בני גנץ והטסטוסטרון ממשיכים לשלוט בכחול לבן

בסמוך לבחירות הקודמות, לקחתי חלק בפגישה של בני גנץ עם פמיניסטיות מובילות. הפגישה התקיימה על רקע מיעוט הנשים השערורייתי ברשימת כחול לבן – שתי נשים בעשיריה הראשונה, ומספר לא מרשים של נשים בהמשך. למעשה, אם הבחירות האחרונות היו מסתיימות בהצלחה, היו בכנסת 9 חברות כנסת מטעם כחול לבן מתוך 35 המנדטים שקבלה המפלגה מבוחריה ובוחרותיה – ייצוג של רבע למחצית מהאוכלוסייה.

בפגישה, גנץ זכה לשיעור פרטי במגדר מטובות המורות: מנהלות ארגונים, פעילות ואקדמאיות, שניסו בזמן הקצר שעמד לרשותן להאיר את עיניו אודות חשיבות העיסוק בקידום צדק מגדרי. היה ברור שהוא זקוק לשיעור הזה ולשיעורים נוספים אחריו. העובדה שחי את כל חייו הבוגרים במדים בלטה מאוד, החל מהשפה הצבאית וכלה בעולם התוכן. היה ברור שלא מדובר במנהיג מפלגה ששולט בתיאוריות פמיניסטיות, או אפילו בעל ידע בסיסי בסוגיות המגדריות הבוערות בחברה הישראלית. מי שהצילה קצת את המצב היתה חברת הכנסת אורנה ברביבאי, שאף היא נכחה בפגישה, אך דווקא חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' סומנה בפגישה כמי שתהא אחראית על נושאים מגדריים מטעם המפלגה בכנסת. לעניין מיעוט הנשים ברשימת כחול לבן, גנץ אמר בפגישה שהרשימה הורכבה בחופזה ובכך רמז שאם היה לראשי המפלגה זמן ארוך יותר להרכיב את הרשימה, היא היתה כוללת ייצוג סביר יותר של נשים.

עוקבים אחרינו באינסטגרם של און לייף? ובפייסבוק? מחכים לכם שתצטרפו 

כידוע, ניתנה למפלגת כחול לבן הזדמנות שניה אך במסגרת הנמנמת הכללית של המפלגה לקראת הבחירות הקרבות, נדמה שגם בחזית הייצוג ההולם לנשים לא נרשמת שום תנודה. בעוד שאורלי לוי אבקסיס, סתיו שפיר ואיילת שקד מסמנות שינוי מסוים בכוחן הפוליטי של נשים לקראת הבחירות הבאות, מפלגת כחול לבן כנראה מרוצה מהירידה שסימנו הבחירות הקודמות, כפי שתיארה כאן גם ענת סרגוסטי, בייצוגן של נשים מ-35 חברות כנסת ל-29, ומחמיצה הזדמנות למצב את עצמה כמפלגה ששוויון מגדרי הוא נר לרגלה.

השילוב של נשים בכחול לבן הוא קריטי ממש לא רק בגלל שעוד יש סיכוי קלוש שזו תהיה מפלגה גדולה דיה להוביל להדחת ראש הממשלה המכהן, אלא מכיוון שהממשלה היוצאת הוכיחה כי לא די שתהיינה נשים בכנסת, אלא שהן צריכות להיות נשים פמיניסטיות הרואות בעצמן מגנות של עקרונות הדמוקרטיה הבסיסיים. שרות שמקדמות חוקים אנטי-דמוקרטיים ולא מקדמות כהוא זה שוויון מגדרי, הן לא נחמה רק בשל היותן נשים. כחול לבן יכלה להגדיל ולעשות ואף לשבץ בין שורותיה לא רק נשים פמיניסטיות אלא גם גבר פמיניסט – כזה שמסמן את המאבק לצדק מגדרי כאתגר המרכזי עבורו בשחקן פוליטי. הרי הגיע הזמן שגם גברים ייקחו על עצמם את המשימה הדחופה הזו.

נשים ישראליות מעולם לא הצטיינו בענישה נגד מפלגות שבוחרות לא לתת לנשים ייצוג הולם. למעשה, רק ציפי לבני הצליחה לחולל דפוס הצבעה ממוגדר. יש לקוות שנשים ישראליות שחושבות שאפליה תעסוקתית, אלימות נגד נשים והדרת נשים מהמרחב הציבורי הן סוגיות הרות גורל – ושנשים אלו יתמכו במפלגות שמוכיחות במעשים, ולא רק בדיבורים, שהן שותפות לתפיסת העולם הזו.

 

עוקבים אחרינו באינסטגרם של און לייף? ובפייסבוק? מחכים לכם שתצטרפו 

#טובלנשיםטובלכולםבחירות 2019בני גנץשיחת היום