כשאתם בוחרים נתניהו, אתם בוחרים בשרה, ביאיר ובנתן אשל

לעיתים נדמה שיותר נמוך מזה אי אפשר לרדת, ואז אנחנו מתעוררים לעוד יום של הרעלה והסתה והשמצה והדרה ודה-לגיטימציה. לעיתים הרעש המרעיל הזה מבלבל. 
לעיתים זה נתניהו עצמו, בקולו, ברשתות החברתיות ובימים האחרונים גם בבליץ תקשורתי בכל הרשתות וכלי התקשורת, ולעיתים אחרים עושים את העבודה עבורו, מדקלמים דף מסרים, משתלחים, משקרים, מסיתים. 
הקמפיין של הליכוד הצליח להאפיל אפילו על ימינה, שאמורה הייתה להיות עוד יותר קיצונית ממנו, שלא לדבר על עוצמה יהודית, שנדחקה לשוליים. 
לזכותו של נתניהו ייאמר – לזכותו? לחובתנו? – שהוא לא בחל בשום כלי, מסר, אמירה, כיוון, שקר, חלקי אמיתות. לא היה כלי בארגז הכלים הפוליטי (וגם הרכילותי וגם יש שיאמרו המאפיונרי) שהוא בחל בו או לא השתמש בו כדי לקדם את עצמו. הליכוד, שפעם הייתה מפלגה עם אידיאולוגיה וערכים, הפכה לגוף חד-מימדי שהציב את נתניהו בקדמת הבמה, להיות או לחדול.
פעם הליכוד הייתה מפלגה שהערכים האזרחיים היו מפת הדרכים שלה, זכויות אזרחיות שוות לכולם, מפלגה שהציבה אלטרנטיבה ראויה למפא״י, מפלגה שהייתה לה תפיסת עולם מגובשת, שלמה, כוללת, יש אומרים חברתית. כל זה הלך והתאדה ככל שהלכנו ממערכת בחירות אחת לשנייה ולשלישית. 
 
 
 
לא הרבה מקורבים נותרו לנתניהו. רובם עזבו טרם זמנם, אחרים הפכו לעדי מדינה נגדו. מהקרובים ושותפי הסוד ביותר שלו – התאדו.
לנתניהו יש שלושה אנשים שהוא סומך עליהם לגמרי, הם מעגל ההתייחסות שלו, הם מזינים אותו, עליהם הוא סומך, איתם הוא מתייעץ. כל השאר הם כלי עבודה, לא יותר. האמירה שכולם חוזרים עליה לפיה הליכוד היא מפלגה דמוקרטית שמקיימת פריימריז – מוגבלת. רבים מהשרים חוששים למקומם, ותלויים לחלוטין ברצונו של המנהיג.
שלושת המקורבים היחידים של נתניהו הם רעייתו, שרה נתניהו, שלאורך השנים לא רק שהיא מתלווה לכל הנסיעות של ראש הממשלה לחו״ל – ארוכות וקצרות, כאלה שיש בהן אירועים של הפרוטוקול שבהם יש מקום לרעיית ראש המדינה, וכאלה שלא – אלא נצפית לצידו ברבים מהאירועים שהוא מקיים בארץ במסגרות שונות. היא לצידו כבר עשרות שנים, הם צוות. ביחד. 
 
האדם השני הוא כמובן יאיר נתניהו, שהפך עצמו לדמות ציבורית משפיעה, בעיקר ברשתות החברתיות ובמסגרות תומכות ישראל בחו״ל כאשר הוא מופיע כנואם מרכזי בוועידות של האוונגליסטים ותומכי ישראל אחרים. ידו של נתניהו הצעיר קלה על המקלדת. רבות נכתב על ההתנהגות שלו ברשתות החברתיות. נתניהו הבן גר בבית ראש הממשלה. כשראש הממשלה חוזר הביתה מניהול ענייני המדינה וממפגשי קמפיינים למיניהם – הוא פוגש שם את בנו יאיר. את השיחות שהשניים, או השלושה, מנהלים בבית אפשר רק לדמיין, על רקע הציוצים של נתניהו הצעיר. ואת התוצאות של השיחות האלה אפשר לראות בקמפיין הבחירות התוקפני.
והאדם השלישי הקרוב לראש הממשלה הוא נתן אשל, לשעבר ראש הסגל של נתניהו (בשנים 2009-2012). אשל נאלץ לפרוש מתפקידו אחרי שנתפס מצלם עובדת בלשכה מתחת לחצאית שלה ועמד לדין משמעתי. 
הוא הורחק מתפקיד רשמי, אבל לא מקרבתו של נתניהו. הוא היחיד שנותר נאמן לו, והיחיד שנתניהו עדיין סומך עליו ושולח אותו לשליחויות פוליטיות שונות. הוא המביא והמוציא. קשה להפריד בין מה שאשל חושב ואומר למה שנתניהו, רעייתו ובנו חושבים ואומרים. 
ההקלטות שפירסמה אילנה דיין בחדשות 12 שבהן נשמע אשל מזלזל במצביעי הליכוד המזרחים, שבהן אמר שמירי רגב עושה עבודה מצוינת 'למרות שהיא בהמה' – לא יכולות שלא לשקף את רוח בלפור.  
הדה-לגיטימציה לבני גנץ היא פרי של עבודת הרביעיה הזאת. הפיכת מי שהיה רמטכ״ל לאדם לא לגיטימי, מעורער בנפשו, לא בריא – היא ירידה לתחתיות הביוב.

ביבי, שרה, יאיר ונתן אשל. צילום ביבי: shutterstock. שרה נתניהו, יאיר ונתן אשל (צילומי מסך)

 
 
רק קמפיין ההסתה נגד אזרחי ישראל הערבים יותר נמוך מזה. קמפיין שהצליח בצורה בלתי רגילה. אפילו ליברמן, שהיה הראשון לסמן את הערבים כיעד להסתה, אפילו הוא מצטייר פתאום כליברל מול הקמפיין של נתניהו שהצליח להפוך מיליון וחצי אזרחים ללא לגיטימיים. הוא הצליח להסית נגד באופן כזה שכל העיתונאים – ללא יוצא מן הכלל – קנו את הכיוון הזה ואיש אינו קם ואומר: מה רע בשיתוף פעולה עם מנהיגי מיליון וחצי אזרחים? הרי ברור שקואליציה היא הסכם של פשרות. אף מפלגה לא מקבלת כל מה שהיא רוצה.
אז רגע לפני שאנחנו שמות את הפתק במעטפה, נזכור מה אנחנו רוצות לראות כאן ביום שאחרי. איזה שיח אנחנו רוצות, כמה שנאה אנחנו מוכנות לספוג, איך נוכל להביט אלה לאלה בעיניים – ולהמשיך. 
בחירות 2020בנימין נתניהויאיר נתניהונתן אשלשרה נתניהו