתפקידים הביטחוניים.

ראש המוסד הנוכחי, יוסי כהן, החליט להוביל את השוויון המגדרי בארגון, והוא הורה למנות נשים לתפקידי ראשי חטיבות ויחידות. ואם זו תהיה המגמה, אין ספק שבמהרה יהוו נשות הארגון פלח משמעותי מההנהגה שלו ואולי-אולי, לא ירחק היום ונראה אפילו אישה עומדת בראשו.

כן, אדוני הרמטכ״ל, זוהי המגמה במוסד, ממש כאן בישראל.

ואגב, אם תביט מעבר לאופק, תראה שגם בעולם המערבי, במדינות שמאכלסות את המועדון שאנחנו חלק ממנו, יש כבר שנים מגמה לסגירת הפערים המגדריים, נשים מקבלות תפקידי הובלה בארגונים ביטחוניים, מובילות מהלכים ומתקדמות בסולם הדרגות, כמו שאומרים אצלכם בצבא.

ואצלנו?

כולנו יודעות להזכיר את שמה של אורנה ברביבאי, האישה הראשונה והיחידה עד כה, שקודמך בתפקיד, בני גנץ, קידם לדרגת אלוף. ברביבאי פרשה מצה״ל כבר לפני יותר משלוש שנים ומאז שממה.

הייתה רק אחת. אורנה ברביבאי. צילום: ויקיפדיה

אתה בטח יודע שבצבא המודרני יש תפקידים רבים ומגוונים שלא מחייבים יכולות פיסיות, שלא מחייבים שרירים גבריים, שלא מחייבים טסטוסטרון כתנאי לקידום והנהגה.

ולכן היום – כאשר רובם המכריע של התפקידים בצבא פתוח גם בפני נשים – אין סיבה שהן לא יקודמו לתפקידים הבכירים ביותר בצה״ל.

אין סיבה מיוחדת שכשתשב בראש פורום מטכ״ל האישה היחידה שתראה שם היא החיילת שמגישה את הקפה או זו שכותבת את הפרוטוקולים. ואולי גם אלה בכלל גברים.

אין סיבה שנשים לא יעמדו, למשל, בראש אגף כוח אדם, טכנולוגיה ולוגיסטיקה, תקשוב, רפואה. שנשים לא יעמדו בראש בתי הדין הצבאיים, בראש הפרקליטות הצבאית, בראש אגף מודיעין בצבא, חינוך ובראש המכללות הצבאיות.

הצבא הוא אחד המנגנונים המפלים ביותר שיש בישראל. כשבן גוריון הקים את צה״ל הוא שאף שלצבא יהיה תפקיד חברתי במדינה הצעירה. הוא שאף שהצבא יהיה חלק משמעותי מבניית החברה הישראלית, חלק משמעותי מעיצוב דמותה של המדינה. אבל ברבות השנים הפך הצבא למנגנון החזק ביותר באפליה הממוסדת נגד נשים. זהו ארגון גברי בעיקרו, היררכי מאוד, שמשפיע באופן דרמטי לא רק על כלל החברה בישראל, אלא גם על האופן שבו נתפס נושא הביטחון במדינה (רמז: גברי מאוד), על האופן שבו אנשים מתקדמים (רמז: דרגה צבאית מאוד עוזרת). יותר מארבעים אלף אנשי קבע יש בצה״ל, רובם המכריע גברים. זה ארגון שמסייע לגברים להתקדם בתוכו, ואחר כך גם בחיים האזרחיים. כך זה עובד.

בראש אחד המנגנונים המפלים ביותר שיש בישראל. גדי אייזנקוט. צילום: ויקיפדיה

והאפליה אינה רק בהווה אלא משליכה גם על העתיד. כי כשילדים וילדות ישראלים מביטים לעתיד שלהם, הם מפנימים את העובדה שעל הגברים אפשר לסמוך שיגנו עלינו. שהגברים הם חזקים, שהם סמכותיים, שהם אלה שאוחזים בהגה הביטחון. והנשים לא נמצאות בתמונה הזאת בכלל. המסר הנסתר הוא שנשים חלשות וכולנו צריכים את הגברים שיגנו עלינו.

אז נכון שהיום הילדים לא יודעים לומר את שמותיהם של כל אלופי צה״ל, כפי שהיה בעבר, אבל עדיין בהקשרים כל כך רבים יש לדרגה הזאת השפעה על התודעה שלנו, ולכן אין סיבה שהתמונה הזאת תהיה על טהרת הגברים.

אין סיבה שבשנת 2018 לא יהיו כמה וכמה נשים סביב שולחן המטכ״ל.

ואת השינוי הזה צריך להתחיל עכשיו. אתה צריך להחליט שזו אחת המטרות שלך, אדוני הרמטכ״ל, ולהתחיל למנות נשים לתפקידים בכירים כדי לייצר קאדר משמעותי שממנו אפשר אחר כך לבחור את אלה שיקודמו לתפקידים הבכירים ביותר. כי השוויון המגדרי לא מתרחש מעצמו, אתה יודע.

גדי אייזנקוטנשים וצבאענת סרגוסטיצה"ל