גם אמא, גם חברת כנסת: "לא ילדתי ילדים כדי לוותר עליהם"

"לא ילדתי ילדים כדי לוותר עליהם", אומרת חברת הכנסת קסניה סבטלובה (המחנה הציוני/התנועה), שאמנם החליטה שלא להתמודד בבחירות הקרובות לכנסת ה-21, אבל יש לה לא מעט דברים לספר על חוויתן של אימהות בפוליטיקה, נושא שראוי לדבר עליו כעוד אחד מהחסמים המקשים על נשים לבחור בזירה המורכבת הזו, ערב הבחירות.

"תמיד עבדתי בעבודות תובעניות; הייתי עיתונאית, נסעתי לכל מיני מקומות, אבל ידעתי לשלב בין הדברים. אך בכנסת, הדברים קורים אחרת. את לא באמת שייכת לעצמך. יש הצבעות, יש נאומים, ואומרים לך תישארי פה ללילה. אני עונה – אבל אני גרה במודיעין ורוצה לראות את הילדים שלי. כל פעם שאמרתי את זה, קיבלו את זה במין היסטריה. למה את צריכה את זה? כל הח"כיות נשארות. אבל מבחינתי, שכל אחת תעשה את הבחירה שלה."

איך חברות כנסת אחרות התמודדו עם המחויבות הזו?

"היו חברות כנסת צעירות וגם מבוגרות יותר שאמרו לי – תראי, אין מה לעשות. צריך לשחק את המשחק על-פי הכללים. אחת אמרה -'אז לא תראי אותם', השנייה אמרה 'הילדים לא ראו אותי יותר מידי והמטפלת גידלה אותם'. אבל דווקא בעידן בו מדברים כל כך הרבה על השילוב של חיי משפחה וקריירה, ואנחנו מנסות למצוא פתרונות, חברות הכנסת שמגיעות למקום הכי משמעותי מחליטות לוותר. אני לא רוצה לוותר על זה. מה עושים? לא מצאתי תשובה לשאלה הזו. כל יום הייתה עבורי התמודדות. כל יום היה אתגר."

כל יום?

"כל יום. כל יום חשבתי מה יהיה היום. אם אני צריכה להיות בכנסת משש בבוקר עד שמונה בבוקר למחרת. בן הזוג שלי מאוד תומך, אבל אני רואה את זה כמחסום מאוד משמעותי. נשים אומרות – 'אני רוצה קריירה, אבל האם אני צריכה לוותר על כל מה שאני עבורה?' לא מצאתי בכנסת הרבה הבנה. היו בודדות שהזדהו."

מה אפשר לעשות?

"אולי צריך לשנות קצת את הסגנון של העבודה, כי אחרי מספר שעות אנשים כבר לא פוריים. אולי אפשר לחלק את עבודת הכנסת ליותר ימים, אבל כלום לא קרה בזה בסוף. ממש מדכא."

סבטלובה, שילדה לפני כמעט שלושה חודשים, מספרת שחוותה הריון בסיכון אבל המשיכה לעבוד בצורה רגילה לחלוטין עד חודש תשיעי. "הייתי מודיעה במפלגה – 'חבר'ה, אני צריכה לנוח', אבל אז נתנו בי במבטים והערות. נותנים לך להבין ששום דבר לא בסדר. שאולי את מתפנקת. היה לי קשה להבין שאנחנו בכנסת ישראל ובמאה ה-21. אם אני חווה את זה כאישה חזקה, מה נשים אחרות חוות, במקומות שיש להן פחות מעמד? זה מה שמפחיד אותי."

לעומתה, חברת הכנסת מיכל בירן (העבודה), המתקרבת לסוף חודש שישי, עוד לא חוותה את אותם המבטים והביקורות המגבילות עליהן דיברה סבטלובה, אבל היא כבר מתכוננת. "עוד לא הייתי בשלב הזה אבל אני בטוחה שזה יקשה", היא אומרת. "זה הולך לשני הכיוונים – גם אם ננצח בבחירות וגם אם נפסיד, אני אהיה בחופשת לידה בזמן הצבעות. בתסריט הכי אופטימי יקימו ממשלה איתנו, אבל גם אם לא, אני אהיה אחרי הלידה. אני אהיה בחופשה. אני תוהה איך יתנו לי להתנהל במהלך הזמן הזה והאם תהיה נכונות לקיזוזים. זה אתגר."

ח"כ מיכל בירן בשירותים של הכנסת אחרי שגילתה שהיא בהיריון. צילום עצמי

"בעבר הכנסת הייתה מלאה בגברים מאפירים, אבל זה השתנה. כיום הכנסת לא ערוכה לאנשים שמנהלים משפחות צעירות, וגם לחברי כנסת רווקים ורווקות", מוסיפה סבטלובה. "אני חושבת שלכל אחד יש את הזכות להביא ילדים – גם למי שכבר יש, וגם למי שרוצה. אבל, אני לא ראיתי אף פעם חברי כנסת שהם אבות לילדים שאמרו 'אני צריך קיזוז כי אני חייב להיות עם הילד שלי'. לעומתם, ראיתי המון חברות כנסת שניסו לחפש קיזוזים אחת עם השנייה. בגדול ראיתי שאין הבנה לזה ואנחנו רחוקים שנות אור ממצב של הבנה שגם אנשים שעובדים בכנסת זקוקים לזמן למשפחתיות."

שיתוף ותמיכה בטיפולי ההפרייה

כאמור, סבטלובה החליטה הפעם לקחת צעד החוצה מהמירוץ, אבל בירן המשיכה אותו בכל הכח והתרוצצה ברחבי הארץ בקמפיין אינטנסיבי, כשהיא נושאת בטן של הטריימסטר השני.

איך זה לעבור מערכת בחירות כשאת בהריון?

"מאתגר. להיות באוטו שבע שעות, לעצור לאכול טוסט בתחנת דלק כי רצים מפאנל לפאנל, זה אתגר. ובכלל, כשאת בטיפולי פוריות, אי אפשר לשלוט בזמן ובלו"ז, זה קורה מתי שזה קורה."

בירן מספרת שהיא בטוחה לגבי התנהלות מפלגתה וכי התחשבו בה במהלך הטיפולים, הגם שלא תמיד בחרה לשתף בכל טיפול ובכל פגישה שלוותה את התהליך, שיכול להיות ארוך ובלתי צפוי.

"לקראת הלידה אני בהחלט חושבת על הלו"ז העתידי שלי. שזה לא יעבוד עם תינוקת שאך נולדה. אני לא עושה אותה כדי שתגדל אותה מטפלת, אבל ההורות המשותפת מאוד מקלה את הידיעה שכשהילדה לא איתי, היא לפחות תהיה עם אבא שלה ולא עם מטפלת."

חברת כנסת נוספת ששיתפה בכנות על תהליך הבאת ילדתה לעולם במהלך הקדנציה, הייתה מירב בן-ארי (כולנו) שמספרת על ישיבות ארוכות עם אריאל הקטנה, שמכירה את הכנסת מקרוב מגיל אפס.

"כל חברות הכנסת כמעט הן אימהות, ויודעות לשלב בין פוליטיקה להבין ההורות, אבל ברור שעם תינוקות זה יותר קשה", אומרת בן-ארי. "המסירות והדאגה גדולות וזה הרבה יותר משמעותי כשהאישה נמצאת בבית. אני רואה את זה לא רק אצלי, אלא גם עם חברות כנסת אחרות. תמיד יהיה הצורך לאזן בין הורות ובין קריירה."

ח"כ מירב בן-ארי עם אריאל הקטנה בכנסת. צילום באדיבות הלשכה

בדומה לסבטלובה, גם בן-ארי משקפת את העובדה שבשדה הפוליטי את שחקנית משמעותית ואין לך מחליפות, או מחליפים. "בעבודה בכנסת אין לך מי שיחליף אותך. זו את. את זו שצריכה להצביע, ואת זו שעומדת מאחורי הדברים. אם יש בעיה או משבר או משהו מהבית, אין לך תמיד מי שיחליף בכנסת ואם את לא נמצאת אין מי שיצביע מה תעשי? בקדנציה האחרונה היינו בקואליציה ממש ממש צרה, וכל הצבעה הייתה חשובה."

את חושבת שזה רק עניין של נשים? איפה הגברים בכל הסיפור?

"המסירות של נשים לילדים, זה לא משהו שישתנה. אני לא יודעת אם המצב יכול בכלל להשתנות. כן, אני חושבת שזה הרבה יותר טוב מבעבר ואבות היום יותר מעורבים בגידול הילדים, אבל עדיין יש משהו באמא שנמצאת שם, שלא תמיד הבית מסתדר בלעדיה."

המראה שלך מסתובבת במסדרונות הכנסת עם אריאל, בתך שנולדה בשנת 2017 בהורות משותפת, לא היה נדיר.

"נכון. הבאתי אותה לכנסת כבר בהתחלה כי רציתי שתהיה לידי. הנקתי אותה עד גיל שנה וארבע. פשוט רציתי אותה לידי. החיבור הוא חיבור מאוד משמעותי והיה לי קשה להיפרד."

היו לכך תגובות שליליות? או אולי הרמות גבה?

"לא שאני זוכרת. זו הורות. זו תינוקת. לא קיבלתי הערות שליליות, אלא להפך. רק עזרו לי וסייעו לי ועשו את המקסימום כדי שאסתדר."

ועדיין, מחוץ לכנסת זה חסם.

"נכון. זה חסם עבור נשים מלהתקדם. לא בכנסת, אבל אולי בתפקידים אחרים. ברגע שאת כבר בכנסת את בתפקיד כזה בכיר ועברת כל כך הרבה דברים בדרך, שההורות זה לא מה שמקשה. הדבר האחרון שישבור אותך זה האימהות."

"דיברתי עם מירב בן-ארי כשנכנסתי לטיפולי ההפרייה", מספרת בירן, "דיברנו כל הדרך וגם לקראת השלב הבא. זה תהליך שהיה בינינו טבעי. דיברנו על הפרוצדורות הטכניות אבל גם על ההיבטים האישיים. גם תמיכה רגשית. צריך לדעת שהיום יש לנו כנשים אפשרויות בחירה רבות. אנחנו מחליטות איך ומתי לעשות ילדים, באיזו צורה של משפחה אנחנו מעוניינות לחיות, באיזה פורמט זה יהיה ויכולות לשלוט בזמן שלנו ולא להיות משועבדות לו. אני מרגישה שזו חוויה מאוד מעצימה גם עבורי וגם לנשים אחרות. ושהכוח בידן. בידינו."

בין אם תיבחר היום ממשלת מרכז-שמאל או ממשלת ימין, דבר אחד בטוח: שילוב בין חיי משפחה וטיפול בילדות ובילדים, ובין קריירה, ימשיך להיות אתגר גם בכנסת ה-21. ואולי, רק כאשר ייחשב כאתגר של כולם, לא רק של נשים – נראה את השינוי המיוחל, שיאפשר לכולנו לבחור את מהלך חיינו בחירות אמיתית.

אימהותבחירות 2019חברות כנסתחסמים לנשים בכניסה לפוליטיקהמיכל בירןמירב בן-אריקסניה סבטלובהקריירה