הצילו, הדגדגן מאיים על יהדותנו!

איך הפכה מילת נשים לאיום על יהדותה של מדינת ישראל? איך הפכו שתי ילדות, האחת בת 7 ואחותה בת ה-13 לאיום קיומי עלינו? איך בדיוק מאיימת משפחה קטנה שברחה לפני 15 שנה מחוף השנהב והתגלגלה לישראל לגורם לפאניקה בקרב פוליטיקאים מובילים? 
 
פסק דין של בית המשפט העליון שפורסם אתמול קבע שלא ניתן לגרש לחוף השנהב משפחה בת ארבע נפשות, משום שיש חשש קרוב לוודאי ששתי הילדות ייאלצו לעבור שם בכוח מילת נשים, שהיא, כמו שכתבה בפסק הדין השופטת דפנה ברק-ארז: "מעשה אלים המבוצע בכפייה, בדרך כלל בקטינות רכות בשנים, באופן הגורם להן נזק חמור ובלתי הפיך". אריה דרעי, שר הפנים, הזדעזע ומיהר לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לבקש דיון נוסף בבית המשפט העליון משום ש"פסק הדין עלול לשנות לחלוטין את מדיניות ההגירה". איילת שקד לא איחרה להביע את דעתה וצייצה בטוויטר – "פסק דין שמייצר פרשנות רדיקלית ומסוכנת לאמנת האו״ם לפליטים". בהמשך כתבה: "מילת נשים, מזעזעת ככל שתהיה, לא יכולה להיות עילה לפליטות במזרח התיכון. המדינה חייבת לדרוש דיון נוסף בהסתמך גם על דעת המיעוט של השופט אלרון".

האם מדינת ישראל לא יכולה לשמש מקלט לשתי ילדות, בנות להורים מחוף השנהב, ששתיהן נולדו בארץ, ויש חשש שאם יגורשו חזרה למולדת הוריהן יבוצעו בגופן מעשים אכזריים ובלתי הפיכים? האם השניים היו מגיבים באותה צורה אילו על השולחן הייתה עומדת שאלת זכויות אדם אחרת שאינה קשורה באופן ישיר לנשים הכי מוחלשות בעולם?
האם אחרי שממשלת נתניהו הקימה גדר וסגרה הרמטית את האפשרות להיכנס לישראל באופן בלתי חוקי ממצרים, עדיין יש חשש שמיליוני פליטים יציפו את גבולותינו? האם מישהו משני המנהיגים האלה, או מהאחרים החוששים לצביונה היהודי של המדינה, מעלה על דעתו שמדינות נאורות, מערביות ודמוקרטיות אחרות היו מחליטות לשלוח את המשפחה הזאת בחזרה לחוף השנהב למרות האיום על שתי הבנות? והאם אחרי סגירת הגבולות, יש סיכוי כלשהו שמיליוני נשים מאפריקה, ירצו לברוח לישראל ויהפכו אותה למקום מקלט מפני פעולה המילה? 
 
מילת נשים היא אחת הפעולות האכזריות, הברוטליות והקשות ביותר בעולם שמבוצעת על נערות. ארגון הבריאות העולמי מעריך שיותר ממאתיים מיליון נשים שחיות היום עברו מילה. זהו נוהג שמתקיים עד היום בשלושים מדינות בעולם, בעיקר במדינות אפריקה. יש מדינות שבהן 90 אחוזים מהנשים עברו ועוברות מילה. אלפים מדי יום. האקט המזעזע הזה מבוצע בדרך כלל, על ידי בני משפחה, למעשה על ידי בנות משפחה כחלק מתרבות שנועדה למשטר את הנשים, להחליש אותן, תרבות שרואה בנשים "רכוש", ושמאמינה שכריתת הדגדגן של נשים – או כל פעולה כירורגית אלימה אחרת שמתבצעת בואגינה שלהן – תשמור על "כבוד המשפחה".
 
אז מה היה כל כך דחוף לדרעי ולאיילת שקד? ובעיקר מה היה דחוף לשקד, שמגדירה את עצמה כפמיניסטית, חילונית, ימנית אידיאולוגית, שמתהדרת במהלכים מקדמי נשים שעשתה גם במשרד המשפטים וגם בהקמת מפלגת ימינה, לצייץ את הציוץ הזה? הרי לא מדובר באיום קיומי, שתי הילדות האלה נולדו בארץ, הוריהן הגיעו הנה לפני 15 שנה, הגבולות סגורים כמעט הרמטית, ומילת נשים היא באמת אחת הפעולות האכזריות שהמין האנושי מבצע על עצמו, אז מה הבהלה?  
 
הבטן מתכווצת מהמחשבה, מהתהליך, מהרעיון. ארגון הבריאות העולמי ושורה של מדינות – כולל ישראל – הטילו איסור על הפעולה הזאת ומיגרו אותה. האם אריה דרעי ו/או איילת שקד דמיינו לרגע את שתי הילדות האלה – נזכיר בת 7 ובת 13 – לפני שהם מיהרו לקרוא לפעולה ולדיון חוזר? האם הם חשבו לרגע על ההורים של הילדות האלה שמנסים לגונן עליהן מפני גורל אכזר? האם ליבם לא התרכך טיפה? והאם יש כאן איום דמוגרפי אמיתי, או רק כותרת פופוליסטית?
איילת שקדאריה דרעימילת נשים