איך הגיעו ישראל ורואנדה לאותו דירוג נמוך בשוויון מגדרי?

קחו אוויר ואיזה 3 דקות (מקווה שיש לכם) וקראו את רשימת המדינות שבהן יש יותר שוויון מגדרי מישראל, מהטובים ביותר ועד אלינו: 

בלגיה, דנמרק, צרפת, לטביה, לוקסמבורג, שבדיה, אוסטריה, קנדה, אסטוניה, פינלנד, יוון, אירלנד, פורטוגל, ספרד, בריטניה, אוסטרליה, איסלנד, סרביה, פרו, קרואטיה, צ'כיה, איטליה, נורווגיה, פרגאווי, סלובקיה, בולגריה, הונגריה, ליטא, פולין, גרמניה, קוסבו, מלטה, מאוריציוס, אלבניה, ניו זילנד, טיוואן, סנט לוציה, קפריסן, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלבדור, אורווגאי, בוסניה והרצוגובינה, לאוס, צפון מקדוניה, דרום אפריקה,גיאנה (סורינם), זימבבואה, קאבו ורדה, הונג קונג, מקסיקו, נמיביה, ניקרגואה, קולומביה, קוריאה הדרומית, מולדובה, טנזניה, טוגו, איי הבהאמה, קניה, מלוואי, ארצות הברית (כן, רק פה!), ארמניה, מונגוליה, בוליביה, סינגפור, שוויץ, ברזיל, מונטנגרו, טאג'קיסטאן, ויאטנם, פיליפינים, פורטו ריקו. 

עכשיו מגיעה ישראל. מקום 77 בדירוג העולמי! מקום להתפאר בו. ומי חולקת איתנו את המקום החגיגי הזה? רואנדה.

יש לפנינו מדינות מהנחשלות ביותר בעולם כמו נמיביה, טנזניה, לאוס ומונגוליה. יש לפנינו מדינות שנקרעו לגזרים במלחמות אזרחים וחורבן שזרע הטבע כמו הרפובליקה הדומיניקנית, צפון מקדוניה או קוסבו. 

רוצים לחגוג על כך שארצות הברית, סינגפור ושוויץ לא רחוקות מאיתנו? הרחק מחמישים המדינות הראשונות ברשימה? רוצים לחגוג עם כל מדינות ערב השכנות שכולן מהראשונה ועד האחרונה נמצאות אחרינו? אין מה לחגוג. 

הדוח הזה פורסם בסוף השבוע, אחריו כבר הגיע דוח המדינות החזקות בעולם של ה-US News and World Report והפלא ופלא, שם ישראל מדורגת בעשירייה הפותחת, מקום שמיני, לפני דרום קוריאה וסעודיה, אחרי ארה"ב, רוסיה, סין, גרמניה, בריטניה, צרפת ויפן. איך זה יכול להיות? כי הדוח השני הוא סקר בקרב אוכלוסיה אמריקאית בעוד שהראשון הוא דוח שאסף אינפורמציה מעשר השנים האחרונות. במסגרת הדוח, החוקרים בדקו את השפעת המגדר על מקום העבודה, השכר, נישואין, גידול ילדים, ניהול עסקים ונכסים וכן גובה הפנסיה. הציון הממוצע בעולם היה 74.7 – עלייה של יותר מ-4.5 נקודות ביחס לעשור הקודם. ישראל ורואנדה קיבלו 80.63 נקודות מתוך מאה. אגב, אחרונה ברשימה כולה היא ערב הסעודית, אותה מדינה שדורגה תשיעית בסקר, מקום אחד אחרינו בסקר המדינות החזקות. 

"אם נשים יקבלו הזדמנות שווה למצות את הפוטנציאל שלהן, העולם לא יהיה רק הוגן יותר, אלא גם משגשג יותר, לא נצליח לעשות זאת אם החוקים לא יאפשרו לנו את זה", אמרה נשיאת הבנק העולמי, קריסטלינה גאורגייבה. "השינוי מתרחש, אבל לא מספיק מהר, ו-2.7 מיליארד נשים עדיין אינן יכולות לבחור לעבוד במשרה במידה שווה לגברים". 

קריסטלינה גאורגייבה, נשיאת הבנק העולמי

מה אומרים הנתונים על ישראל? 

הנתונים של הבנק העולמי זהים לאלו שעלו מאינספור מחקרים בישראל: נשים מקבלות 75% שכר מהגברים שמבצעים בדיוק אותה העבודה. אחוז המנהלות הבכירות עדיין פחות מ-10%, לנשים יש בעלות על פחות מ-15% מהעסקים בישראל.

בחודשים האחרונים אני שומעת לא מעט גברים ונשים הטוענים שצריך להפסיק להסתכל דרך זכוכית המגדלת המגדרית. שסך הכל הכיוון נכון, שנשים מגיעות לכל מקום ועושות כל דבר והנה, הייצוג בכנסת גדל משמעותית – עד לשליש מחברות הבית (אלא שאנחנו לא באמת שליש מהאוכלוסייה, אלא יותר מחצי). 

אז אם נדמה לכם שאנחנו בדרך הנכונה, עם לא מעט הישגים והצלחות, ובכן – אתם ובעיקר אתן טועות. אם תסתכלו על שתי המפלגות הגדולות במערכת הבחירות הנוכחית, תראו שבליכוד יש רק רק שתי נשים בעשירייה הראשונה (כבר התרגלנו להתבייש), ובכחול לבן רק שתי נשים בעשירייה הראשונה (עדיין לא מאמינות שזה קרה, ביזיון של ממש). כך שהמסקנה היא שבפוליטיקה הישראלית, עדיין אישה שווה לשלושה גברים, ובמפלגות האלה שציינתי אף פחות מזה.

אם נחזור אל הדוח העולמי, נראה שרק שש מדינות קיבלו 100% בשיוויון מגדרי. כדי שכל העולם יהפוך לשווה דרושות יותר מחמישים שנים. אנחנו לא יכולות לחכות חמישים שנה. למען הילדות והילדים שלנו, אנחנו צריכות לא לוותר, לא להזניח את הנושא, לא לחשוב שאפשר להסיר את המשקפיים המגדריות, לדרוש את השוויון כאן ועכשיו והוא צריך להתחיל בחקיקה וחינוך. כשהחוקים ברורים לכולם, יכול שינוי משמעותי. והוא יכול להיות משמעותי לא פחות עם חינוך מגדרי מגיל גן, דרך כל מערכת החינוך. זה בידיים שלנו ואנחנו צריכות להחליט שאנחנו מפשילות שרוולים בדיוק בשביל זה.  

אפליההבנק העולמייום האישהשוויון מגדרי