"נעמה, תתעלמי מרעשי הרקע, את לא אשמה שיש ישראלים נוספים שעצורים ברחבי העולם"

היי נעמה.

אנחנו לא מכירים, אבל מסתבר שיש לי כמה חברים בפייס ובחיים האמיתיים, שהם חברים טובים שלך. זו גם הסיבה ששמעתי על הסיפור שלך כבר ממזמן, עוד לפני שהתפוצץ ברעש גדול כשאמא שלך, ובצדק, התחילה את המלחמה שלה על החופש שלך בציבור.

 להגיד לך את האמת? הייתי נוהג בול כמו אמא שלך אם זה היה אחד הילדים שלי. ולא, שלא ימכרו לי את הטיעון "לילדים שלי זה לא היה קורה". בולשיט! כמה פעמים שכחנו שטויות בתיקים שלנו לפני נסיעות? שלא ישחקו אותה אף אחד פה כאילו לא עלה על ההגה לפחות פעם אחת בחיים אחרי "כולה בירה אחת" או שלא עובר את ה-90 באיילון.

כולנו קצת משחקים עם החוק. ולעיתים נתפסים. גם זה קורה. ולפעמים זה יכול להיות על הדבר הכי מיותר ומטופש בעולם שעליו זורקים אנשים למעצר, כמו החבר'ה שנתפסו במצרים ונזרקו לכלא כי שכחו כדור של M16 מהצבא שנשאר בתיק אחרי הרגילה. למי מאיתנו שהיה לו נשק לא נפל כדור מהמחסנית בתיק לפחות פעם אחת במהלך השירות? ואני בכלל לא מדבר על האפשרות שנשמה טובה בשדה התעופה במוסקבה השתיל לך את החומר בתיק. גם זה יכול להיות, אבל כולנו יודעים יותר טוב מכולנו מה היה שם, לא?

בסופ"ש האחרון גם פורסמה בכל מקום תמונת הרכב המשפחתי, משל היה פרסום ביד 2, וזה הצחיק אותי. כי זה לא באמת משנה מה צבע הרכב שלך, ואם יש לך על הרכב סטיקר של כחול-לבן או של הליכוד או של ש"ס. זה לא שעכשיו חזרת הביתה ותגידי לעצמך: "טוב, בבחירות הקודמות הצבעתי לגנץ, אבל עכשיו כי הוא עזר לי- אז לא נעים לי ואני חייבת לו". אבוי לנו אם כך יהיה, בדיוק כמו שאסור היה שהמניע לקידום השחרור שלך יהיה על בסיס שיוך מפלגתי. אני רוצה לקוות שלא כך היה, ובטח שלא כך יהיה.

נעמה. אם יש לי עצה אחת בשבילך- זה אל תקשיבי. את לא אשמה.

זו אולי אשמתך שלא בדקת טוב את התיק, אבל זו בטח לא אשמתך שהגופות של הדר ואורון עדיין אצל החמאס. זו גם לא אשמתך שנתי חדד בכלא בתאילנד, ובטח לא אשמתך שיש 500 איש ישראלים שעצורים ברחבי העולם. חלקם, אגב, עצורים על רצח וסחר באיברים. אבל מה זה משנה? הם נספרים במשוואה המטופשת הזו של "אם נעמה- אז גם הם".

את היית במקום הלא נכון בזמן הלא נכון. קלף מיקוח שהוצא מהחפיסה ועליו נפל הפור במשחק פוליטי אכזרי. פיון על לוח השחמט הטקטוני האדיר הזה של מנהיגי מדינות כוחניות שמנסים להראות למי יש יותר גדול.

אז אל תקשיבי. שיגידו. שיקראו לך "סוחרת" ו"פושטקית" ו"מסוממת". תני להם. שיקראו לך איך שהם רוצים, וכל זה בזמן שהם מדברים עלייך בערב שישי תוך כדי שהם שותים עוד צ'ייסר נוסף שיעשה להם גם סאטלה 'חוקית'.

כי זו לא אשמתך. ואת גם לא הסמל שכולם מדברים עליו. את בסך הכל ילדה שנקלעה למצב בו הממשלה שלה באמת נלחמת כדי שלא תחטוף עונש הזוי רק כי ממשלה אחרת רצתה להחזיר לנו. ובאותה נשימה אותה ממשלה גם עושה ספין מכוער על הגב שלך ומנצלת את החזרה שלך לארץ במטוס של כולנו שמשום מה מתקרא "מטוסו של ראש הממשלה" כדי לקושש עוד כמה קולות למנהיג.

תזכרי את זה מחר בבוקר כשההוא יצעק לך מהחלון של הרכב תוך כדי נסיעה. ותזכרי את זה מחר בערב כשתשבי עם החברות בבר השכונתי ותהיה איזה אחת שתצעק לך קללה עסיסית. כי זו לא אשמתך. ואם כבר- זו הזכות של כולנו.

אורון שאולהדר גולדיןנעמה יששכר