מירי מסיקה, השמיעי את קולך

בתכנית הבוקר The View של רשת ABC התנהל אתמול דיון בפרשת וודי אלן. ברברה וולטרס, שמשמשת כאחת המנחות סיפרה כי לאור הכרותה הממושכת עם אלן ובנותיו הקטנות (מנישואיו לבתו המאומצת סון-יי) אין ספק כי הוא "אב רגיש, אוהב ואכפתי כמו שמעולם לא ראיתי". וולטרס עוד הוסיפה: "אני מכירה את מיה פארו (אשתו לשעבר ואמה של בתו האומצת) ואני בקשרים טובים איתה, אבל נפגשתי עם וודי ושתי בנותיו כל כך הרבה פעמים, הוא נשוי כמעט עשרים שנה… נדירות הן הפעמים בהן נתקלתי באב מסור כמו שוודי לבנותיו. אני לא יודעת לגבי דילן , אני רק יכולה לספר לכם על מה שראיתי עכשיו, אלה נישואים טובים והוא אב אוהב".

"מה יוצא לה מזה?" ענתה לה ג'ני מקארתי, אחת מנשות הפאנל. "אין לדילן פארו שום דבר להרוויח מהטענות שלה".

"ככל הנראה, היא מאוד כועסת ", הגיבה וולטרס. "אבל היא עשתה את זה עכשיו, כי הוא זכה בפרס ולכן נשאלת השאלה האם החיים האישיים שלך אמורים להיות מעורבים בפרס זה או אחר?"

"אולי זה פשוט הטיימינג הנכון ביותר להשיג את תשומת הלב של הקהל? אולי היא הרגישה קודם שמתעלמים מהטענות שלה?" תהתה בקול דנה הלש, מנחה נוספת.

" או שאולי זה בגלל שהוא קיבל פרס! " ענתה וולטרס בחדות.

"יש כל כך הרבה מקרים בהם אנשים נפלאים מואשמים במעשים נוראיים שקשה לנו להאמין להם. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו לא יודעים, שקורים מאחורי דלתיים סגורות. מה שבטוח, וודי אלן אוהב נשים צעירות מאוד. הוא יצא עם נערה בת 17, הוא נישא לה בסוף". סיכמה שרי שפרד.

"לעובדה שהוא אוהב נשים צעירות אין שום קשר " ענתה וולטרס.

ובמילים האלה תמה ההתייחסות של וולטרס לפרשיה שמרחפת מעל אחד הבמאים הכי מוערכים בעולם מזה למעלה מ-20 שנה. מה היא בעצם אמרה? כמעט כלום. היא לא גינתה את המעשים של אלן. היא גם לא הכחישה אותם. לא טענה שדילן פארו משקרת אבל גם לא טענה שהיא מאמינה לה. הדבר היחיד שוולטרס אמרה הוא שהיא מכירה את וודי אלן ושהוא אב לתפארת, אמירה שוות ערך ללא להגיד דבר. כמה אנשים שביצעו בעבר או בהווה מעשים מחרידים, הם אנשי משפחה למופת? כמה אנשים מקסימים, חכמים, מוסריים לכאורה מחזיקים שלדים-שלא-יאמנו בארון? גם לוולטרס ברור שהעובדה שאלן מתפקד כעת כאב נפלא לבנותיו כלל לא רלוונטית למעשים שלכאורה ביצע לפני יותר מ- 20 שנה בעליית הגג. ואם ברור לה אז מדוע היא בוחרת לומר ולא לומר כלום על הפרשה הזו?

אולי בגלל הסיבה בגינה מירי מסיקה שומרת על שתיקה בכל הנוגע למחאה שהתגבשה נגד הופעתו של אייל גולן בכנס העצמת נשים (בו גם היא אמורה להופיע). כי זה הדבר הקל ביותר לעשות. על אמירה אחרת, קצת יותר חד משמעית, כזו שתופסת עמדה (מגנה או תומכת) היא תאלץ לשלם. אם וולטרס תבחר להאמין לפארו ולהודות בכך, או תבחר להאמין לאלן ולהודות בכך, יהיה לזה מחיר. גם אם תבחר לומר בפשטות "התעללות מינית בילדה בת 7 הוא מעשה בלתי נסלח. אם וודי אלן ביצע את המעשים הללו, יש להוקיע אותו" יהיה לכך מחיר. כי הבעת דעה דורשת לא רק עמוד שדרה יציב אלא גם את היכולת והרצון להגן עליה. ותמיד יהיה מי שיתנגד לדעתך, התנגדות שקטה או כזו שתבוא לידי ביטוי בפגיעה כלכלית. הרבה יותר הגיוני פשוט להתעלם. לחכות שהסערה תחלוף, לא לנקוט עמדה, להימנע מחד משמעיות, ממחאה אמיתית.

ברברה וולטרס, אחת העיתונאיות המשפיעות באמריקה, בחרה בקו הזה, המזגזג, זה שהולך בין הטיפות, זה שמעדיף לא לתחוב את הראש לקלחת. ואם וולטרס העדיפה לעשות כן, מה בכלל אנחנו מצפים ומצפות ממירי מסיקה? אם תביע תמיכה בגולן, תזכה לקיתונות של בוז וסלידה מאלה המאמינים שיש להוקיע אותו מוסרית. אם תגנה אותו, תזכה לקיתונות של בוז וסלידה מאלה המאמינים שלא היו דברים מעולם ושהמלך עודו מלך. מה הכי מתבקש לעשות? ובכן, לשתוק. לא לצאת בהצהרה פומבית מכל סוג שהיא, להתעלם בעקביות ובשיטתיות ולהתרחק, לפחות בהקשר זה, מאור הזרקורים והפלאשים.

אולם, למרבה הצער, גם הימנעות ממעשה היא תגובה. להמשיך כרגיל, כמתוכנן, מבלי להתייחס לשאלה המוסרית, היא תגובה בפני עצמה. הסיטואציה אליה נקלעה מירי מסיקה לא פשוטה כלל. בעוד כחודש היא אמורה לעלות על אותה במה באירוע להעצמת נשים עם זמר שהיה חשוד בשורה של מעשים שלא ייעשו (כרגע החליטה המשטרה שלא להגיש כתב אישום נגד הזמר).

הציבור ברשתות החברתיות דורש ממנה להדיר את רגליה מהאירוע, כפי שהעזו אורלי וילנאי וגיא מרוז. מעריצי גולן הנאמנים דורשים ממנה להופיע כמתוכנן. ומסיקה עצמה? בינתיים היא שותקת. מתעלמת מהסערה הציבורית, מהסטטוסים, מהפוסטים ומהבקשות. בינתיים היא דוחה את הקץ. לו לא הייתה אחת מהמוזמנות לפסטיבל, היה באפשרותה לשתוק כאוות נפשה. לרוע מזלה, היא כן אחת מהמוזמנות ולשתיקה שלה בנושא יש תאריך תפוגה: ביום האירוע עצמו, היא תאלץ לבחור אם להחרים את הבמה הזו (ולשלם על כך) או לא להחרים אותה (ולשלם על כך). כל אחד מהמעשים הוא בגדר התייחסות מפורשת. גם לקץ יש סוף. מירי, השמיעי את קולך.

אור סופראייל גולןאלימות מיניתמירי מסיקה