אם להקת שלוה היו מהקהילה הגאה, הייתם נלחמים כדי שיופיעו באירוויזיון

הבוקר התפרסם שלמרות מאמצים מצד ההפקה הישראלית של הכוכב הבא, להקת שלוה המסתמנת כמנצחת, לא תוכל לייצג את ישראל באירוויזיון.

בלהקה, המורכבת מאנשים בעלי מוגבלויות שונות ישנם חברים שומרי שבת. בקשת ההפקה מהנהלת האירוויזיון בתאגיד השידור האירופי לאפשר ללהקה להפסיד את החזרה הגנרלית אשר מתקיימת בשבת, סורבה.

לכאורה, זו בעיה של הזמרים הדתיים שאינם יכולים להשתתף בתחרות. בדיוק כמו שספורטאים דתיים נתקלים לא פעם בבעיה כשתחרויות חשובות מתקיימות ביום השבת. אבל האמת שיש כאן בעיה גדולה יותר של החברה המתיימרת להיות ליברלית ומכילה. יצירת מרחב ציבורי שמכבד את הציבורים השונים אך אינו פוגע בזכויות הפרט זה עסק מורכב. מצד אחד, אסור ליצור מצב שבו ישנה כפייה של תפיסת עולם על אדם או קבוצה ומנגד יש לאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונותיו.

כדי שלא תהיה כפייה משום צד ושלפרט תהיה חירות אסור שייווצר מצב שפוגע מראש בקבוצת אנשים. כיום מתרחשת פגיעה כזו בכך שהנישואין בישראל הם רק דרך הרבנות באופן אורתודוקסי. ובכך בעצם נפגעים כל חסרי הדת ופסולי החיתון שאין להם איך להתחתן כמו גם אנשים שאינם אורתודוקסים או שפשוט אינם מעוניינים להתחתן בדרך הזו. זהו עוול ותשובה כמו "בעיה שלכם שאתם בוחרים להתחתן, או שתתחתנו לפי הכללים או שלא תתחתנו" היא איומה. באותו האופן, לקיים אירוע שפתוח לכאורה לכל אדם באשר הוא וכזה הבא לאחד בין כל הדתות והאנשים בעולם אבל מראש פוגע ביום שבתון של דת אחת, זה אבסורד. לומר "בעיה שלכם, אל תשתתפו" זה פוגעני.

אפילו אם נאמר שלבקש מהציבור הרחב או מכל באי האירוויזיון לא לקיים אותו בשבת זו כפייה דתית, במקרה הנ"ל לא הייתה כל כפייה. הבקשה הייתה ספציפית עבור להקת שלוה שיפסידו את החזרה האחרונה והדבר לא פוגע באף אדם אחר ולמיטב ידעתי גם לא עולה כסף.

טוב היה אם מראש לא היו קובעים את התחרות על יום שהוא מורכב למדינה שהדת הרשמית בה היא היהדות. אפילו היה טוב אם כשאותה מדינה מארחת אצלה את התחרות, היו מכבדים את יום השבתון הרשמי בה. אבל לא לכבד את המתמודדים עצמם שמבקשים להכיר בזכותם לחיות על פי דתם?

ועוד מילה על ממלכתיות – כשעומר אדם הודיע שלא יופיע באירוויזיון כי הוא שומר שבת, לא אמרתי כלום. הוא אדם פרטי שיכול לבחור לאילו הצעות הוא מסכים ולאילו לא. אבל כשמדובר בנציגים הרשמיים של ישראל בתחרות, השיח חייב להיות אחר. כשהמשחק של נבחרת ישראל ביורוליג היה אמור להיות ביום הזיכרון – עשו שם מאמץ והזיזו את המשחק כדי לא לפגוע ביום הממלכתי והקדוש לישראלים. כשהאירוויזיון מתארח בישראל בשבת וגורם לכל כך הרבה ישראלים לעבוד ביום הזה זה עצוב, כשמונעים מלהקה נפלאה וכשרונית לייצג את ישראל בגלל שהם שומרים שבת זה עוול כפול.

חיים משותפים של בני דתות שונות ומנוגדות, של חילונים, מסורתיים ואתאיסטים יכולים להתקיים רק אם המרחב גמיש. זה אומר שכולם עושים מאמץ ונושמים עמוק. אני בטוחה שללהקת שלווה לא פשוט הלכתית להשתתף בכלל בתחרות בה כל כך הרבה יהודים עובדים בשבת, אבל הם לא אומרים דבר לגבי הבחירה (או האילוץ) של אחרים – הם רק מבקשים את אותה גמישות גם כלפיהם. נוקשות קיצונית משני הצדדים – היא הרסנית. ואין הבדל בין קיצוניות דתית שלא מוכנה אפילו לארח מצעד של הקהילה הגאה ברחובות ובין קיצוניות חילונית שלא מוכנה לארח בתחרויות בינלאומיות אנשים דתיים.

אז מסתבר שבאירופה כבר מכילים את כולם. שחורים ולבנים, שמנים ורזים, הומואים, לסביות וטרנסג'נדים. גם בעלי מוגבלויות הם מוכנים להכיל…. אלא אם כן המוגבלות היא דתית. אם הזמר הנכה צריך רמפה מיוחדת – יבנו לו. אם הוא מבקש שיעזרו לו עם המגבלה הדתית – זו כבר בעיה שלו.

בכלל, נדמה שהסובלנות האירופאית מסתיימת כשזה מגיע להכלה דתית. בין אם זה איסור על לבישת בורקה במקומות ציבוריים או איסור על שחיטה כשרה. בתור עם שנרדף ונרצח במשך אלפי שנים בגלל אמונותיו, אסור לתת לזה יד וראוי שתצא אמירה רשמית של מדינת ישראל – שאצלנו השאיפה היא שלא תהיה כפייה דתית, לשום כיוון.

אירוויזיוןהכוכב הבאלהקת שלוהקשת 12