לא ביבי, לא גנץ ולא ליברמן: יש מנצחת אחת גדולה למערכת הבחירות הזו

מי שהאזין היטב יכול היה לשמוע הלילה את אנחת הרווחה החרישית שחלפה בכל רחבי הארץ. מתל אביב מקום ביתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, דרך פתח תקווה עירו של היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט, דרך המושב שתולים ביתו של ניצב מוטי כהן, ממלא המקום הנצחי של מפכ"ל המשטרה, ועד לירושלים שם מתגורר פרקליט המדינה שי ניצן ושם מקום משכנו של בית המשפט העליון – כל מי שהותקפו בהתקפות פרועות חסרות רסן והואשמו בבגידה. ולמרות שלא דיברו על זה כלל, בליל הבחירות הדרמטי הזה נטול העוקץ יש מנצחת אחת גדולה לסבב הבחירות הזו והיא מערכת שלטון החוק בישראל.  

מי שפספס את שידורי הפייסבוק לייב של ראש הממשלה נתניהו אתמול לאורך היום, הפסיד את התמונה האמיתית. אדם נואש שנלחם על חייו ופולט שקרים, פייק ניוז, דברי הסתה ובלע. זה היה מצמרר ומרתק כאחד. שטף תודעה אינסופי של אדם בן 70 צרוד אבל נחוש מאי פעם להביא במו ידיו את ניצחונו, כזה שיאפשר לו שני דברים: הראשון להגיד בשימוע אצל מנדלבליט, העם בחר בי שוב למרות כתבי החשדות, למרות ההדלפות. השני, מעשי יותר מהצהרות – להצליח להקים את 'ממשלת לפחות 61 המנדטים', שתאפשר לו להעביר את חוק החסינות, פסקת ההתגברות ולחסל במו ידיו את מערכת שלטון החוק. 

צריך להבין, האיום היה ממשי – החודשים האחרונים הוכיחו זאת. מינויו של אמיר אוחנה לשר המשפטים הצביעו על הדרך שמתווה ראש הממשלה. כשרה, שמרה איילת שקד על יחסים טובים עם צמרת מערכת שלטון החוק, אוחנה אפילו לא ניסה. הוא מיהר לפטר את המנכ"לית המקצועית של משרד המשפטים אמי פלמור וניסה למנות תחתיה פעיל ליכוד נאמן, מינוי שלא צלח את בג"צ. אבל זה לא הפרסונות אלא הכוונות – אוחנה הצהיר כבר בראיון הכניסה שלו "שלא את כל פסיקות בג"צ צריך לקיים", את המסר הזה אפשר היה לשמוע מהדהד גם מהח"כים והשרים של הליכוד. אותו דבר היה עם חוק החסינות – אחרי שנתניהו התחייב בפני קרן מרציאנו שהוא לא עוסק בחסינות, בא עושה דברו התורן ח"כ מיקי זוהר והגיש הצעת חוק חסינות לראש הממשלה. בדיון בכנסת הוא לא הסתיר את שמחתו לאיד "ביבי ייתקע איתכם לעוד עשר שנים". זו הייתה הכוונה הכללית, לשם הם דהרו. מי שזיהה את המהלכים ונחרד מהם היו אנשי ימין מובהקים כמו נשיא המדינה ראובן ריבלין, בני בגין, מיכאל איתן ואחרים. החוק הפך להמלצה בלבד אצל נתניהו וסביבתו, המלצה שלא חייבים לקבל אותה. 

גם אם באיזו קונסטלציה שקשה לראותה כרגע, נתניהו עדיין יהיה ראש הממשלה הבא, את המערכה הזו הוא כבר הפסיד. אין לצידו בוודאות את מספר המנדטים הדרוש בשביל לחוקק את חוק החסינות, אין לצידו, כך זה נראה, מספיק תומכים כדי לפגוע במערכת המשפט והמשטרה. תוצאות הבחירות מכתיבות פה ממשלת אחדות והצד השני לחוקים האלה פשוט יסרב. אם כבר, אפשר להניח שידרשו בכל מקרה את תיק המשפטים לעצמם.  

הבעיה בתוצאות הבחירות הלילה היא שהסכנה הזו, של רתימת שלטון החוק לצרכים אישיים או מפלגתיים עדיין לא לגמרי חלפה. המחשבה ששלטון הרוב יכול לעשות מה שהוא רוצה, שהאיזונים והבלמים נשחקו עד דק, שאפשר לחוקק כל חוק שרוצים והדמוקרטיה זו מילה יפה אך לא מעשית עדיין פה. גוש הימין כולו הצביע בעד ריסוק שלטון החוק, אין דרך אחרת לראות את זה, אחרי שתמכו כולם כאחד, לפחות בהצהרות, בנתניהו כראש הממשלה,  וביניהם החשודים שמחכים להחלטת היועמ"ש אריה דרעי ויעקב ליצמן.  ליברמן אולי משחק פה משחק פוקר פוליטי מדהים אבל ספק אם הוא או בוחריו באמת מעוניינים לשמור על מערכת שלטון החוק. לוח הזמנים המשפטי של נתניהו אכזרי מכל דבר אחר בתום ליל הבחירות הזה. הוא אמור עוד היום לתת את התשובה שלו לשימוע. הבוקר התבשרנו שפנה לעורך הדין אורי קורב, התובע במשפטו של אולמרט, כדי שייצג אותו בשימוע שנקבע ל-2.10 ברור שהוא יבקש דחייה. יש רק לקוות שמנדלבליט לא ייעתר לכך אחרי שהצהיר יותר מפעם אחת שהתאריך הזה לא ישתנה. 

בנימין נתניהו ואביחי מנדלבליט. צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

המרחק בין מלחמה בצפון או בדרום בחודשים האחרונים לבין שגרה והכלה, הוא המרחק בין פגיעת טיל לפספוסו. זו יכלה להיות מלחמה עקובה מדם, וייתכן שהיא עוד תגיע, ובמקומה קמו גם אזרחי הצפון וגם אזרחי הדרום לשקט מתוח. זה גם היה המרחק שלנו הלילה בין מדינה שומרת חוק למדינה שהדמוקרטיה שלה קרסה. באולפני הטלוויזיה ובמטות המפלגות מעדיפים ניצחון גדול ומרהיב של מי מהצדדים. יש לזה יותר רייטינג, זה יותר זוהר, אבל הניצחון הלילה של שומרי מערכת שלטון החוק, מימין ומשמאל, תלווה אותנו בשנים הקרובות גם אם חלילה נאלץ ללכת אפילו למערכת בחירות שלישית. 

אביחי מנדלבליטאמיר אוחנהבחירות 2019בנימין נתניהו