התחקיר על מאיר כהן הוא פורץ דרך ואומץ עיתונאי

אחד המשפטים המהדהדים בתחקיר "עובדה" ביום חמישי האחרון על התנהלותו של ח"כ מאיר כהן כראש עירייה, היה משפט ארכיוני של כהן עצמו. חבר הכנסת מיש עתיד, שלימים היה מועמד כחול-לבן לראשות הכנסת, נראה עומד מאחורי הדוכן במליאה ומכריז בקולו השקול והרדיופוני כי "יש להחזיר את אמון הציבור בנבחריו".

אומרו של המשפט, כך משתמע, סבור או לפחות מיחצן את ההנחה, כי הוא עצמו מייצג ערכים של שקיפות, ניקיון כפיים וטוהר מידות.

המשפט הזה התכתב אצלי עם משפטו של שר, ח"כ וראש עירייה דרומית אחר לאחר שמונה לנשיאות המדינה, כשהוא מפלבל בעיניו ואומר בקול רך ואטי: "מוסד הנשיאות בראשותי יהיה זך וטהור". נוכח הראיות ומצב הדברים הידועים כרגע או בכלל, ברור שיש הבדלים עצומים בין "פרשת מאיר כהן", שנחשפה רק כעת ב"עובדה" לבין פרשת משה קצב. איני משווה בין העבירות והעבירות לכאורה. אולם הרפרור למקרה של קצב אינו מקרי.

רק לאחר פסק הדין בעניינו של נשיא המדינה לשעבר, התברר שזמן רב היה ידוע בסביבתו על חיבתו הסדרתית לנשים שאינם אשתו, פלירטוטים חוצי-גבולות או עדויות על נשים שהיו יוצאות נסערות מלשכתו. המידע הזה הגיע גם לעיתונאים ועיתונאיות בכירים – אל חלקם פנו אפילו הקורבנות עצמן או מי מטעמן – ולמרות זאת, לא הורם בתקשורת הישראלית תחקיר או רמז למעשיו. למה? כי אף קורבן לא הסכימה להיחשף פומבית; חלקן אפילו לא היו מסוגלות לתאר במילים ברורות, בגלל בושה, מבוכה וחשש, מה קרה שם בחדר המלון או הלשכה, וכי אף תלונה רשמית לא הוגשה למשטרה. יש להניח כי סיבות נוספות ("קושי להוכיח היעדר הסכמה", "רומן הוא עניין פרטי", "למתלוננות יש מניעים זרים", גורמים רבי-מעלה וכוח מן העבר השני וחשש מתביעות דיבה) הביאו את העיתונאים ואת עורכיהם להתרחק מתפוח האדמה הלוהט הזה. הסוף ידוע: לימים יורשע משה קצב בשתי ערכאות באונס ומעשים מגונים, לאחר שהוא עצמו פנה ליועץ המשפטי לממשלה בטענה לסחיטה.

אילנה דיין צילום עובדה ומאיר כהן צילום mayabm ויקימדיה

בחזרה למאיר כהן. זו לא הייתה תכנית רגילה של "עובדה", זה ברור. היא הייתה רחוקה מלהיות מושלמת. לא מהודקת כתמיד. הורכבה טלאים, הויזואליות של כהן חזרו על עצמן, המרואיינת המרכזית שידרה קור-רוח יוצא דופן והמוטיבציה שלה לא הייתה ברורה עד הסוף. ועדיין, צפיתי בתכנית בעניין והאמנתי לנאמר בה. האמנתי שבתקופתו של מאיר כהן כראש עיריית דימונה היו מגיעות נשים ללשכה הבכירה בשעת ערב, ולא כדי לערוך דיוני תב"ע או תכניות חינוך. התרשמתי שבאופן כללי בלשכה הייתה אוירה גברית סקסיסטית, כי ראש העירייה ויד ימינו היו מדברים על נשים בגסות מאחורי גבן ומתייחסים אליהן כאל אובייקטים מיניים. נוכחתי שכהן וגורמים בסביבתו הקרובה נתפסו באי-אמירת אמת בנוגע לעניינים שעלו בכתבה ובעיקר התרשמתי מכמה עדויות שפורסמו בתכנית על הטרדות מיניות לכאורה מצדו, כדפוס שחוזר על עצמו. יותר מזה, ברור היה מהתכנית שהסביבה בה פעל ופועל כהן גם היום, הנה סביבה של השתקה כולל מעורבות של גורמים כאלה ואחרים שגרמו לחקירה נגדו להיעצר כפי שהעיד בתוכנית חוקר בכיר במשטרה. הטלפון המאיים של אחותו של כהן לאילנה דיין, הוא בבחינת עדות נוספת על אותה סביבה בעייתית.

העובדה שהתכנית שודרה למרות מסכת לחצים, כשאיום בתביעת דיבה מרחף מעל, העידה שהחומר בידיהם מוצלב ומוצק. וכן, אני נותנת איזה קרדיט לכתבה ששלוש עיתונאיות מנוסות חתומות עליה (אילנה דיין, שרית מגן ונסלי ברדה) ועוברת כל כך הרבה פיקוח וביקורת (גם משפטית) עד לשידור. ואולם, כשסקרתי את הביקורות הרבות בפיד ואת ביקורות הטלוויזיה לאחר התכנית הופתעתי לגלות שהטון העיקרי בהם לא התמקד בגילויים החשובים, כי אם בפגמים הבולטים בתחקיר: המרואיין המרכזי הוא אדם מפוקפק שהורשע בדין (אדם שסייע לכהן לעלות לראשות העיר והיה יד-ימינו במשך שנים, כן?) שמונע מנקמה, ועל כך שהמקרה המרכזי שעסקה בו התכנית – הטרדה מינית לכאורה של אישה צעירה – לא סופר מפי הצעירה אלא מפי (שני) עדי שמיעה.

הכותרות היו נחרצות וטוטאליות. "בתחקיר עובדה יש נקודת תורפה גדולה כמו הכור האטומי", נכתב ב"הארץ", ואילו ב"וואלה" ממש הגדילו וכינו את התחקיר "רשלני" ו"הכי חלש של אילנה דיין אי-פעם". הטענות הקונקרטיות עצמן שעלו בביקורות היו מדויקות. כל כך מדויקות עד שמובנות מאליהן וכמעט "טרחניות". ה"פגמים" בתחקיר היו, כאמור, ניכרים לעין וברורים לכל. חלקם אפילו הונכחו באופן מפורש בכתבה עצמה. יש להניח שאנשי "עובדה" היו הראשונים להרגיש אותם או להודות בהם או להעדיף שהכתבה הייתה שלמה או דרמטית יותר.

אבל ההתמקדות ב"פגמים", ולפעמים רק בהם, תוך טשטוש והקטנת העדויות שעלו בתחקיר, הייתה פשטנית, שטחית ופופוליסטית ולא ראתה כל מורכבות העולה מהסיפורים מהסוג שהובאו. הביקורת התעלמה מהקושי הדרמטי להוציא לאור השמש המחטא סוגים כאלה של תחקירים, היא התעלמה מהפסיכולוגיה של מתלוננות מפוחדות דוברות אמת מעיר קטנה בדרום שעומדות מול גבר נערץ בעירן, ובעיקר שיקפה חשיבה ארכאית ושמרנית כאילו אם אין מתלוננת שנחשפת בשמה ובפניה או אין תלונה במשטרה – אין סיפור.

זה, רבותיי, נגמר. תלונה פלילית וחקירה פלילית אינה חזות הכל. העולם הוא מורכב. כצופה, כצרכנית תקשורת, כמצביעה פוטנציאלית, אני רוצה לדעת על התנהלות כמו זו של מאיר כהן, גם אם בית דין לא ירשיע אותו, תודה. אני רוצה שעיתונאים ועיתונאיות ירימו את המסך, כמובן באופן הגון ולאחר חקירה יסודית, מעל האדם עם התדמית הנקייה בציבור הרחב, הכמעט פנטסטית.

האם משמעות ה"פגמים" היא שהעובדות שעלו בתחקיר אינם נכונות? האם התחקיר היה צריך להיגנז, לא לראות אור יום? יש בידכם שתי תלונות על הטרדות מיניות של נשים שלא מעוניינות להיחשף והובאו בכתבה בצורה גרפית (נראה כי למערכת יש יותר עדויות), יש שני עדים שמוכנים לדבר בפני המצלמה על תלונה שלישית שהובאה לידיעתם ומביאים מכתב שנכתב בכתב ידה של המתלוננת בזמן אמת, האדם ה"מפוקפק" עבר פוליגרף ויצא דובר אמת. הייתם זורקים את כל זה לפח? לא מפרסמים? המערכת יודעת שיש כאן סיפור, ורבים כנראה יודעים, אז לקבור את זה?

לפי הסטנדרט שמכתיבים המבקרים, לעולם לא יבוא במקום קטן כמו ישראל תחקיר עיתונאי על עבירות מין לכאורה של נבחר ציבור נערץ בעודו חי ומחזיק בתפקיד בעל השפעה. אם מערכת יוקרתית עם ניסיון מוכח ואחת מבכירות העיתונאיות בארץ נאלצו לספוג ביקורת על כך שלא הביאו "שורה חותכת", ניתן רק לשער כמה תחקירים דומים (חשובים ודוברי אמת) מוטלים על רצפת חדר העריכה במערכות אחרות מחשש ה'מה יגידו.'

אז לא. להבנתי, התחקיר על מאיר כהן הוא בדיוק מסוג התחקירים שבעבר לא ראו אור אבל היו צריכים לבוא בעניינם של קצב (להבדיל) ואולי גם של איציק מרדכי (להבדיל) ושאם רק היו מתפרסמים, היו מונעים גם אומללות של כמה נשים וגם חרפה ממדינת ישראל. העובדה שהתחקיר לא היה "מושלם" מבחינת נראות ומבחינה טלוויזיונית, ונשות ואנשי "עובדה" הראשונים לדעת את זה, מעידה בעיניי בדיוק ההיפך ממה שראו המבקרים: לא "רשלנות" כי אם ביטחון רב בעובדות – ואומץ עיתונאי.  

***

לא מעט נשים חשות כלואות בביתן היום יותר מתמיד. לקריאת תמרורי האזהרה שכתבו בפורום מיכל סלה כנסי ללינק הבא 

חיה בזוגיות אלימה? מחפשת אזן קשבת? התקשרי עכשיו לקו החירום של ל.א לאלימות ואון לייף 6724* 24/7 בכל השפות. אנונימיות מובטחת 
 
אילנה דייןמאיר כהןעובדה