מרכיבים ממשלה: "כדי שנראה שינוי חייבים נשים בצוותי המשא ומתן"

בימים הקרובים יתחיל משא ומתן אינטנסיבי בין המפלגות השונות שנבחרו לכנסת, וכשמדמיינים את המשא ומתן הזה, ברור לנו שמדובר בחדר מלא גברים. לרובינו יהיה קשה לדמיין נשים שעוסקות בתפירת הסכמים קואליציוניים ובדרישות תקציביות למפלגות. למה בעצם? כי לזה התרגלנו.

הנתון המפתיע מתוצאות הבחירות לכנסת ה-23, הוא שלמעשה מדובר במספר הגבוה ביותר של נשים שנבחרו לכנסת ביום הבחירות מיום הקמת המדינה – 30 נשים. אם זאת, לא מדובר במספר שיא של נשים שכיהנו בכנסת בפועל בו זמנית (לאחר שינויים פרסונליים בזמן הקדנציה). רק בסיום הכנסת המתפקדת האחרונה, לפני שלושת סבבי הבחירות, כיהנו 35 חברות כנסת. זהו גם נתון מטעה, כי מספר לא מבוטל של נשים נכנסו משולי הרשימה. כך, בליכוד מאיישות 6 נשים את 7 המנדטים האחרונים (מקומות 29-35), וברשימה המשותפת מחצית מהנשים שנכנסו ממוקמות בשני המנדטים האחרונים – מקומות 14 ו-15. זאת גם הפעם הראשונה אחרי חמש מערכות בחירות שאין אישה בראשות שום רשימה, ובשתי המפלגות הגדולות שמחזיקות יחד מעל מחצית מהכיסאות, אין כלל נשים בחמישייה הראשונה. הנתון אולי החמור מכולם הוא שיש שתי סיעות שבאופן אידיאולוגי מסרבות שנשים ייבחרו במסגרתן לכנסת, ועליהן אין שום סנקציה.

לא מדובר רק במספר מוחלט. בסוף הכנסת ה-20 ובמסגרת שנת הבחירות האחרונה, פרשו או נפלטו רוב הפוליטיקאיות הבכירות, שהיו בעברן ראשות מפלגות: ציפי לבני, שלי יחימוביץ' וזהבה גלאון. גם חברות כנסת רבות מכל הקשת הפוליטית, כמו שולי מועלם, עליזה לביא, רחל עזריה, מירב בן ארי ורויטל סוויד, שהיו מזוהות עם מאבקים פמיניסטים, כבר לא מכהנות בכנסת. לא מדובר בחילופי דורות. שתי חברות הכנסת הצעירות הבולטות בשנים האחרונות, מימין ושמאל, נפגעו גם הן – מי שעד לאחרונה נחשבה כפוליטיקאית החזקה בישראל, שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, היא היום מספר 3 בסיעה הקטנה בכנסת, וסתיו שפיר, מי שהייתה מספר 2 במחנה הדמוקרטי ז"ל, מצאה את עצמה גם בחוץ.

למיקום הנשים ברשימה יש משמעות אדירה מבחינת הכוח הפוליטי של חברות הכנסת להוביל מהלכים משמעותיים ולהתמנות לתפקידים בכירים בכנסת ובממשלה. ההיסטוריה מוכיחה שאנחנו צריכות חברת כנסת חזקות בחמישיות הראשונות של הרשימות כדי לקדם זכויות נשים ושוויון מגדרי, לקידום שוק תעסוקה יותר שוויוני, במאבק בפגיעה מינית ואלימות מגדרית, נגד הדרת נשים, הגנה מפני פגיעה בנשים בהליכי גירושין ועוד כל כך הרבה נושאים שהם קריטיים לחיים שלנו כאן.

כעת, אחרי הבחירות, המפלגות צריכות לוודא שיש נשים מרכזיות בצוותי המשא ומתן ולשריין סעיף בהסכמים הקואליציוניים שיעגן מנגנון לייצוג נשים ברשימות לכנסת במסגרת מכסות, או לכל הפחות שלילת מימון בחירות. הניסיון בעולם מלמד שזאת הדרך האפקטיבית ביותר להגדלת ייצוג הנשים. ולא די בזה, המפלגות השונות – בקואליציה ובאופוזיציה – צריכות לוודא שבאיוש תפקידים בכירים יוצבו נשים, באופן שיפצה על הייצוג של מחצית מהאוכלוסייה ברבע מהמושבים בכנסת. בין היתר מדובר בתפקידי שרות ויו"ר ועדות בכנסת, וכן באיוש תפקידים מקצועיים בנשים שאינן פוליטיקאיות כמנכ"ליות משרדים ותפקידי רגולציה בכירים. בשנת 2020 אי אפשר לצפות לפחות מזה.

#טובלנשיםטובלכולםבחירות 2020