גדי אייזנקוט: ככה נראית אפס סבלנות

הרמטכ?ל גדי אייזנקוט נקט בצעד מחמיר ויוצא דופן כלפי קצין שהורשע במסגרת בניצול יחסי מרות כלפי קצינה שהייתה תחת פיקודו. או בלשון פחות משפטית: הורשע בהטרדה מינית של קצינה שהייתה תחת פיקודו.

מה יוצא דופן?

קודם כל העובדה שהקצין הורשע במסגרת עסקת טיעון ונגזר עליו עונש של נזיפה חמורה. כשהרמטכ?ל נכנס לעניין העסקה הייתה גמורה וחתומה ולכאורה לא ניתן היה לעשות דבר. בכל זאת החליט הרמטכ?ל שהמעשה אינו ראוי, ויותר מכך, לא ראוי שקצין שעשה מה שעשה ימשיך לשרת בצה?ל, וימשיך לפקד על חיילות וחיילים.

יוצאת דופן העובדה שהרמטכ?ל – גבר שבגברים – החליט לצקת תוכן מעשי למילים היפות ?אפס סובלנות להטרדות מיניות? וכך כתב, בין השאר, למפקדים בצה?ל: ?פגיעה מינית בשירות הצבאי היא מכוערת, הפעלת כוח במערכת יחסים אינטימית בין מפקד לפקוד היא בגדר חציית קו אדום… ננהג באפס סובלנות, נמצה את כל הצעדים המשפטיים והפיקודיים שישפיעו קשות על המשך דרכו בצה?ל ועל זכויותיו הכלכליות?.

הרמטכ?ל סילק את הקצין מצה?ל, העביר אותו למשרד הביטחון, מנע ממנו להמשיך לפקד על חיילות וחיילים, נטרל אותו ממוקדי הכוח שאפשרו לו להתעמר באישה, חיילת וקצינה, ובכך גם פגע בזכויות הפנסיה שלו, באפשרויות הקידום שלו ובהמשך הקריירה הצבאית שלו. הוא יועבר למשרד הביטחון עד למועד הקרוב שבו ניתן יהיה להוציאו לפנסיה.

עוד יוצאת דופן העובדה שהרמטכ?ל הפך את מעשהו לפומבי, שהוא השתמש במקרה הזה כדוגמה ומופת לתפיסת העולם שהוא רוצה להוביל בצבא, שהוא שלח איגרת לקצינים ומפקדים בצה?ל והסביר להם מה קרה ומה הצעדים שננקטו כלפי הקצין הזה.יוצאת דופן העובדה שהוא הפך כל אבן כדי לא לקבל את עסקת הטיעון כמעשה חתום, אלא חיפש נתיבים משפטיים כדי להחמיר בעונש.

צה?ל הוא חממה מובנית להטרדות מיניות. צה?ל הוא ארגון היררכי, גברי מאוד במהותו (די אם נזכיר את העובדה שמאז פרישתה של אורנה ברביבאי לא יושבת אף אישה סביב שולחן המטכ?ל וגם היא הייתה אירוע יוצא דופן). בצבא יש קצינים גברים שמשרתים בקבע ומתקדמים בדרגות וצוברים כוח ועוצמה, ולצדם מתחלפות חיילות בשירות סדיר, שנשארות צעירות לעד. המצב הזה ?מזמין? הטרדות מיניות, יחסים אסורים במסגרת מפקד ופקודה וכו?. ולכן נדרשת מארגון כזה יתר תשומת לב כדי לצקת תוכן לחוק נגד הטרדות מיניות, ולמדיניות שכל ארגון אוהב להתהדר בה ומעטים הופכים אותה למעשה: אפס סובלנות להטרדות מיניות.

בעוד העומדים בראש ארגונים גדולים אחרים מגמגמים, מדברים על מקרים יחידים, על עשבים שוטים, על אירועים חריגים ועוד ועוד – בא הרמטכ?ל ועשה מעשה, ויותר מכך: הפך את המעשה הזה לפומבי.

משטרת ישראל, ארגון תאום לצבא, היררכי מאוד, גברי מאוד, שגם בצמרתו אין כמעט נשים וגם בדרג הביניים מקומן נפקד וחסר לעומת הגברים, לא נהגה באופן דומה.

מזמן ראוי היה שראשי ארגונים גדולים, ובעיקר ארגונים גבריים ש?מזמינים? תופעות פסולות כאלה, מזמן היה ראוי שראשי הארגונים האלה יתנו דעתם להטרדות המיניות. מזמן היה ראוי שישימו את חיסול התופעה בראש סדר העדיפויות שלהם.