עכשיו זה סופי: בכנסת הבאה יהיו פחות נשים במפלגות, פחות נשים במוקדי ההחלטות

כבר 4 ימים הפיד של מרבית הנשים שאני מכירה מלא בשתי סוגיות – כמה נשים ייכנסו לכנסת והאם זה רלוונטי בימים אלו. התשובה שלי: רלוונטי מאי פעם, אבל נתחיל ראשית במספרים. 
 
מספר הנשים בכנסת יקטן
בסוף השבוע הזה אם להסתמך על תוצאות הסקרים של סוף השבוע, לאחר המפץ הגדול, או החיבור הנוצץ, או יצירת המסגרת החדשה המכונה "כחול-לבן" הרי שמצבנו רק הולך ונחלש. הנשים, כמובן.
 
על פי סקר הסקרים  (סיכום כלל הסקרים עד לרגע זה ע.ס), יכהנו בכנסת הבאה רק 29 נשים, לעומת 36 בכנסת היוצאת. הדרישה ל-50 נשים בכנסת ישראל לא תתממש בכנסת הקרובה. למעשה, על פי חלוקת הקולות, במפלגות הגדולות, כחול-לבן והליכוד, יש מיעוט מקומם של נשים. הליכוד יצעד פנימה עם 6 נשים בלבד מתוך 29 המנדטים הצפויים לפי הסקרים כיום, ואילו גנץ-לפיד יכניסו לכנסת 9 נשים בלבד מתוך 36 המושבים שצופים להם הסקרים היום. לא חגיגה גדולה. בעיקר בהתבסס על העובדה שדווקא יש עתיד הצטיינה במספר מרשים של נשים בכנסת הקודמת. ארבע מתשע הנשים שייכנסו במסגרת כחול-לבן הן חדשות בשדה המפלגתי והפוליטי ולא כיהנו מעולם כחברות כנסת. שלוש מהן נמצאות במקומות גבוהים ברשימה. 
 
הבשורה הטובה היא, שבכנסת הבאה – בהסתמך על "סקר הסקרים" של סוף השבוע – יהיו יותר נשים מקהילות שונות. במסגרת כחול-לבן תכהן חברת הכנסת הדרוזית הראשונה, רדיר כמאל-מריח, במפלגת חד"ש-תע"ל יכהנו שתי נשים, עאידה תומא מחד"ש שכבר כיהנה בכנסת הקודמת והייתה יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, ולצידה סונדוס סאלח מתע"ל. גם ברשימת בל"ד-רע"ם צפויה להיכנס אישה ערביה נוספת, היבא יזבק. וכך צפויות לכהן בכנסת הבאה ארבע נשים לא יהודיות. 
 
בחינת הרשימות מגלה שבמפלגת הימין החדש יש רוב נשי – ארבע נשים מתוך 6 מנדטים צפויים בסקר הסקרים. זו הרשימה היחידה שבה יש רוב מרשים לנשים. כמובן שבכנסת ישראל יש שתי מפלגות שבהן אין כניסה לנשים – למעשה, למרות שבג"ץ חייב את יהדות התורה לאפשר לנשים להתמודד ברשימה, בפועל זה לא קורה. וכך גם ש"ס (עם 5 מנדטים), וגם יהדות התורה (עם 7 מנדטים) הן מפלגות ללא נשים. ובהינתן העובדה שהמתמודדת החרדית במפלגת העבודה לא צלחה את משוכת הפריימריז, הרי שגם בכנסת הבאה, כמו בכל הכנסות הקודמות, לא תכהן חברת כנסת חרדית. 
 

מספר הנשים ברשימות. מקור: YNET

 
גם בממשלה מספר הנשים יוותר זהה או יגדל באחת.
 
כיום מכהנות 4 שרות בממשלה: איילת שקד שרת המשפטים, מירי רגב שרת התרבות והספורט, גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי ויפעת שאשא ביטון, שרת הבינוי והשיכון. לפי המשחק הזה, שנשען על חלוקת המנדטים הזאת – "כחול לבן" עם 36, הליכוד 29, חד"ש תעל 8, עבודה 7, יהדות התורה 7, הימין החדש 6, כהנא (איחוד מפלגות הימין) 6, ש"ס 5, ישראלי ביתנו 4, בל"ד-רע"ם 4 ומרצ 4 – אפשר לנסות לבחון כמה ומי יכהנו בממשלה הבאה ועד כמה היא תהיה שוויונית. למעשה מיעוט הנשים בכנסת הבאה, וחלוקת המנדטים המסתמנת, לא צופה לנו עתיד של הובלה נשית, בוודאי לא בשדה הקשיח מכולם, השדה המדיני-ביטחוני. 
 
אם ירכיב הליכוד את הממשלה, ירצו שלושת הנשים שהגיעו למקומות גבוהים יחסית, לשדרג את עצמן. מירי רגב תרצה תפקיד בכיר יותר, גילה גמליאל לא תרצה, מן הסתם, להישאר במשרד לשוויון חברתי, שהוא המצאה שנתפרה במיוחד כדי לאפשר למנות אותה לשרה בממשלה הקודמת, וציפי חוטובלי תשאף לשדרג את עצמה מדרגת סגנית שר לדרגת שרה בממשלה. היא תרצה, אמנם, אבל יש להניח שניר ברקת ויואב גלנט יקדימו אותה ברשימה. קשה לראות שמי מהן תקבל תפקיד שיאפשר לה להיות חברה בקבינט המדיני-ביטחוני, אלא אם נתניהו ימנה אחת מהן כשרת משפטים, תפקיד שבו מכהנים גם בקבינט על פי חוק.
 
אם יצטרף הימין החדש לקואליציה של נתניהו, איילת שקד תקבל משרד ממשלתי משמעותי, ואולי-אולי (תלוי במפתח לכניסה לקואליציה) גם אלונה ברקת
וזהו. כך צפויות להיות בממשלת הליכוד הבאה 4-5 שרות מתוך כעשרים חברי ממשלה. לא משהו.

השרות בממשלה הנוכחית: איילת שקד, מירי רגב, יפעת שאשא-ביטון וגילה גמליאל

 
ואם גנץ ירכיב את הממשלה הבאה?
הוא יוכל למנות את מיקי חיימוביץ כשרה להגנת הסביבה (לזה היא שואפת, והיא האישה הראשונה ברשימה), אחריה תהיה מן הסתם אורנה ברביבאי, שבאה מתוך יש עתיד. גנץ מחויב לאנשים שלו ושל בוגי יעלון וראשי המפלגה – לפיד, יעלון, אשכנזי, ניסנקורן – בוודאי יקבלו תפקידי שרים בכירים. הרבה מקום לנשים לא יהיה שם. ואם יצרפו לקואליציה שלהם את העבודה, הבחירה של אבי גבאי לא תהיה פשוטה בין המחויבות למס' 2 הטרי טל רוסואיציק שמולי, שכבר הובטח לו תפקיד שר הבריאות, לבין סתיו שפיר ושלי יחימוביץ. ספק אם בממשלה של גנץ צפויות להיות נשים שיכהנו בקבינט המדיני-ביטחוני.
 

אורנה ברביבאי – באדיבות המפלגה, מיקי חיימוביץ' – ינאי יחיאל, סתיו שפיר – עמוד הפייסבוק

 
 
האם זה בכלל משנה כמה נשים יכהנו? 
 
לטענה הזו יש שלוש רגליים שחזרו על עצמן שוב ושוב ושוב בסוף השבוע.
1. אבד הכלח על הספירה, נשים הן לא מגזר: זו לא קטנוניות לרצות לראות נשים במוקדי קבלת החלטות. נשים אכן אינן מגזר. בכל המגזרים, הקהילות, הקבוצות הלאומיות והאתניות של החברה הישראלית יש 51% נשים. באמת שב-2019 אין שום סיבה שבעולם שנשים לא יהוו מחצית ממקבלי ההחלטות. בפוליטיקה של ייצוגים, כשבמרבית המפלגות נבחרו אנשים לפי רשימת מכולת של ייצוגים, לא הייתה שום בעיה לבחור מייצגי מגזרים נשים- אתיופית ולא אתיופי, לסבית במקום הומו, בוגרות הרשויות המקומיות במקום פליטי רשויות. אשת חינוך במקום איש חינוך. זה עניין של בחירה. 
2. הכי חשוב שהטובים ביותר יהיו שם בשבילנו – גם הטיעון לפיו "אנחנו בוחרים את הטובים ביותר, בלי קשר למגדר" כבר לא עומד במבחן המציאות. כשבוחרים לפי המפתח הזה של "הטובים ביותר" והתוצאה היא רוב מכריע של גברים, יש בעיה במפתח. כי אחרת המסקנה שעולה מכך היא שנשים הן פשוט פחות טובות. ולא היא.
3. יש פה הזדמנות היסטורית להעיף את נתניהו, אתן תגרמו לזה שהוא ייבחר שוב -לא, ב-2019 כבר אי אפשר להישען על הטיעון השחוק ש"זוהי שעת חירום" ולכן צריך לשים את האג'נדות האחרות בצד ולהתגייס להצלת המדינה. א. כי תמיד אנחנו בשעת חירום. וב. מי קובע את ההיררכיה בין האג'נדות? וג. מי אמר שנשים לא יכולות לתרום משמעות וידע להצלת המדינה? מי קבע שרק לגברים-גברים יש כישורים לשעת חירום? ותת הייצוג של נשים הוא הוא זה שיגרום לנפילתו של נתניהו?   
 
בחירות 2019 | אנחנו ב-Onlife מתחייבות להביא את כל הדעות ששמות במרכז את מה שחשוב לנשים. ההאשטאג שלנו #טובלנשיםטובלכולם. מוזמנות ומוזמנים לשתף.
#טובלנשיםטובלכולםאיילת שקדבחירות 2019בני גנץבנימין נתניהומיקי חיימוביץ