פרשת הטרדת סוהרות השב"ס: כמה נוח לרדת על ארגוני הנשים

בשבוע שעבר נפל דבר בישראל. לארגונים הפמיניסטים קמו כמה מבקרות ומבקרים נחושים ועזי נפש. המבקרים הללו יודעים לדרג ולתעדף את המאבקים, להצביע על כשלים כשחלילה הנושא הנבחר אינו חשוב דיו, לבחור את המלחמות. שנים שאנו מחכות לישועה כזו והנה, הגיעה!

העניין כולו התחיל כשלירן לוי מערוץ 20 חשף בתחילת יוני פרשה חמורה של הטרדות ותקיפות מיניות וכן סרסור לכאורה בסוהרות שב"ס לטובת אסירים ביטחוניים השוהים בבתי הכלא גלבוע ומגידו. מכל אלה עלתה תמונה איומה של זלזול קשה בכבודן ובגופן של נשים ושימוש בהן כחפץ עובר לסוחר.

כדרכנו במקרים כאלה, סמוך לאחר פרסום הפרשה הוציאה מנכ"לית השדולה מיכל גרא-מרגליות הודעה שגינתה בחריפות את המעשים הנטענים וכללה דרישה לבדק בית דחוף מצד השב"ס. ביום שני 11.6.18 כבר התייצבתי בדיון בכנסת בועדה לביקורת המדינה, כדי לעקוב מקרוב אחר התפתחות הפרשה ולהבטיח שהיא מטופלת באופן הכי רציני וראוי. אפילו החלפתי כמה מילים עם הכתב לירן לוי שהודה על מעורבותנו.

כל זה כמובן לא הפריע לרשת לגעוש ולרעוש, ולגורמים שונים להאשים אותנו בסדר עדיפויות לקוי, הפקרת נשים ומה לא. את החגיגה הובילה אושיית רשת בשם גלית דיסטל-אטבריאן ששיתפה פוסט ואח"כ אפילו כתבה טור בנושא, שר החינוך נפתלי בנט שיתף את דבריה בעמוד הפייסבוק שלו באהדה ואחריהם החרו החזיקו עוד רבים אחרים.

מלבד העובדה שאנו כמובן נדרשנו אל פרשת הסוהרות מיד, התפלאנו, בלש' המעטה, לראות גורמים, בראשם דיסטל ובנט אבל גם אחרים, שקולם כמעט ואינו נשמע באף מאבק פמיניסטי אחר כואב ככל שיהיה (הרצח התכוף של נשים על רקע מגדרן, עוני מגדרי, הכפשת נפגעות תקיפה מינית, אפליה ברפואה ומה לא) שהתעוררו לפתע והחליטו שהארגונים הפמיניסטיים החרימו את הטיפול בפרשת ההטרדות של הסוהרות. העובדות לא שינו להם כהוא זה ובואו נודה על האמת, נראה שגם עצם הפגיעה האיומה בסוהרות לא ממש עניינה אותם ולא שמענו שהתייצבו בעצמם בחזית המאבק עבורן אלא התמקדו בעיקר בלבקר את עבודתם של אחרים.

למעלה מכך, אותם גורמים גם לא תהו מעולם קודם לכן על נושאים אחרים שלא טופלו על ידנו בתחום המגדר והאמינו לי שיש דברים רבים שרצינו ולא הגענו אליהם. ככה זה במגזר השלישי, מעט כסף ומעט כוח אדם.
אז למה נזעקו המבקרים הדגולים דווקא לנוכח הפרשה הזו, שבה כאמור התערבנו מיד? איך לפתע הפך השוויון המגדרי לציפור נפשם?
אין לי אלא לחשוד שדיסטל, בנט ושות' אינם מתעניינים דווקא במאבק הפמיניסטי או בתעדוף הנושאים ואפילו לא בסוהרות, שהפגיעה בהן אכן חמורה ומדאיגה. אני נאלצת להסיק, שגורמים אלה ביקשו להשניא ולשסות, לצייר את הארגונים הפמיניסטיים כולם כחסרי רגישות חברתית, אולי לרתום את העובדה שמעורבים בנושא אסירים בטחוניים והפרשה התפרסמה בערוץ 20 כדי "להאשים" אותנו בשמאלנות וב"ניתוק מהעם". ולא נותר לי אלא לתהות: האם הטרדת סוהרות הם בעיניהם עניין של שמאל/ימין? האם הסוהרות מסתובבות עם סמל "הבית היהודי" על דש בגדן וקוראות להנאתן בכתבי סמוטריץ'?

אבל אנחנו, בשונה מהמבקרים הנכבדים, לא בוחרות את המאבקים שלנו לפי השיוך הפוליטי של הנשים הרלוונטיות. כפי שהסוהרות בכלא גלבוע והפגיעה הקשה בכבודן מדירים שינה מעינינו כך גם הדרת נשים ואפלייתן בכיכר העיר ובכלל, המאבק ברצח נשים, יהודיות וערביות כאחת, האפליה בשכר ובעבודה של נשים חילוניות וחרדיות, המאבק בפגיעות מיניות. הרשימה למרבה הצער לא נגמרת והדרך ארוכה ארוכה.
אז אני מזמינה את מבקרינו הנחושים, להפסיק להפוך כל דבר להתכתשות בין שמאל וימין, ובמקום לדרג את פועלן של אחרות, לעבוד בעצמם כדי לקדם שוויון מגדרי. לא תהיה בעיה למצוא עבורם תחום פעולה, יש עוד כל כך הרבה מה לעשות.

אלימות מיניתנפתלי בנטסוהרותשדולת הנשים