חמוטל גורי: למה אני צריכה את 1325 ולמה גם אתם צריכים אותה

אם החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם הייתה קרם לפנים או הדגם האחרון ביותר של אייפון, כבר היה מערך משומן של פרסום ויחסי ציבור שהיה יודע לספר לנו– בפרסומות טלוויזיה, שלטי חוצות, או מודעות קופצות במדיה החברתית – שאנחנו פשוט חייבות את זה, ומיד.

שחקנית או דוגמנית ידועה הייתה מישירה אלינו מבט יודע ומספרת לנו שמאז שהתחילה לעשות ב-1325 שימוש יום יומי, היא מרגישה נוכחת יותר, יודעת יותר, נשמעת ומשפיעה יותר. והייתה מציעה לנו להיות חלק מחוויית הצריכה, כי "גם לך מגיע 1325", או "עם 1325 את פשוט יותר", או משהו בסגנון הזה.

אבל 1325 היא לא מותג. רחוק מזה. זו החלטה אחת, מה-31 באוקטובר 2000, של מועצת הביטחון של האו"ם בנושא נשים באזורי סכסוך אלימים, או – נשים, שלום וביטחון. זו החלטה שנשענת על ארבעה עקרונות יסוד: השתתפות פעילה של נשים בפתרון סכסוכים אלימים, הגנה על נשים מפני אלימות שנובעת מסכסוך מתמשך, מניעת הסלמה באלימות, והטמעת חשיבה מגדרית.

חמוטל גורי רכזת שותפה, צוות 1325, בתנועת נשים עושות שלום צילום עמירם ציונוב

איבדתי אתכן? תישארו איתי עוד קצת.

נכון, 1325 זה לא מותג, זה צירוף מספרים אדמיניסטרטיבי שלא אומר הרבה לרוב הא/נשים בעולם. גם צירוף המילים "הטמעת חשיבה מגדרית" נשמע מלהיב כמו פריכית אורז מלא, במיוחד בעידן הקורונה הזה, שבו כולנו משתוקקות למאפי שמרים חמימים, רכים ובעיקר מנחמים.

ומבלי להמעיט בחשיבותו של קרם לפנים, את 1325 אני צריכה הרבה יותר.

אני צריכה את 1325 כי יש בה הכרה חשובה בידע שלי, בניסיון שלי.  

אני צריכה את 1325 כי יש בה הכרה בחוויות שלי, כאישה, ובאופן שבו המציאות המטורללת מסביב משפיעה עליי, על משפחתי, על הקהילה שלי.

אני צריכה את 1325 כי היא קובעת ששלום וביטחון הם עניין של נשים, ונשים יכולות לתרום להשגתם.

אני צריכה את 1325 כדי שלא יקומו פה עוד ועדה, מועצה או קבינט בלי השתתפות של מחצית מהאוכלוסייה, נשים.

אני צריכה את 1325 כי נמאס לי לשמוע "עכשיו זה זמן חירום, לנשים נדאג אחר כך".

אני צריכה את 1325 כי עייפתי ממשפטים כמו "נשים? למה דווקא נשים? אני בעד שהאנשים הראויים ביותר ינהיגו/יחליטו/יישבו על הברז של המשאבים". והראויים, היודעים, בעלי הניסיון והקשרים הם, כמה מפתיע, כמעט תמיד, גברים.

אני צריכה את 1325 כדי שהסלוגן "דרושה מנהיגה" או "המדינה הזו זקוקה לאמא" יקבלו את מלוא המשמעות.

שלטים בהפגנות בלפור צילום מי – טל דנון

השנה היא 2020, והחלטה 1325 חוגגת יום הולדת 20. כבר לא ילדה או נערה, אבל עדיין צעירה מאוד, עם שאיפות גדולות לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר לנשים, נערות וילדות, וגם לגברים, נערים וילדים.

השנה היא 2020 ואנחנו, כאן בישראל, ובעולם כולו, זקוקים וזקוקות ל-1325. העולם הזה זקוק כעת לכל המעלות והאיכויות שנהוג לייחס לנשים, לרומם ולפאר אותן, אבל, כל עוד הן באות לידי ביטוי רק בזירה הפרטית והביתית.

אני צריכה את 1325. אני צריכה שבבורסה של תכונות מנהיגות ראויות יעלה וירקיע ערכן של התכונות ודרכי ההתנהלות שאנו כה זקוקים וזקוקות להן בימים אלה ובכלל: פוליטיקה של דאגה, אכפתיות וטוב משותף  ; היכולת לנסח חזון מעורר השראה ; תחושת שליחות ואחריות ; קשב עמוק ויכולת לנתח מצבים מורכבים של אי ודאות, אי יציבות, מורכבות ועמימות ; חמלה ונחישות ; היכולת להתייעץ, ללמוד ולקבל החלטות שמבוססות על תהליכים משתפים.  

אלה זמנים קשים, באמת. נדמה שהמציאות תוקפת אותנו ומציפה אותנו, ואנו במאבק יום יומי לנשום ולהשאיר ראש מעל המים.

ודווקא בגלל זה אני צריכה את 1325. עכשיו, יותר מתמיד.

הכותבת היא רכזת שותפה, צוות 1325, בתנועת נשים עושות שלום. ב- 23 בנובמבר תתקיים עצרת במחאה על מידור הנשים מתהליכי קבלת ההחלטות בישראל ואי-יישום עקרונות החלטת האו"ם 1325

החלטה 1325נשים עושות שלום