הסיפור הוא כוח וגברים פוגעים לא ממהרים לוותר עליו

היה רגע אחד במהלך 'עובדה' בחמישי שזיקק יותר מהכל את הסיפור במלואו- יהודה משי זהב, משתרע על מיטת העצורים בתוך מגרש הרוסים ומרגיש בבית. אדון לעצמו ולגורלו. רגע שיכל בטעות להפוך לעוד רגע נוסטלגי בכתבה מחממת הלב על זוכה פרס ישראל, החרדי הקיצוני שהתפכח והפך ל'מאמי לאומי' אז אנחנו סולחים לו על כל 'השטויות מן העבר', ההתפרעויות והשחתת השלטים ושריפת האוטובוסים וחיללו של קבר הרצל כי עכשיו הוא כבר 'משלנו'. לולא התחקיר המטלטל בהארץ והעדויות שצצו אחריו, היינו ממשיכים לתחזק את הדימוי שמכר לנו, היינו צופים בעוד כתבת 'המאמי הלאומי'. בקשת התלבטו אם לשדר והפעם הקורבנות, אלו שהתעללו בהם לאורך השנים, מי שהיו חרדים (חלקם עדיין) ושתקו כל השנים, הם אלו שהזדעקו. 'שדרו!' הם התחננו מתהומות הפוסט טראומה שצפה ועלתה ועמדה לכסות אותם עד מעל הראש. 'אל תתנו לו לנצח אותנו גם הפעם'. 

כוח זה הסיפור האמיתי. כוח ושליטה. משי זהב חש כמי שאיש לא יכול לו. הנה הוא 'השייגעץ' מצליח להתל בחילונים והעגלה הריקה שלהם וממשיך לפגוע בקורבנותיו החרדים משך שנים ואיש לא עוצר אותו. לא הקהילה שלו שהקיאה אותו אבל לא הסגירה אותו, לא ימ"ר ירושלים שלפי התחקיר של עובדה החזיקה הר עדויות לגביו ולא עשתה דבר, גם לא יאח"ה שחקרו ומצאו לפחות עשרים נפגעים אבל אפילו לא תלונה אחת במשטרה. אז במקום להמשיך ולחקור ולהפוך כל אבן עד שימצא האמיץ או האמיצה הראשון שיתלונן, עד שטפטוף האמת יתחיל ויהפוך לנחיל מים ולהר געש מתפרץ כפי שקרה בחודש האחרון, הם פשוט סגרו את התיק. והנה הוא מדליק משואה ומצטלם עם שועי עולם, ומתראיין בכל מקום (גילוי נאות גם פה אצלנו בספטמבר האחרון) וממשיך לתחזק את הסיפור שהוא מבקש לספר על עצמו של איש חסד ואמת.  

יהודה משי זהב צילום: דוברות זק"א

ניסיון ההתאבדות שלו הוא עוד מהלך טקטי ברצון הבלתי נגמר הזה בכוח ובשליטה. בלקבוע את סדר היום, את הסיפור שיספרו עליו. לא הוא התוקף, אלא הקורבן. התקשורת היא שחיסלה אותו ולא הוא את עצמו במעשיו שלו. והתקשורת שמיהרה אתמול לפתוח גל שידורים מיוחד על מצבו, נפלה בדיוק לפח שביקש לטמון לה. ומשי זהב כמובן לא לבד בסיפור הזה. גם הבכיר באקדמיה שנעצר בחשד שפגע מינית בקרובת משפחתו ומיד ניסה להתאבד כדי לשנות בעצמו את הנרטיב. שנים הוא תחזק את הסיפור של עצמו כאדם דואג וחברתי. מרגע שנלקחה ממנו השליטה על הסיפור, הוא ניסה נואשות לקבל אותו חזרה. וסרבן הגט שמשום מה שמו לא פורסם בשום מקום, אולי כדי שלא יפגע שמו הטוב, לא נותן את הגט משך 4 שנים, כי הוא יכול. כי השליטה בידיו והוא לא ישחרר את הכוח הזה שניתן לו בחסות מדינת ישראל. ומשום מקום מופיע המושיע, ח"כ בצלאל סמוטריץ', שמנסה לשכנע את העבריין העלוב הזה לתת את הגט והאיש מסרב. לבסוף יתרצה רק אחרי שסמוטריץ' מסכים לחתום לו ערבות כספית. ערבות שהאישה מסורבת הגט, שמבקשת להמשיך חייה, שגילתה שהיא חיה עם פדופיל ורוצה רק להשתחרר ממנו, היא זו שתשלם לו בתוך חודשיים ימים 650 אלף ש"ח. שמעתם נכון.

'הרצחת וגם ירשת' הוא ביטוי שמתאים לכל השלושה האלה שכבשו את הכותרות בשבוע האחרון. כל אחד מהם רצח נפש אישה בישראל. משי זהב פגע לפי החשד ברבות ורבים. הוא לא בחל בדבר. ומדינת ישראל? היא רצתה לתת לו פרסים כפי שהיא נותנת פרס לסרבן הגט ומאשרת גט תמורת מאות אלפי שקלים. הדיינים שיושבים שם בדיון, מקבלים את המשכורת מכולנו אבל משרתים צד אחד בלבד- של הגברים הפוגעים.  וגברים פוגעים לא מוכנים לשחרר את הכוח שניתן להם, לא משנה אם כבר נתפסו בקלקלתם, וכל השלושה נתפסו. כל עוד ניתן להם את הכוח, הם יחזיקו בו. טוב עשו בעובדה ששידרו את התחקיר החשוב הזה ולא נפלו לפח הקוזאק הנגזל. טוב נעשה כולנו אם נלחם נשים וגברים כאחד, למען מדינה שוויונית באמת. כזו שלא נותנת באופן אוטומטי את הכוח לגברים ונשים צריכות להילחם עליו. כשנתחיל ממקום שווה, זה יהיה הרבה יותר מורכב לקחת אותו.  

איגוד מרכזי הסיוע לנגפעות ונפגעי תקיפה מינית

בצלאל סמוטריץ'יהודה משי זהבעובדהרועי טל