ורק לאיילת לא נשאר: איך קרה שדווקא ראשת מפלגת ימינה נשארה בלי תיק?

משרד הביטחון הוא הגביע הקדוש. משרת שר הביטחון היא המשרה הרמה ביותר סביב שולחן הממשלה ובכלל, שנייה רק לראש הממשלה. ככה זה במדינה שחיה על חרבה. ואחרי שמשרד החוץ התרוקן מתקציביו, ושר החוץ בתואר או בפועל הוא ראש הממשלה נתניהו, התחזק עוד יותר מעמדו של משרד הביטחון. והנה, באבחה אחת, דקה לפני כניסת השבת, הודיע ראש הממשלה היוצא, בממשלת המעבר, שהחליט למנות את נפתלי בנט לשר הביטחון. ככה. אפילו בלי דרישה מצידו של בנט, ובלי משא ומתן כלל.

הקהילה הצינית של הטוויטר מיהרה להתנפל על הידיעה, ובעיקר הציגה את איילת שקד כבדיחה. אחרי שניסתה למכור את עצמה לבוחרים ובעיקר לבוחרות כאישה היחידה בראשות מפלגה, מצאה עצמה שקד עומדת בראש מפלגה ש(כמעט) כל חבריה הגברים מכהנים כשרים, ואילו היא אכן נותרה "האישה היחידה בראש מפלגה", תואר ריק מתוכן בנסיבות שנוצרו.

עם צאת השבת, נאלצה שרת המשפטים לשעבר לפרסם בדף הפייסבוק שלה פוסט שבו הסבירה את המהלך. "נתניהו", כך כתבה, "ביום שישי בבוקר הציע לימין החדש שני תיקים מהתיקים רווחה, חקלאות או תפוצות לבנט ולי, או את תיק הביטחון לבנט. לאחר התייעצות שלנו הסכמנו שלעת הזו עבור המדינה נכון שיהיה שר ביטחון במשרה מלאה, על אחת כמה וכמה נפתלי בנט. משרד הביטחון תמיד ובתקופה הזו בפרט הוא משרד חשוב מאין כמותו, וניתן לעבוד בו ולעשות דברים משמעותיים גם בתקופת מעבר".

איילת שקד, שבשתי מערכות הבחירות האחרונות מכרה את שאריות הכבוד שלה בסרטונים על גבול הארוטיים, עם ביטחון אישי מופרז, אחרי שכופפה את ידיהם וראשם של כל מנהיגי הימין הקיצוני (חוץ מעוצמה לישראל בראשות איתמר בן גביר שרצה לבד לבחירות) – נותרה בחוץ. מחוץ לממשלה, מחוץ לעמדת השפעה, עם כנפיים קצוצות, עם מהלכים שלא הצליחו להביא לימין החדש, המאוחד, המשותף את מספר המנדטים המצופה, ובקושי רב הכניסו את עצמם לכנסת.

איילת שקד מודל נובמבר 2019 הרבה יותר חלשה מאיילת שקד מודל פברואר-מרץ 2019 כאשר החליטה באבחה אחת ביחד עם נפתלי בנט לפרק את הימין הקיצוני ולהקים מפלגה חדשה, ומי זוכר איך קראו לה. איילת שקד שהייתה השרה החזקה ביותר בממשלת נתניהו הקודם-קודמת, האישה שחשבה שהיא יכולה לרוץ כל הדרך לראשות הליכוד, המותג שבנתה לעצמה – כל זה נשחק ואיננו. כל המהלכים שהובילה מאז הניבו תוצאות הפוכות מכפי שקיוותה. לשמחתה היא אישה צעירה, אבל היא תצטרך לעבוד קשה כדי לשקם את מעמדה ולחזור להוביל.  

ומה עשה ראש הממשלה כאן? לנתניהו, ראש ממשלת מעבר, כמעט ואין יותר קלפי משחק במחסן. סיבוב הבחירות השני בספטמבר החליש אותו ואת הליכוד עוד יותר. הוא מבין או חושש, שסיבוב בחירות שלישי יהיה הרסני עוד יותר ושום חתימה, הצהרת נאמנות, חוזה או הסכם פוליטי לא יסייעו לו לשמור על כיסאו, ולכן החליט ללכת על כל הקופה.

משרד הביטחון היה אמור להיות הפיתוי לאביגדור ליברמן. זה המשרד היחיד שיכול – אולי – לשכנע אותו להיכנס לקואליציה עם נתניהו. ההחלטה להעניק את משרד הביטחון לבנט, שאך לפני רגע עוד כינה אותו ילדותי, חסר אחריות וכמעט מסוכן לביטחון המדינה, מעידה על כך שנתניהו נדחק אל הקיר. החתימה של ראשי המפלגות ליצירת בלוק 55 המנדטים לא הספיקה, והוא הבין שהוא חייב לתת משהו שלא יאפשר לראשי ימינה לחבור לגנץ.

גנץ, מצידו, שגם לו אין יותר מדי קלפי משחק, יצטרך עכשיו לנסות לפתות את ליברמן ולהציע לו את משרת שר הביטחון. זה לא יהיה קל. לצידו של גנץ ישנם לפחות שני שרי ביטחון בפוטנציה שמתחממים על הקווים. משה "בוגי" יעלון, שכבר כיהן במשרה הזאת, וגבי אשכנזי שוודאי רואה עצמו ראוי ומתאים לתפקיד. אבל במצב שנוצר, זה המהלך היחיד שגנץ יכול לנסות כדי לשבור את המבוי הסתום שבו נתונה המערכת הפוליטית.

אחרי שנתניהו עשה מהלך בערב השבת, נמצא הכדור במגרש של גנץ. הקלפים שברשותו ידועים, אבל בפוליטיקה, כמו בפוליטיקה הכול יכול להשתנות במחי החלטה, גחמה או מהלך מפתיע של אחד השחקנים. ואם לא, בחירות סיבוב שלישי גם הן כנראה אופציה.

איילת שקדבנימין נתניהוימינהנפתלי בנט