מיומנה של משקיפה: "אנחנו לא מצביעים בשביל עצמנו אלא בשביל מה שאמרו לנו להצביע"

הדרך לקלפי בבני ברק שבה בחרתי להשקיף לוקחת בדיוק 15 דקות מהבית שלי בתל אביב ועוברת ברחובות הבאים: הרב אבו חצירא, (ז׳בוטינסקי), הרב שך, השלושה, אהרונוביץ, הרב ריינס, בן עזאי, שמעון הצדיק, רבן גמליאל, בן זומא. רק רבע שעה אבל זה מרגיש כמו נסיעה לחו״ל. צפופה, דחוסה ולא נקייה בני ברק גם רגע לפני פסח. משפחות, משפחות ממלאות את צידי הכביש וגם את הכביש עצמו. ילדים וילדות בגיל יסודי חותכים אותי בכביש על אופניים.

הגעתי לביה"ס יסודי בית יעקב גור. הקלפי נמצאת בכיתה א׳. על הקירות ׳שלום כיתה א׳, ימי הולדת לילדים ושעון ׳בשעה טובה׳ שמורה את השעות. לפי הציורים על הקירות בכיתה הזו לומדות בנות. אגב כולן בציורים פה עם שיער בלונדיני או חום בהיר למרות שמי שמגיעות להצביע הן גם בעלות שיער חום ושחור וכסוף, בעיקר אסוף.
ליהדות התורה אין נציגות רשמית בקלפי אבל למעט שניים כל הנוכחים חרדים אשכנזים. מכאן גם אפשר להבין את חשיבות המשקיפים – הקלפי הזו היא כמעט קלפי ביתית. הנכנסים מהנהנים לשלום כדרך שכנים ולא בנימוס של מבקרים. 

מזכירת הקלפי (חרדית) מנהלת את המקום ביד רמה, לצידה שני הבנים שלה שמסייעים, מזכיר קלפי נוסף חרדי אף הוא. יש פה גם שלושה חברי קלפי- נציג הליכוד (חרדי צעיר, נראה פחות מ-18), נציגת ש״ס, ונציג יש עתיד שלא באמת מתעניין בנעשה. במשקיפים חבר מיהדות התורה שמסמן במרץ את מספרי הבאים. יש לו את רשימת הבוחרים – איך? אין לדעת. כשלא נכנס איש הוא עובר לדבר ביידיש בסלולארי (כן, בתוך הקלפי). אחרים נכנסים לשוחח איתו שוב ושוב ובאין מפרע.
גם הסגנית, הנציגה של ש״ס מסמנת במרץ אבל בש״ס טכנולוגיים יותר – יש לה טאבלט והיא רק מסמנת מספרים. ׳זה מגיע ישר למטה שלנו׳ היא מסבירה לי. כשתצא להביא לעצמה אוכל, היא מבקשת שארשום את המספרים של המצביעים וכך גויסתי למטה של ש״ס לכמה דקות. המפקח על טוהר הבחירות חרדי גם הוא, כך גם המפקחת על המפקחים שנכנסת לבדוק שהכל בסדר. המצביעים נכנסים בדלילות אבל בעקביות- כל קלפי חולקה לארבע קלפיות בשל הקורונה.

נכנסת אמא צעירה עם שני ילדיה. הם עומדים מאחורי הפרגוד. והילד כנראה מציע לה אותיות שמצאו חן בעיניו.

״אנחנו לא מצביעים בשביל עצמנו אלא בשביל מה שאמרו לנו להצביע,״ היא מסבירה להם ומסכמת את אופי ההצבעה כולה.

מרבית המצביעים פה יש לשער מצביעים באופן טבעי ג׳ ליהדות התורה. הילדים מבקשים לקחת פתק למזכרת, מזכירת הקלפי הקשוחה לא ממהרת לחלק כדי שלא תישאר בלי. הש״סניקית מנצלת את הטאבלט לגלישה במה שמותר. לכולם בקלפי הזה יש סלולארי ישנים, רק לנציג של יש עתיד ולמשקיף מאחוריי יש סמארטפון

בהוראות המקדימות נאמר שכל מצביעה או מצביע יסירו את המסכה כדי שיזוהו אבל זה לא קורה. מזכירת הקלפי הנמרצת טוענת שהיא מזהה לפי העיניים ורק כשהיא לא מזהה, היא מבקשת להוריד את המסכה. ״קודם שידרשו מאנשים לעדכן את התמונה בת.ז״ היא אומרת כמי שיש לה קילומטראז׳ ארוך בתפקיד. פייר, צודקת. ״באים לי עם תמונה של גיל 18 כשהם בני 43 או 60.״ מה שכן, היא לא מוכנה לוותר לאף אחד על חבישת מסיכה בכניסה לכיתת הקלפי.

נכנסת מצביעה ולצידה ילדה בחצאית וחולצה קצרה. יש פה מכל הסוגים- פיאות, מטפחות וכאלה בלי כיסוי ראש. חצאית קצרה או ארוכה. מרבית הגברים לבושים בשחור ולבן, עם מגבעת או כיפה. לילדה שמתעכבת סקרנית ליד הפרגוד קוראים (כשמי) הדס. אצלם השם הזה עוד לגמרי נפוץ.

המצביע שמספרו אחד בקלפי הזה נכנס- בעגלה ביתו הפעוטה עם קוקיות. המצביעים הבאים הם זוג צעיר- היא הרה, פעוט בעגלה.

זו החובה האזרחית היחידה שהם מקפידים למלא. מגיעים בזוגות, הורים עם ילדיהם הבוגרים שמצביעים לראשונה. בעיקר מגיעים. יש פער בזמנים ביני לבין המחליף והמספרים עולים. האם רימו? לא בטוח. הם באמת מגיעים להצביע. המשקיף שמחליף אותי ממשיך לעדכן אותי במספרים – אחוזי ההצבעה גבוהים משאר הארץ אבל נמוכים גם פה ביחס לשנים קודמות. זה נגמר במעל לשבעים וחמש אחוזי הצבעה וזה הסיפור כולו. מרבית הקולות אכן הלכו ליהדות התורה, פחות ממאה לש״ס. גם פה היו כמה מורדים חרדים שהצביעו לסמוטריץ ובן גביר.

נחמדים פה בקלפי אבל לטווח ארוך הם יביסו אותנו מספרית הן בקלפי והן במציאות ואנחנו, בשיטה הפרלמנטרית הקיימת, נהיה מחויבים לרצונות שלהם לעד. זה אולי היה הצ’אנס האחרון שלנו, גם שלהם. הם לא באמת רוצים בכלא הזה שהעסקנים כופים עליהם. לא הצבעתם, פגעתם בנו וגם בהם.

*הכותבת שימשה משקיפה בבחירות מטעם המשמר האזרחי

בחירות 2021בני ברקמשמר הבחירות האזרחי