פיטורי ליהיא לפיד: איך הפכה הבעת עמדה פוליטית למעשה פסול בישראל?

הרגע הזה בו מפטרים אותך הוא רגע שתופס אותך לא מוכנה. בין אם את אישה קשת יום מהפריפריה ובין אם את אשתו של חבר כנסת בכיר, ואחת שמשכורתה לא באה לה מכתיבת טורים במקומוני ידיעות תקשורת. זה לקח שעה בדיוק לפוסט של ליהיא לפיד לקבל 8.6 אלפי לייקים, זה לקח בערך אותו הזמן למצקצקים להזכיר עד כמה יאיר לפיד, בעלה, שונא אדומים, מתנגד לאחד במאי ולא דאג למפוטרי החינוכית או משהו כזה. מה הקשר?

כמו הקשר לפיטוריה. כשהכל פוליטי, הכל פוליטי ולא משנה מה תעשה. ונניח שליהיא לפיד התייצבה בכל כנס בחירות לצידו של בן זוגה וקראה מעל כל במה אפשרית להצביע לו ולחבריו (מה שלא באמת קרה בכזה היקף כי אחרת היינו שומעים על זה), גם אז – מה בדיוק הבעיה עם זה? מה הבעיה בלהביע את דעתך? בין אם היא בענייני חברה, חינוך, מתכונים לשבת, ביטחון או רחמנא ליצלן בעניין פוליטי? האם אנחנו רוצים לחיות במדינה שאסור להביע את דעתך? שמי שמביע את דעתו, ולא משנה באיזה עניין צריך לחשוש למקום עבודתו?

ליהיא לפיד מעולם לא התבטאה בטורים האלה בעניינים פוליטיים, ואולי חבל שלא עשתה כן. אלה היו טורים שאפשר לכנותם 'חמודים', רגישים, לעיתים פמיניסטיים, לפעמיים אישיים. זו דרכה, מי שמחבב את סגנון הכתיבה הזה נהנה מהם משך 15 שנה, לפני שבן זוגה הפך לבעל טור פופולרי בעצמו בידיעות אחרונות,  לפני שנבחר לכנסת ולפני שבחר לכהן כשר האוצר בממשלת נתניהו. גם אחרי שסיים את תפקידו כשר אפשר היה לקרוא את ליהיא לפיד מדברת על חלשים, על אלו שהטבע לא הקל עליהם את חייהם. גם כשמצא את עצמו באופוזיציה ושם הוא צפוי להישאר גם בשנים הקרובות, אפשר היה לקרוא אצלה על ערכי חברות, שכנות טובה ויחסים בתוך המשפחה.

כבר שבחרה לקחת הפסקה מכתיבת הטור זמן קצר אחרי שגאולה אבן סער הודיעה על פרישתה מהגשת מבט לא הבנו למה עשתה כן ואף כתבנו על כך. לא סער-אבן הדעתנית, ולא לפיד הרגישה היו צריכות לקחת הפסקה מתפקידיהן. הן נשים שעומדות בזכות עצמן לפני שבחרו את בני זוגן, לפני שבני הזוג החליטו החלטה כזו או אחרת.

וממתי מפטרים בישראל בגלל בן הזוג ודעתו? זה שייך למשטרים אפלים, מזרח אירופאים, שהיה נדמה שכבר אין להם מקום בעולמנו, ובארצנו בפרט. מה שווה כל המאבק הזה לשוויון זכויות לנשים אם בסוף מפטרים אותך בגלל דברים שאמר או לא אמר בעלך?

ומילה על פיטורין בשיחת טלפון: בידיעות טענו אמש שלפיד לא פוטרה אבל לא הכחישו שנוהלה איתה שיחה בעניין עתידה ועתיד הטור. לא עושים זאת. אם יש משהו לא ראוי ולא הפעם הראשונה שאנחנו שומעים עליו, זה פיטורי שיחת טלפון. לא מכבד את המפוטר אבל לא מכבד שבעתיים את המפטר.

אם יש משהו שנותר עימי מספרו המצוין של הנס פלאדאה, 'לבד בברלין', הרבה אחריי שסיימתי לקרוא אותו, הייתה התחושה שהפחד והחשש מהשלטונות יכול לגרום לכל אחד להשתבלל בפינתו. לוותר על השוליים הצרים של דאגה לזולת וזכויות הפרט, להסיט מבט ממה שלא ראוי ולא נכון. לפטר את זולתו תחילה או לפגוע בו בהמשך רק כדי להצליח לשרוד. חברתי שאלה בפוסט מדויק בפייסבוק ביום השואה האחרון איך נדע שאנחנו שם. איך נדע שסכנה אמיתית אורבת לפתחינו.

הסכנה לעריצות הרוב כבר נוכחת פה. יש דברים שמותר לכתוב ולעשות ויש כאלו שיזכו אותך במטר קללות ויריקות. האם 'מקומוני ידיעות תקשורת' הבינו שטור של ליהיא לפיד בעת הזו, בעת כהונתו החמישית של נתניהו היא בבחינת סדין אדום שיש להיפטר ממנו? האם סר חינו של לפיד בעיניי המו"ל נוני מוזס שעד היום דאג לו מאוד יפה על גבי העיתון החופשי הנפוץ במדינה? או שמא לפתע פתאום למרות שעמדה לצידו של בן הזוג גם בבחירות קודמות, הם החליטו שזה 'לא ראוי'?

ראוי ביום הזה שכל אחת ואחד מאיתנו יישאל את עצמו אם הוא או היא הבאים בתור לאבד את מקום עבודתם בשל דעותיהם, או חמור מכך בשל דעות בני ובנות זוגן, חמור שבעתיים אם זה בשל דעה שאפילו לא הובעה.    

יאיר לפידידיעות אחרונותליהיא לפיד