חשבתן שהבחירות הקרובות אבודות לנשים? מתברר שלא

בבחירות האחרונות הפסדנו בגדול.

כשאני כותבת אנחנו, אני מתכוונת אלינו – יותר מחצי מאוכלוסיית ישראל. אנחנו הפסדנו, ארבע וחצי מיליון נשים שחיות כאן.

הבחירות שיתקיימו ב-17 בספטמבר, מה שאני מכנה "מועד ב' של הבחירות", הן ההזדמנות שלנו להראות שלמדנו משהו מההפסד הזה. מהטעויות שלנו. טעינו כי לקחנו כמובן מאליו את הידיעה שמספר חברות הכנסת עולה בהתמדה. זה לא קרה. טעינו כשחשבנו שהרצון לשוויון הוא נחלת הכלל ולכן התהליכים המובילים לחברה שוויונית יקרו מעצמם. ההפך קרה. אנחנו מודרות מהמרחב הציבורי, מהעשיריות הראשונות של רוב המפלגות ומצפים מאיתנו להמשיך להביא כמה שיותר ילדים ללא מערכת תומכת. אני מרגישה שאנחנו חוזרות אחורה בזמן, והרשימה רק הולכת ומתארכת.

ייצוג הנשים הנמוך אינה נחלתה של הכנסת בלבד. לאחר מספר שיא בכנסות ה-20 וה-21, בכנסת ה-22 לא שיפרנו את מצבנו. נשים הן עדיין פחות מרבע מכלל יושבות ויושבי בית הנבחרים. ברשויות המקומיות, נשים הן רק 6% מראשות וראשי העיריות ו-16% מהחברות והחברים במועצות העירוניות. רק 18% מיושבי ויושבות הדירקטוריונים הן נשים ו-3% הן יושבות הראש. הנתונים העגומים הללו מצביעים באופן חד משמעי על כך שהמהפכה לשוויון מגדרי עוד לא הגיעה לנקודת הרתיחה בישראל. אנחנו עוד רחוקות.

מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב?

אז מה אפשר לעשות ולשנות בבחירות הקרובות, כדי שנוכל לחיות בחברה עם חירות ושוויון מגדרי?

המהלך הראשון הוא לגרום לנבחרי ונבחרות הציבור שלנו לזכור תמיד את הקול שלנו. שאנחנו לא שקופות. יש להתייחס למכלול הדברים שרלוונטיים לארבע וחצי מיליון נשים. אנחנו לא נשתוק כשידירו אותנו מהמרחב הציבורי, כשיחליטו על הגוף שלנו או על תכנון המשפחה שלנו. אנחנו לא נשתוק כשנשים נרצחות ונעלמות בגלל "כבוד המשפחה", כשאלימות כלפי נשים נבחנת בחשדנות ובחוסר אמון. אנחנו לא נשלים עם כל צעד או חקיקה שמתעלמת מהצרכים שלנו ומקבעת את הסדר החברתי הקיים.

כדי לעשות זאת, אנחנו צריכות להשמיע את מה שיש לנו לומר במרחב הציבורי. לקיים שיח מתמיד עם נבחרות הציבור שלנו על הדברים שחשובים לנו. שהן ידעו תמיד שיש קבוצות נשים חזקות מאחוריהן, שתומכות בהן ומסייעות להן בקרבות כנגד גורמים הרוצים לשמר את המצב הקיים. וחשוב מכל, להעניק את ההצבעה שלנו בבחירות למפלגות ולחברות הכנסת אשר מעמידות את קידום השוויון המגדרי בראש סדר העדיפויות, ופועלות לכך יום יום.

המהלך השני שאנחנו צריכות לעשות הוא לקחת אחריות לקביעת הנציגות שלנו ולשאוף לשם. אמנם, התנאים ההתחלתיים אינם מיטביים. עדיין, הסביבה הפוליטית היא סביבה גברית. חוסר הייצוג שלנו יכול להשתנות רק באמצעות מסה קריטית של נשים שיחליטו להיות מעורבות: לרוץ ברשימות לכנסת, להתפקד למפלגות ולקיים תאים פעילים בהן. להבין שיחד אנחנו חזקות. איזון הייצוג עשוי לארוך שנים ארוכות, וכדי להאיץ את התהליך, אנחנו חייבות לתקן בהקדם את אי-הצדק של תת הייצוג השיטתי של נשים במוסדות המדינה.

אנחנו צריכות לזכור שיש לנו הזדמנות לייצר משהו חדש המתבסס על פעילות חברות הכנסת המעולות בשנים האחרונות. יש לנו הזדמנות לשלב כוחות מכל קצוות הקשת הפוליטית, גם אם יש מחלוקות בנושאי דת ויחסי חוץ. שיתוף פעולה חוצה מפלגות בדיוק כפי שהיה בפעילות לאיסור צריכת זנות או למען נשים מוכות.

המועמדות לכנסת ה-22. לא כולן נבחרו.. יש לנו לאן לשאוף. עיצוב באדיבות שדולת הנשים בישראל

"פמיניזם ליברלי, רדיקלי, פוסט מודרני ומזרחי"

כשאני מדברת על שוויון, אני מדברת על שחרור גברים ונשים מסטראוטיפים ישנים ומתקרות זכוכית. אני מדברת על ייצוג הולם של כל זרמי הפמיניזם, ובלבד שתהיה התקדמות מאסיבית. החתירה לשוויון מגדרי אינה נחלתם של מפלגות מימין או משמאל. חבל שעיקר הפעילות הפמיניסטית מתקיימת על ידי מפלגות השמאל, אשר ניחנות בחיבתן לפמיניזם הרדיקלי ופורץ הגבולות. זה חבל בעיקר, כי גם בחתירה לשוויון אנחנו צריכות ערב-רב של דעות, של רעיונות – מכל זרמי הפמיניזם. הליברלי, הרדיקלי, הפוסט-מודרני והמזרחי. לכן אנחנו צריכות להתאחד סביב הרעיון. בשביל זה צריך לפחות 50% נשים וגברים מנבחרי הציבור שלנו שיאבקו יום יום לקידום השוויון.

אם נסתובב לאחור ונחפש את מי שתיקח אותנו לשם, לא נמצא. אנחנו, ביכולת הנשית שלנו לייצר שיתופי פעולה, שיחה ומעשה – אנחנו נראה את הדרך ונלך לשם. הדרך למנהיגות נשית יותר, ועגולה יותר היא במילים שלנו, ובידיים שלנו. באנה.

***

הערב יתקיים בתל-אביב אירוע "60:60 – ביחד שוות יותר" המבקש להעלות את המודעות לייצוג נשים במרחב הציבורי ולקדם חקיקה עבור ועל-ידי נשים. האירוע ביוזמת התאחדות הסטודנטיות והסטודנטים הארצית, גוף התקשורת הפמיניסטי "פוליטיקלי קוראת" והתכנית לקידום נשים לפוליטיקה, "פוליטיקאיות צעירות – מעזות, משפיעות, מנהיגות". להרשמה

בחירות 2019נשים בכנסתפוליטיקאיות צעירותפוליטיקהתת ייצוג