החפצת נשים הגיעה גם לחלל ולנו נמאס מזה

מייסד וירג'ין גלקטיק, המיליארדר ריצ'רד ברנסון, מכר לאחרונה, מניות של חברת תיירות החלל שבבעלותו, ביותר מעשרה מיליון דולר. לפני כחודשיים כזכור, המריא ברנסון בחללית שלו לקצה האטמוספירה. במהדורות החדשות צפינו בברנסון המרוצה מצטלם ליד חלליתו. אין ספק, קפיצת מדרגה טכנולוגית וכלכלית, שיתכן שפתחה עידן חדש של טיסות מסחריות לחלל, אך חדות וחדי העין בוודאי שמו לב ללוגו המטריד המתנוסס על החללית. כשמרכיבים משקפיים מגדריים החפצת נשים מסנוורת באור חזק.

בלוגו של virgin galactic נראית אישה צעירה, עם שיער בלונדיני ארוך וחלק, ראשה בתוך קסדת אסטרונאוט, היא לבושה בבגד לבן וצמוד – סטרפלס, שמבליט את החזה. דמות האישה כפופה בגבה לאחור בתנוחה לא אנושית ורגליה חסרות כפות רגליים.

מוטיב היעדר כפות הרגליים, לוקח אותנו לרעיונות פטריארכליים שוביניסטים קדומים של הגבלת תנועתן של נשים. כך במיתולוגיה בדמותן של בתולות הים, כך גם בתרבות קשירת כפות הרגליים בסין, וכך גם, מה לעשות, בתרבות העכשווית של נעילת עקבים גבוהים ודקים, יש שיגידו שזה יפה, אבל אם את בסכנה וצריכה לרוץ – הלך עליך…

המעצב הגרפי, טובי טינסלי, מי שעיצב לברנסון את הלוגו של עסקיו, הגדיל לעשות כאשר את דמות האישה על ספינות הפאר של ברנסון, יצר בדמותה של בתולת ים – רזה, אדמונית, והפעם החזה חשוף ומוסתר קלות על ידי שערה השופע.

החלק התחתון של גופה של בתולת הים, כידוע, הוא סנפיר – מוטיב הצרת תנועתה של האישה. במיתולוגיה, בתולות הים היו עולות לחופים ומפתות את המלחים התמימים המהופנטים מיופיין וקולן, להיכנס אחריהן לים, שם היו מטביעות את האומללים. אישה מפתה והורגת כבר היה לנו?

תגידו זה יפה, מה היא רוצה אבל לתיאור גרפי יש משמעות לא פחותה משל מילים. החפצה, פיתוי, מודל יופי רצוי, עירום, כל זה טס יחד עם ברנסון וצוותו (הכולל גם נשים) לחלל, ומפליג איתו באוקיאנוסים. אבל עוד משהו התנוסס באטמוספירה – אלימות מינית.
דמותה של האישה בחללית, וגם זו על ספינת התענוגות מחזיקה, או אולי קשורה, למעין דגל עליו מתנוסס שם החברה של ברנסון: – virgin בתולה.

ריצ'ארד ברנסון בחר את השם virgin לחברת התקליטים שהקים ב 1972 והמותג הזה הלך איתו לתחומים הרבים עליהם חולש קונצרן ווירג'ן גרופ. למה הוא בחר בשם הזה? ברנסון צריך לברר עם עצמו, אך המילה בתולה, בתול, בתולים, מקורה בצורך החברתי לסמן את יחסי המין הראשונים, לרוב של האישה ולחלק את החיים ללפני ואחרי "איבוד הבתולים", בדגש על סיפוק הפנטזיה הגברית התוקפנית – להבקיע, לבתק, לקרוע, להיות הראשון.

הבתולים מסמן את האישה כטהורה (לפני) וכ״לא טהורה" – אחרי. במסורת היהודית, עד לא מזמן (ובחברות מסוימות עד היום), על הצעירה להציג את דם הבתולים על הסדין בערב החתונה, המסמן את ״הבקעת״ הנערות והטוהרה ע"י איבר מיני זכרי. כמו כן משמש הסדין המוכתם ראיה שחס וחלילה לא "איבדה" את בתוליה לגבר אחר. הוכחה זו שיכולה לחרוץ גורלות, מביאה צעירות בחברות שונות להליכים כירורגים של שחזור קרום הבתולים.

המשנה בתחילת מסכת "כתובות", קובעת כי: "ערכה של הכתובה עמד על מאתיים זוז לאישה שנישאת לראשונה בחייה, ומאה זוז לאישה שהייתה נשואה בעבר". קרום הבתולים אינו עניינה הפרטי של האישה, אלא תג מחיר לערכה הכלכלי והחברתי. 

המסורת המוסלמית גם היא מאדירה את הבתולים, ומבטיחה 72 בתולות כגמול לשהיד (מי שימות תוך כדי קיום מצווה דתית, או תוך כדי מאבק למען הדת) שיגיע לגן עדן. פנטזיה מעוותת של גברים לבתק את קרום הבתולים של צעירות. אישה נחשבת ל"שהידה" אם מתה במהלך קיום מצווה דתית, אבל רק אם היא… בתולה, תנאי שכמובן לא תקף לגבי הגברים.

וכמובן הנצרות שמקדשת את מריה הקדושה Virgin Mary שלעולם תישאר טהורה, כל עוד בתוליה לא נלקחים ממנה.

photo by shutterstock

גם ריצ'ארד ברנסון חושב שאם כבר נשים צעירות מיניות ומפתות, עדיף בתולות. יתכן שברנסון רצה להנציח את הראשונית של עסקיו, אך מכל שלל המילים המתארות ראשוניות, הוא בחר במילה – בתולין.

אנחנו, דור האימהות, גדלנו במציאות של הטרדות ותקיפות מיניות. בתקופה של אפס מודעות, ברוב המקרים לא הבנו בכלל שאנו עוברות תקיפה או הטרדה מינית. אבל הילדות והילדים שלנו גדלים במציאות של החוק להטרדה מינית, החוק לאיסור צריכת זנות, עידן ה Me too  והתפתחויות משמעותיות במעמדן של נשים בחברה. זה כבר לא מתאים מר ברנסון, זו לא התקופה, מספיק עם זה, נמאס לנו.

"אני באמת מקווה שמיליוני ילדים בעולם ישבו בקסם ויקבלו השראה מהאפשרות העומדת בפניהם להגיע יום אחד לחלל," אמר ברנסון כשנחת מטיסת הבכורה. מצטערת בשביל ילדות, נערות ונשים צעירות, שמסתכלות על טכנולוגיה פורצת דרך, על חללית שמטיסה אזרחים לחלל, וגם שם במרחבי העתיד והקידמה, צריכות לפגוש החפצה ואלימות מינית. מגיע להן עולם בטוח, שוויוני ומכבד, גם על פני כדור הארץ וגם בחלל.

וירג'ין גלקטיקריצ'רד ברנסון