ביבי נתניהו: האם אנחנו סומכים על הנהג שלנו?

מי שצלח בסוף השבוע את הראיון הארוך שהעניק עוזי ארד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי ואחד האנשים הקרובים ביותר לראש הממשלה, לנחום ברנע ושמעון שיפר ב"ידיעות אחרונות", הוטרד, בלשון המעטה, משלל הפרטים שנחשפו על התנהלות לשכת ראש הממשלה.

ד"ר עוזי ארד הלך עם ביבי נתניהו דרך ארוכה. הוא היה אחד האנשים הקרובים לראש הממשלה, עוד מימי הקדנציה הראשונה שלו, והמשיך להיות מקורב אליו גם בשנות המדבר הפוליטי עד שנבחר שוב. ארד, לדבריו, אפילו דחה הצעה לשרת את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בגלל האמונים ששמר לנתניהו. זו הייתה ידידות קרובה שנמשכה 15 שנה.

ואז, יום אחד, הוא מצא עצמו מואשם בהדלפה לכתבת המדינית של גלי צה"ל, אילאיל שחר, וזמן קצר לאחר מכן, כבר היה מחוץ ללישכה, הסיווג הביטחוני שלו נלקח ממנו, וניתנה לו הבטחה מעורפלת שימונה לשגריר ישראל בבריטניה. ההבטחה לא מומשה וארד נותר בודד בכעסו, כשלישכת נתניהו מכפישה את שמו, כך טען בראיון.

ההגנה הכי טובה היא התקפה

נתניהו הוציא הודעת תגובה קצרה לתקשורת. ההודעה לא התמודדה עם הפרטים שעלו מתוך הראיון עם ארד, אלא התייחסה למצבו הנפשי של הדובר ונאמר בה שאדם אינו נתפס בצערו. כאילו כל דבריו בטלים משום שהוא מדבר מתוך כאב וצער.

תגובתו של נתניהו אינה מתמודדת עם דרך קבלת ההחלטות, היא אינה מתמודדת עם היכולת לעמוד מול לחצים, והיא אינה מתמודדת עם דברים שעלו בראיון עצמו כאילו אין שקיפות בשמירה על מינהל תקין ותהליך קבלת החלטות.

בנימין נתניהו – ביטל את דבריו של עוזי ארד במחי יד. 

צילום: Shutterstock

מה קורה מאחורי הקלעים

במקרה הזה התלונן ארד על כך שהחוק המסדיר את פעולתה של המועצה לביטחון לאומי לא קויים כלשונו וברוחו. ויותר מכך, דבריו של ארד מצטרפים לדברים מטרידים אחרים שהתרחשו בלישכת ראש הממשלה ונחשפו כשפרצה לתקשורת פרשת נתן אשל והטרדת העובדת ר'. גם הפרשה הזאת חושפת התנהלות מטרידה בתוך הלישכה החזקה אך הרגישה והחשובה ביותר במדינה.

בנוסף לראש הממשלה עצמו יש עוד שני גיבורים שחולקים את שתי הפרשיות: האחד הוא המזכיר הצבאי של ראש הממשלה,  האלוף יוחנן לוקר. בפרשת נתן אשל הצטייר לוקר כאיש האחראי, כאשר ביחד עם עמיתיו, מזכיר הממשלה צבי האוזר ויועץ התקשורת של ראש הממשלה, יועז הנדל, הלך ליועץ המשפטי לממשלה כדי להתריע על התנהגותו של נתן אשל והעובדה שהטריד את העובדת ר'.

אבל בסיפורו של עוזי ארד מצטייר לוקר אחר. הוא מצטייר כמי שניהל מאבק כוח עם ארד עצמו, שהיה אז ראש המועצה לביטחון לאומי, על השאלה מי ינהל את הדיונים הרגישים, מי ישלוט בפרטים, מי יקבל את החומרים ומי יהיה שותף לקבלת ההחלטות. לא תמיד עמדו הדברים בקנה אחד עם רוח החוק והאחריות הציבורית.

הפיל הלבן בחדר

דמות נוספת שמרחפת מעל, או מאחורי שתי הפרשות היא דמותה של אשת ראש הממשלה. מי שלא נבחרה, לא מונתה ולא נושאת בשום תפקיד רשמי, אבל השפעתה על תהליכי קבלת החלטות, מינויים ודיונים בלישכת ראש הממשלה היא דרמתית, כנראה.

זהו הפיל שאיש אינו מעז לדבר עליו. לפיל הזה קוראים שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה. גם עוזי ארד נשאל בראיון על מעורבותה של אשת ראש הממשלה בנעשה בלישכה, אבל בחר שלא להגיב. לעומת זאת דווקא פרשת אשל חשפה בין השאר את העובדה שמקור כוחו של אשל היה, בין השאר, בהיותו איש אמונו של ראש הממשלה אבל לא פחות בהיותו איש אמונה של הגברת נתניהו והוא זה שקיים קשר הדוק בין הלישכה לגברת נתניהו.

"בואי שרה'לה, הולכים". בנימין נתניהו ורעייתו, שרה נתניהו

צילום: רויטרס

אז מה יכולה אזרחית מן השורה ללמוד מהפרשות האלה? שבכירים בלישכת ראש הממשלה מסיימים את תפקידם כמעט רק בשערוריה (שורת יועצי התקשורת שעזבו טרם זמנם והאחרון הוא יועז הנדל, תפקידים בכירים אחרים שנאלצו לסיים את תפקידם בטון צורם, כמו עוזי ארד, נתן אשל ואולי גם מזכיר הממשלה צבי האוזר אחרי שנתניהו הודיע לו שאיבד את אמונו בו), האזרחית עלולה להסיק מכך שההחלטות בלישכה הרגישה במדינה אינן החלטות ענייניות, אלא מוטות ממניעים זרים.

האזרחית יכולה ללמוד גם שהשפעתה של רעיית ראש הממשלה עצומה. ברוח פמיניסטית אומר שאין לי דבר וחצי דבר נגד רעיית ראש הממשלה, כאמור, היא לא מונתה ולא נבחרה לשום תפקיד רשמי ולכן אינה מחוייבת בדין וחשבון. באותה רוח הפמיניסטית אומר שמה שמטריד הוא התנהגותו של ראש הממשלה עצמו ועד כמה הוא נתון ללחצים ולאלו לחצים. אדם שכל החלטה שלו משפיעה באופן ישיר על חיינו כאזרחים, הייתי רוצה, כאזרחית מן השורה, להאמין שההחלטות האלה הן החלטות ענייניות ואינן מונעות מנקמות, שנאות וחשבונאות לא עניינית כפי שזה נראה כרגע.