גילה גמליאל: השרה שעושה נזק לנשים

חשבתן שעצם ההחלטה למנות שרה לשוויון מגדרי בממשלת נתניהו – הכוללת עמה 3 נשים בלבד – היא לעג לרש? אז תחשבו שוב, כי על כך אפשר להוסיף את הבחירה בחברת הכנסת גילה גמליאל, שספק אם תיטיב עם נשים, לאור תפיסת עולמה, ופרשנותה את המשנה הפמיניסטית כיריקה בפרצופן של נשים. לראייתה, למרות שאנחנו רחוקות מלהשיג שוויון, יש מקום – ויפה שעה אחת קודם – לדאוג לגברים, במקומות הספורים בחברתנו אשר בהם הכף מוטית לטובתנו. וזאת כמובן, מבלי שגמליאל תתן לעובדות לבלבל אותה.

עוד באון לייף:

בין הצעות החוק שהעלתה גמליאל, ושיש בהן כדי לפגוע בנשים באופן חד משמעי, היא ההצעה לבטל את חזקת הגיל הרך. חזקת הגיל הרך אומרת שבתהליך גירושין ילדים עד גיל 6 נשארים עם אמם. הצעת החוק של גמליאל מקצרת את התקופה לגיל שנתיים, וכך נותנת בידי גברים בישראל קלף נוסף לסחיטתן של נשים בתהליך הגירושין. לו תעבור הצעת חוק זו יוכלו גברים לסחוט נשים גם על הילדים.

בנוסף, הדרישה לבטל את חזקת הגיל הרך מתעלמת מהעובדה שגם בשנת 2015 חלוקת התפקידים ביותר מ-80% מהבתים בישראל היא חלוקה מגדרית קלאסית. כלומר, האם אמונה על הבית ועל הילדים, והבעל מפרנס. האם חותכת לא פעם את משרתה לחצי משרה אחרי הלידה, והיא זאת שיוצאת לחופשת לידה, ואילו הבעל ממשיך לפתח את הקריירה שלו.

עד כמה מיטיבה הצעת החוק של גמליאל עם גברים? קבוצת ?א? זה אבא? – קבוצה של גברים שלא פעם הפעילו אלימות על פעילות פמיניסטיות, ובעמודים שלהם בפייסבוק ניתן לראות פעם אחר פעם כי אלימות כלפי נשים לא רק שאינה נתפסת כמוקצית על ידיהם, אלא שהיא נתפסת כמומלצת, באם האישה לא עושה כרצון הגבר במהלך הגירושין – המליצה לחבריה להצביע לליכוד, בגלל שגמליאל הבטיחה לבטל את חזקת הגיל הרך, ובאופן כללי מקדמת סדר יום שניתן היה לחשוב ממנו שהמצב החברתי הפוך בתכלית, ונשים הן אלה שמדכאות גברים, שהחברה שמה להם רגליים חדשות לבקרים ושהם סובלים מאלימות מצד נשים.

לאג?נדה הזו היא נתנה דרור גם בתוכנית ?שש אמהות? שבה השתתפה והראתה הלכה למעשה מהי ?הורות משותפת?. באופן כללי גמליאל מצטיינת בקידום רעיונות שנשמעים מעולה: הורות משותפת, טובת הילד ואחרים, אבל שמסתירים מאחוריהם אג?נדה ששמה את הגברים בפרונט, ומוסיפה על דיכויין הקיים של נשים.

כך למשל, ביחס לביטול חזקת הגיל הרך, גמליאל ככל הנראה לא שמה לב שבמדינת ישראל גירושין עוברים דרך הרבנות, ושברבנות אם הגבר לא נותן לאשתו גט, זו לא יכולה להתגרש ממנו. גם העובדה שבעידוד הרבנות נשים נסחטות לטובת קבלת הגט שלהן, ולא פעם נדרשות לשלם סכומי עתק כדי לקבלו, ו/או מוותרות על זכויותיהן, נעלמה מעיניה של גמליאל – אם בעידוד חברי ?א? זה אבא? ואם כי זה פשוט לא נראה לה רלוונטי. פמיניסטיות כמו גמליאל יש למכביר: אלה שמות את עיקרון השוויון בראש, אבל יותר משהן חותרות לשינוי אי-השוויון באופן עמוק, הן חותרות לקיבועו, ורואות נשים וגברים כקבוצות סימטריות, אשר נהנות מאותן האפשרויות, ולכן יש לדאוג להן באותה המידה.

כאן לא תמו הבעיות. גם הצעת החוק 'הורים וילדיהם' הולכת להקשות על הורים בכלל ועל נשים מוחלשות בפרט. מי שקוראת את הצעת החוק עלולה לחשוב שמדובר בהצעת חוק נאורה, כזו ששמה את הילדים בפרונט, ובעדיפות מעל הוריהם, כמקבלי ההחלטות ביחס לאופן גידולם. הלכה למעשה, לאור העובדה שמשרד הרווחה בישראל פועל ביד קשה כלפי אמהות חד הוריות ומשפחות עניות ומוחלשות, עם עדיפות לנשים יוצאות ברית המועצות, אתיופיות ומזרחיות, אשר נתפסות בעיני אלה כחוטאות בגידול ילדיהן, הצעת החוק של גמליאל הולכת רק להפוך את חייהן של אלה לקשים יותר, עת העין שכבר בוחנת אותן תזכה לרוח גבית.

מעבר לכך, אי אפשר שלא לקרוא בין השורות עד כמה הצעת חוק זו מאפשרת למדינה להסיר אחריות, בצורה של קבלת אחריות לכאורה. ניתן לראות זאת באופן שבו מתייחסים לבעיות בחברה הבדואית-פלסטינית בישראל. ילדים בדואים-פלסטינים שלא הולכים לבית הספר נתפסים כמי שהוריהם לא מחנכים אותם היטב ולא דואגים לצרכיהם. פעם אחר פעם, אם במחקרים ואם בדיונים בכנסת העובדה שרבים מהילדים גרים בכפרים לא מוכרים, ומתוך כך אין להם תחבורה ציבורית, ולעתים אף שבילים נאותים, שייקחו אותם לבית הספר, מושמת בצד, כלא רלוונטית. אותו הדבר קורה ביחס לתעסוקת ילדים בקבוצה זו, וגם בנוגע למצבם הבריאותי. העוני שממנו סובלת אוכלוסייה זו לא נספר, וכך גם היעדרם של שירותי בריאות נאותים. יש מקום להניח שהצעת החוק של גמליאל רק תחזק תפיסה זאת, שטוב היה במקומה להצביע על היעדר השירותים שמגישה מדינת ישראל לכלל אוכלוסייתה, ובפרט למוחלשות והמוחלשים בתוכה.

כמובן שכל הנאמר לעיל לא מעניין את נתניהו, שרק ניסה לתפור ממשלה, ושם בצד את השאלה עד כמה השרים ושלוש השרות שמינה אכן מוכשרים ומוכשרות לתפקיד.