זה צריך להיות מאוד פשוט: לא דוחפים אישה בהריון

ביום שלישי, באירוע של פעילי ליכוד לכבוד יום ההולדת של ראש הממשלה היוצא בנימין נתניהו, הותקפה העיתונאית רחלי רוטנר על ידי יואב אליאסי, הידוע גם בתור ״הצל״, ורן כרמי בוזגלו. על פי עדותה ומהסרטונים שתיעדו את האירוע, היא עמדה וצילמה את העוברים ושבים, כאשר אליאסי דרש ממנה להפסיק לצלם וניסה לחטוף ממנה את הטלפון שלה ואז כרמי בוזגלו הדף אותה, בעודה בחודש שביעי להריון, על הרצפה.

התגובות לא איחרו להגיע: בהתחלה טענו שזה לא קרה, אלא שאז התחילו לעלות סרטונים שקצת הפריעו לקו ההכחשה. ואז הם טענו שהם בכלל ניסו לעזור לה, רק שבדרך כלל שמנסים לעזור לנשים בהריון הן לא עפות שני מטר ונוחתות על הרצפה, ונשארות שם המומות ובוכות. וכמובן שאחרי כל אלו הגיעו גם התגובות שמוכרות לכל אשה שאי פעם עברה תקיפה – שזה בכלל היה באשמתה. ״היא פרובוקטורית ידועה״, טענו, ״מה היא עשתה שם בהריון? זו אחריותה״, ״איך היא העזה לצלם אותו ללא הסכמתו?״ וכמובן – ״מה היא מתבכיינת, היא בכלל נהנית מתשומת הלב״.

למעשה, מדובר בכל אותם דברים שאומרים על נשים שמעיזות להתלונן על פגיעה אלימה משחר ההיסטוריה, קוראים לזה ״האשמת הקרבן״ וזו מחלה של החברה. לכן, בואו נעשה קצת סדר: ראשית, רוטנר היא עיתונאית. להיות באירועים כאלה זו העבודה שלה. מכיוון שהיא בהריון, ונשים בהריון לא יכולות להשאיר את העובר בבית, במגירה, העובר הגיע איתה.

היא גם באמת פרובוקטורית. היא פרובוקטורית מצחיקה, מוכשרת ומצליחה שעשתה מזה קריירה קצת כמו שדוגמנית עושה קריירה מלהצטלם בבגד ים. מגיע לרוטנר הפרובוקטיבית, או ללינור אברג׳יל הפרובוקטיבית (לשעבר), שיתקפו אותן?

זה צריך להיות מאוד פשוט: לא דוחפים אישה בהריון לרצפה. פשוט לא.

אחרי שגברים תוקפים נשים, הם מתנצלים או לא מתנצלים, מתקרבנים או לא מתקרבנים, משקרים או לא משקרים – וממשיכים הלאה. אבל תקיפה נשארת עם האשה שנים. ותקיפה של אשה הרה היא תקיפה נגד כח החיים, וזה לא רק נשאר איתה. כאשר האלימות כלפי נשים בחברה עולה על גדותיה עד כדי כך שמול עשרות עדים תוקפים אשה הרה, אף אשה לא יכולה להרגיש בטוחה. ומה זה אומר על הדור הבא?

אלימות כלפי נשיםהצלרחלי רוטנר