בתל אביב קוראים רחובות חדשים על שמות נשים ומוחקים אחרות

תל אביב היא עיר שחוגגת 112 שנה. מטרופולין קוסמופוליטי שמתהדר בתואר המפוקפק העיר היקרה בעולם אבל למרות המודרניות ומראית העין הליברלית, תרבות השנורר מהשטטאטל במזרח אירופה עדיין לגמרי איתנו. כדי לשפץ את ביתן הלנה רובינשטיין, מוקד תרבותי קסום ואינטימי שרובינשטיין שילמה על כמחצית מהקמתו, העירייה הכי עשירה בישראל, פנתה לגביר אייל עופר וביקשה תרומה. בתמורה הבטיחה לו לשנות את שם הביתן שיקרא מעתה על שמו. 5 מיליון דולר הספיקו בשביל שמוסד תל אביבי מוכר ישנה את שמו. בתגובת העירייה המצורפת למטה ניסו לגמד את חלקה ולטעון שתרמה רק 50 אלף דולר להקמת הבית לפני למעלה מ-60 שנה. בפועל, זה מימן הקמת מחצית מהבניין וכפי שמודים במוזיאון תל אביב, הקרן על שמה המשיכה לתרום לשיפוצים ותחזוקת הבניין לאורך שנים רבות.

בדיקה מול גורמים בעירייה באשר לפשרה לפיה המוזיאון יקרא ״ביתן הלנה רובינשטיין בניין אייל עופר״, שתשמר את שמה של רובינשטיין לצד מקום מכובד לתורם החדש, העלתה כי העירייה רואה בשינוי שם המוזיאון מעשה עשוי וצריך רק לחכות קצת עד שהסערה הציבורית תשכך. הכלבים נובחים והשיירה עוברת, גרסת 2022.

חוסר הגמישות לגבי השם המשולב מקומם, בייחוד לנוכח העובדה כי מוזיאונים בעולם אינם מחליפים שמות של התורמים הראשונים של המוזיאון. הרי מוזיאון גוגנהיים בניו יורק, או מוזיאון רוקפלר בירושלים לא ישנו את שמם בגלל תורם חדש. אייל עופר מודע לנוהג הזה, שכן הוא בעצמו תרם 10 מיליון פאונד לטייט מודרן בלונדון, ושם אוזכר רק בגלריה על שמו. אך אל לנו להתבלבל, האשמה כאן היא לחלוטין לפתחה של העירייה, שמאפשרת את מחיקת שמה של רובינשטיין. ההנמקה שלהם היא כמובן שהקשר עם קרן רובינשטיין הסתיים ועכשיו מייצרים חוזה חדש עם תורם חדש משל היו מכבי תל אביב בכדורסל שמחליפה חסויות מדי כמה שנים.

הנדבנית היהודייה הלנה רובינשטיין, ויקיפדיה

מסתבר שמה שהתחיל בביתן הלנה רובינשטיין, ממשיך לגשר יהודית (ועצומה בעניינה כבר נחתמת בימים אלה). נכון, העירייה טוענת שלגשר יהודית לא היה שם רשמי, ולכן היה לגיטימי לתת לו שם אחר. אך טיעון זה הינו קטנוני – השם גשר יהודית כבר התקבע בציבור ולבחור לוותר דווקא עליו ולא על גשר ההלכה לדוגמא או גשר השלום מראה את סדרי העדיפויות בעיר. עוד דוגמא לכך היא של וועדת השמות שבאופן קבוע בוחרת להעניק יותר שמות של גברים לרחובות העיר, ובכך מגדילה את הפער הקיים ממילא. אמש התבשרנו כי חמישה מרחובות העיר יישאו שמות של נשים. כולן נשות תרבות ראויות ובולטות: אהובה עוזרי ז"ל, חנה מרון ז"ל, דבורה עומר ז"ל, אנדה עמיר ז"ל וזהרירה חריפאי ז"ל. למעט האחרונה כל אחת מהן היה ראוי שתעלה לוועדת השמות כבר לפני שנים אבל כשזה נוגע לנשים יש זמן. בנוסף דווח לוועדה על קריאת שם בית הספר העתידי לאומנויות בכפר שלם על שמה של רונית אלקבץ ז"ל. העובדה שאפילו לראשת הממשלה לשעבר, גולדה מאיר, אין נוכחות ברחובות עיר מגוריה, בה ניהלה את המטבחון המפורסם, מעלה תהיות לגבי התנהלות הוועדה העירונית ושיקוליה.

בכנסת לא נותרו אדישים למאבק הציבורי שמתנהל בעניין מחיקת הנשים בתל אביב, הוועדה למעמד האישה ולשוויון מגדרי צפויה להתכנס בשבועות הקרובים ולנהל דיון בסוגיה, ולמיעוט שמות הרחובות גם בערים אחרות. 

באשר להנכחת נשים במרחב הציבורי. וכן, ההגדרה הנכונה היא הנכחה. בניגוד לפעולת ההנצחה של שמותיהם של גברים ברחובות תל אביב נשים כמעט שאינן נוכחות והעירייה כפי שאפשר לראות אינה רואה שום פסול במחיקת שמותיהן של המעטות הקיימות. ראש העיר, רון חולדאי, מתקשה להפנים את החשיבות שהתושבים רואים בשמירה על מורשת העיר. כנראה שעבור חולדאי המטרה הכלכלית מקדשת את האמצעים. "זה מה שקרה בעבר. עם כל הצעקות הפסדנו 20 מיליון דולר בגלל שטויות" – כך צוטט חולדאי בפרוטוקול העיריה ב-2020. מסתבר שעד היום מבכה חולדאי את התרומה שנכשלה של האב סמי עופר המנוח למוזיאון תל אביב, לפני 15 שנה, שבוטלה בשל מחאה ציבורית בגלל הדרישה של עופר לקרוא את המוזיאון על שמו. נדמה כי בשל ניסיון העבר ייאבק חולדאי בכל כוחותיו, כדי שהדבר לא יחזור על עצמו עם תרומתו של עופר הבן.

לבסוף, צריך להגיד, ה"מסחרה" שהעירייה מנהלת מול תורמים, תפגע בסופו של יום ביכולת לקבלת תרומות עתידיות. שכן, אילו תורמים או תורמות יסכימו לתרום אם ידוע מראש שבואו של גביר חדש לשכונה מוחקת את תרומתם ושמם מהמרחב הציבורי? האם בשלב הבא ייעלמו שדרות רוטשילד או המרכז הרפואי על שם סוראסקי או איצטדיון בלומפילד לטובת בעלי הון חדשים? אם התורמים היו תורמות, סביר להניח שכן.

יהודית מונטיפיטרי ויקיפדיה

מעיריית תל אביב – יפו נמסר בתגובה:

בנוגע ל"הביתן נקרא על שמה של הלנה רובינשטיין בעקבות תרומה של 50,000 דולר שקרן הלנה רובינשטיין העניקה להקמת הביתן לפני למעלה מ-60 שנה. הלנה רובינשטיין הלכה לעולמה בשנת 1965, שני ילדיה נפטרו לפני שנים רבות, הקרן חדלה מלהתקיים בשנת  2011 ולא היה למוזיאון קשר עם הקרן או המשפחה מזה שנים רבות. מאחר והחוזה הסתיים נפתח המקום לתרומה חדשה. נציין כי במסגרת תרומת קרן משפחת אייל ומרלין עופר לשיפוץ הביתן בהיקף של 5 מיליון דולר נקבע כי תרומתה בעבר של קרן הלנה רובינשטיין תונצח במבנה הביתן. ככלל, במידה והסתיימה תקופת חוזה התרומה המקורי, אין מניעה להתקשר בחוזה תרומה חדש שבצדו הנצחת זהות התורם החדש.תל אביב-יפו היא עיר ותיקה ומרבית השמות ניתנו לרחובותיה לפני עשרות שנים. בכל הנוגע לקריאת שמות של רחובות חדשים – מאז כניסתו של רון חולדאי לתפקידו, נותנת ועדת השמות וההנצחה העדפה מתקנת וקדימות לנשים. בתקופה האחרונה ונוכח מיעוט הרחובות החדשים, נעשתה בחינה מחדש של נושא קריאת השמות בעיר, וזאת, בין היתר, על רקע ההכרה בחשיבות של הנכחת נשים במרחב הציבורי בשאיפה לחתור בהדרגה לייצוג הולם ואושר תיקון לנוהל השיום העירוני המביא זאת לידי ביטוי. ואכן, רק בשנה האחרונה שוימו רחובות ומוסדות בעיר ע"ש ויקי שירן, דליה רביקוביץ, פנינה זלצמן, שושנה דמארי, יפה ירקוני ועופרה חזה. בכוונת העירייה להמשיך במגמה ברוכה זו, כפי שראוי בעיר המהווה מגדלור של ליברליות ובית לכולם.
באשר לגשר יצחק נבון- בנייתו הסתיימה בשנת 2020, ובסמוך לפתיחתו לציבור הוחלט – בהתאם לנוהל השיום העירוני – שהגשר החדש ייקרא ע"ש יצחק נבון ז"ל, הנשיא החמישי של מדינת ישראל, שכמו הגשר על שמו הצטיין בחיבור מזרח ומערב. השם "גשר יהודית" ליווה את תקופת בנייתו נוכח מיקומו בהמשך לשדרות יהודית (ע"ש יהודית מונטיפיורי ז"ל) אך מעולם לא היה שמו הרשמי. טקס חנוכת הגש'ר צפוי להתקיים בזמן הקרוב."

ממוזיאון תל אביב נמסר: "הביתן נקרא בשנת  1959, על שמה של הלנה רובינשטיין, בעקבות תרומה של הקרן על שמה בסך 50 אלף דולר, שהיוו כמחצית מעלויות ההקמה של הביתן. במהלך השנים, הקרן תרמה לשיפוצים ולתחזוקה של הביתן. רובינשטיין הלכה לעולמה בשנת 1965. וגם שני ילדיה נפטרו לפני שנים והקרן חדלה מלפעול בשנת 2011. במסגרת שדרוג המבנה ביקשה קרן משפחת אייל ומרילין עופר מהמוזיאון להבטיח, כי תרומתה בעבר של קרן הלנה רובינשטיין תזכה להנצחה. ורובינשטיין אכן תונצח באופן מכובד ביותר בתוך הביתן. כמו כן, לכבוד שנת ה-90 למוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון יחדש, לאחר שימור מחמיר ומקיף, את תצוגת המיניאטורות מעיזבונה של הלנה רובינשטיין שתוקדש לה ותוצג דרך קבע בבניין הראשי של המוזיאון."

**הכותבת הינה עו״ד ופעילה חברתית.

גשר יהודיתהלנה רובינשטיין