האישה מסרטון התפילין בנתב"ג לעולם לא תהיה פריחה כמו האישה מטיסת השוקולד

להפריע לאדם להניח תפילין בתוך מקום ציבורי, לצחוק עליו בבריונות ולתבוע ממנו שילך ויעשה זאת מוצנע ורחוק מהעין זה כנראה משהו שרק אדם שחושב שהמדינה של אמא שלו, שיש לה זכות על המרחב יותר מלאחרים בו, יהיה מסוגל לעשות. רק מי שחושבים שהם ותפישת עולמם נאורה יותר מאשר האחר יכולים לפלוש ככה לחייו של מי שמבצע אקט שלא מפריע לסביבתו ולא כופה עליה דבר. מדהים שרק עצם העובדה שהאיש בחר בחירה אישית שאינה תואמת את תפישתה הדתית קוממה את האישה הזו עד כדי אלימות של ממש.

מעניין שלא עשו מזה סיפור פותח מהדורות כמו ב"טיסת השוקולד", אם כי הפרעה אקטיבית לאדם בזמן שהוא מקיים עם עצמו אקט דתי, הרבה יותר חמורה ומדאיגה, ובטח הרבה יותר מלמד על היררכיות בחברה, על מעמד ועל סטריאוטיפים. למרבה הצער, וולגריות המונית כזו לא תזכה את אותה אישה לכינויים כמו "ערסית" "בהמה" או "פרחה", כמו שקרה בטיסת השוקולד ולא משנה כמה גסה וברוטאלית הייתה התנהגותה היא לעולם לא תהיה "פריחה".

בטיסת השוקולד, הייתה התפרצות עצבים לא פרופורציונאלית ומכוערת, אין ספק, אבל לומר שהאירוע בהכרח היה צריך לפתוח מהדורות? שהיה מקום להכליל קבוצות אוכלוסייה שלמות בתיאורים גזעניים וכוללנים? לא. המקרה הזה פשוט אפשר להוציא את כל הגזענות החוצה ולהעניק לה לגיטימציה של ממש, כאילו כולנו היינו אותו הדייל. ואילו כאן, פתאום הרבה מניחים שהיא "אישה מופרעת" או "אולי הוא עשה לה משהו לפני" וכמובן- "לא רואים את יתר הסרטון" ועוד שלל הנחות מתרצות ש"כוכבי" טיסת השוקולד לא זכו בהן. פתאום מדובר במקרה של אישה בודדת ולא בתופעה ששייכת לקבוצה אתנית.

כי ככה זה, יש את הישראלי הרחב, הדיפולט, זה שבנו עליו את הישראליות כולה, את 'כור ההיתוך' שפשט רגלו בצדק ויש את אלו שהם תמיד יהיו מי שצריכים להוכיח ישראליותם, את מיקומם במרחב, אותם אלו שתמיד יזכו להיכלל כקבוצה ב"רע", כמו בטיסת השוקולד ופרטים בודדים בלי קשר להשתיכותם האתנית, ב"טוב" כמו במקרה פנחס ג'ינו, מנהל צוות הסבר של רשות הכנרת שמתמודד עם ערימת הנערים הפוחזים סביבו. בטיסת השוקולד- זו כל הקבוצה: כל המזרחים, השחורים, הפריפריה, העמחה. לעומת זאת, ג'ינו שמרגיע נערים בכנרת, הוא מקרה בודד של אזרח טוב. כאן אין קבוצה, כאן אין עניין תרבותי. ואם יש אז מדובר בסטיית תקן.

ובחזרה לטיסת התפילין: הבוקר התפרסם כי אותה אישה המופיעה בסרטון היא פרופסור לחינוך. הפער הלא נתפס הזה בין העמדה האקדמית, הפלורליסטית והמכילה לבין הפרסונה היא סוגיה שצריך לעמוד עליה. לאו דווקא לגבי אותה גברת אלא באופן רחב יותר- על תפישת נאורות אוניברסאלית לבין שיוך עצמי אתני והיררכי.

כי דיבור אקדמי לחוד, והתנהלות במרחב לחוד. אני חושבת שחוסר ההלימה הזו בין השיח הגבוה לבין ההתנהלות האישית הוא לא פעם מוקד לפערים בלתי נתפסים ומעוררי מחשבה. מה קורה כשאותה גברת פוגשת סטודנט מזרחי מסורתי? חרדי? אתיופי? איך היא באמת רואה אותם מבעד למשקפיים האקדמיות והפוליטיקלי קורקט? סרטון התפילין מעניק הצצה די מדהימה ולא נעימה לתופעה הז.u

ובכלל, אנחנו במדינת ישראל. לראות אדם מקיים את יהדותו על פי צו אמונתו ומניח תפילין לא צריך ולא אמור להזיז כאן לאף אחד/ת, כל עוד הוא עושה זאת מבחירה ולעצמו, כל עוד הוא לא כופה או מפריע אקטיבית לאיש. אחרת לשמור ולהיאבק על דמות המדינה כ'יהודית ודמוקרטית' הופך להיות חלול מתוכן ואמת.

 

אשכנזיםגזענותהישראלי המכוערטיסת השוקולדמזרחיםתפילין