מכתב פתוח לנבחרי הציבור החדשים ביום שאחרי הבחירות

נבחרים יקרים,

עכשיו זה מאחוריכם. הנסיעות ברחבי הארץ, המיניבוסים העמוסים, הבורקסים, התינוקות הרטובים, חוגי הבית הנידחים, הבאסטיונרים בשווקים, הגימלאים בדיור המוגן, להקות העיתונאים הצלמים, היועצים, התומכים, הסקרים, המתנגדים, העקיצות, החנופות. כל זה הסתיים עם תום יום הבחירות.

גם אנחנו, הבוחרות והבוחרים, קצת התעייפנו ממערכת הבחירות הזאת. מהתשדירים, הספינים, הכרזות, המודעות, ה"ממים" בפייסבוק, השיחות המוקלטות היישר לסמארטפונים שלנו, החטטנות של חברינו "למי את מצביעה", ההתלבטות, הסקרים, החישובים האסטרטגיים, המתמטיקה של הגושים, הכל עכשיו מאחורינו.

אבל, אף אחד מכם לא יכול עכשיו להתרווח לאחור בכיסא העור של מליאת הכנסת. כי עכשיו בעצם מגיע רגע האמת. זה הרגע שכל מערכת הבחירות כיוונה אליו. כי עכשיו מגיע הרגע שבו צריך לראות מה עושים עם התבשיל שיצא לכם, הנבחרים. איך משתמשים בצורה המיטבית בקלפים שחילקנו לכם. איך ממקסמים את הרווחים.

עכשיו גבירותי הראשות, ורבותי הראשים, עכשיו הזמן שלכם מולנו. אחרי שנתנו לכם את הפתק, אחרי שקמנו בבוקר, התקלחנו, התלבשנו, הצטיידנו בתעודת הזהות הכחולה, עמדנו בתור, וקיימנו את חובתנו האזרחית. עכשיו זמן הפרעון. וברגע הזה, שבו את, או אתה תקבלו את הטלפון מראש הממשלה החדש, זה יהיה רגע המבחן. על איזה עקרונות תתעקשו, ועל מה תוותרו.

אחד מהסקרים הרבים שפורסמו במהלך מערכת הבחירות הצביע על כך ש– 64 אחוזים מהבוחרים לא מצביעים על בסיס מגדרי. זה אכן רוב. אבל תסתכלו על חצי – או שליש – הכוס המלאה. 36% מצביעות ומצביעים על בסיס מגדרי. זה אחוז משמעותי ולא מבוטל.

אנחנו מהוות 51 אחוזים מהאוכלוסייה. מערכת הבחירות האחרונה הוכיחה, שוב, שנשים הן כוח אלקטורלי משמעותי. מערכת הבחירות הזאת הראתה לנו שנשים מצביעות הצבעה רציונאלית יותר, חשוב לנו יותר המצע ותפיסת העולם של המפלגה והמנהיג/ה שאנחנו מצביעות עבורה.

בימים האחרונים הבנתם שאנחנו כוח, הבנתם ששווה להשקיע בנו, פניתם אלינו, הנשים. באתם למפגשי בוחרות, דיברתם על המצע המגדרי של המפלגות שלכם, שיכנעתם שאתם כולכם פמיניסטים מוצהרים. שלפתם את האישה הפרטית, את הנשים המצוינות ברשימות שלכם. אז בבקשה, עכשיו הזמן להוכיח לנו שזה לא היה רק מס שפתיים. עכשיו הזמן שלכם להראות לנו שהתכוונתם לכל זה ברצינות.

עכשיו, אחרי שאנחנו ביצענו את חלקנו בעיסקה והלכנו להצביע, עכשיו הזמן שלכם לפדות את הצ'ק, למלא את ההבטחה. זה לא באמת קשה, רק צריכים להיות נחושים, ולהאמין בעצמכם בדברים שאמרתם לנו: ששוויון חשוב. ששוויון מגדרי הוא אחד הדברים החשובים ביותר.

רק לפני ימים אחדים פורסם המדד המגדרי (של "שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית בון ליר), שהצביע על מגמת העמקת אי השוויון בין גברים לנשים בעשור האחרון בכל התחומים הנבדקים: אלימות נגד נשים, שכר, עוני, השכלה, פוליטיקה ובריאות.

שוויון מגדרי זה לא עניין של נשים, זה עניין של כולנו, של החברה, של הגברים, בוודאי של המנהיגים שלכם. כן, אתם, שהרגע נבחרתם לכנסת. נבחרתם פעם נוספת, או לראשונה בחייכם. אי-שוויון מגדרי זו רעה חולה. זה פוגע בחברה כולה. לכולכם יש אימהות, נשים, בנות, חברות, אחיות, בנות זוג, קולגות מקצועיות. כל אלה הן אנחנו. ואנחנו מחכות שתממשו את ההבטחות, שתשימו את נושא השוויון המגדרי במקום גבוה בדרישות הקואליציוניות שלכם.

למשל: כמה נשים יישבו ליד שולחן הממשלה. זה לא חייב להיות קשור למספר חברות הכנסת, כידוע. כי בממשלה יכולות לכהן גם נשים שאינן חברות כנסת. כמה נשים יהיו באותו "קבינט מדיני-בטחוני"? זה אותו קבינט שבעצם מחליט את כל ההחלטות החשובות. עד כמה נושאי הצדק החברתי יהיו חלק מהמשא ומתן שתנהלו עכשיו? כי נשים, כידוע, מאכלסות בעיקר את העשירונים התחתונים. ובריאות? כשאת ענייה, את לעיתים קרובות (מדי) נאלצת לבחור בין אוכל לתרופות, ואת נאלצת לוותר על הבריאות, כדי לאכול. שוק העבודה? גם שם ניכר אי השוויון המגדרי, ובידיכם לשנות את זה.

51 אחוזים מהאוכלוסייה זה לא מיעוט ובטח שאי אפשר להתעלם ממנו. עכשיו הזמן. כשמערכת הבחירות עוד טרייה בזכרונכם, לפני שהתרווחתם על הכיסא, לפני שאימצתם את סמלי הסטאטוס החדש. עכשיו הזמן להיות רעבים ולדרוש את השוויון המגדרי. קדימה לעבודה.