בין בחירות למגיפה שלא נעצרת, לאן ישראל צועדת?

 

מה הם רוצים מהתקציב? 

גבירותי ורבותי, זה לא התקציב. התקציב הוא רק תירוץ לפירוק הממשלה, להפיכת כחול-לבן למשהו לא לגיטימי, לגרירת המדינה למערכת בחירות נוספת מיותרת (ראו הסעיף הבא) ו/או להפר את ההסכם הקואליציוני עם כחול-לבן ולהקים ממשלת מיעוט שתישען על עריקים. זה יהיה מהלך מלוכלך, תרגיל לא לגיטימי, בגידה בכל הערכים – ומצד שני מתי מישהו נאחז בערכים? ככל שהנהגת כחול-לבן בגדה בבוחרים שלה כשהחליטה להצטרף לממשלת נתניהו, כך יכול נתניהו לבגוד בהסכם הקואליציוני שהוא עצמו חתם. לעשות כל תרגיל בארגז התרגילים המסריחים שיש ברשותו כדי להמשיך ולשלוט. אין ספק שהוא יקבל קריאות שימחה ועידוד מהדהדות מהבית שלו, מהבייס הפוליטי, ומשורה ארוכה של פוליטיקאיות ופוליטיקאים שיהללו כל צעד שלו – מלוכלך ובלתי מוסרי ככל שיהיה.

ראש הממשלה נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ

בחירות עלולות להביא למלחמת אזרחים

קשה לתאר מהלך מזיק יותר, מסוכן יותר, מאיים יותר ומיותר יותר מאשר בחירות עכשיו. במדינה שהחברה שלה שסועה יותר מכפי שהייתה מעולם, שהקיטוב והשסע בין ימין ושמאל עמוקים ומדממים מאי פעם, שהשיח ברשתות החברתיות מתלהם, ביריוני, מסית, נוטף שינאה, תיעוב ורעל בשיאים שלא ראינו, כשהאלימות הזאת כבר זולגת לרחוב – קשה לדמיין מהלך יותר מיותר והרסני מאשר בחירות. רק תדמיינו איך תיראה מערכת בחירות במציאות המדממת הזאת. איך ייראו הקמפיינים של כל אחת מהמפלגות שירכבו כל הדרך לקלפי על גלים מתגברים ומתעצמים של שינאה, הסתה, האשמה, דה-לגיטימציה. תחשבו כמה רעל יישפך לתוך המציאות היום-יומית שלנו כדי למשוך את תשומת ליבנו, כדי להסית אותנו נגד האחרים, כדי למשוך אותנו להצביע למפלגה מסוימת ולא לאחרת.
מבעית לחשוב מה צפוי לנו בחודשי מערכת בחירות נוספת. ולכן זה הדבר האחרון שצריך לקרות עכשיו. האחרון. ולכן הממשלה צריכה לעשות כל דבר כדי למנוע מערכת בחירות.

אבל נתניהו צריך לזכור, שבמורד הדרך הזאת עדיין מחכה לו פתיחת המשפט וניהולו – 3 ימים בשבוע – לא רק כשהוא על ספסל הנאשמים, אלא מה שבעיקר מחכה לו הם יותר משלוש מאות עדי תביעה שיעלו בזה אחר זה ויספרו כיצד הופעל עליהם לחץ, כיצד אולצו לעשות דברים בניגוד למצפונם ובניגוד למקצועיות שלהם רק משום שהיו לחצים מבלפור. הוא צריך לזכור שככל שהדברים יתקדמו, זה יפתח מהדורות יום-יום ושעה-שעה. לא הבטחה מלבבת במיוחד לנאשם בשלושה כתבי אישום.

מי יחליף את נתניהו?

זו שאלת מלכודת, מי יכול להחליף את נתניהו. קודם כל משום שמהותה של הדמוקרטיה היא שכל אחד מאיתנו – כל אחת ואחד – יכולה לבחור ולהיבחר. ולכן התשובה לשאלה מי יכול להחליף את נתניהו, היא קלה: כל אחת וכל אחד. מסוכן ליפול למלכודת לפיה לנתניהו יש תכונות על שאין ולא יהיו לאף אחד אחר. אין ספק שהוא איש מוכשר, חכם, פוליטיקאי משובח. אבל לצד כל הדברים הטובים יש בנתניהו גם דברים פחות טובים. וכך יהיה גם למי שיבוא אחריו, למי שתבוא אחריו. וכך צריך להיות. ולכן השאלה הזו אינה רלוונטית.

ההתאבדות של כחול לבן 

בסופו של דבר כחול-לבן עשתה מעשה התאבדות, שהרבה ביקורת שלילית נמתחה עליו. אבל עכשיו, כשזה כבר מעשה עשוי, אפשר לראות גם את היתרונות שלו. בראשות כמה מהמשרדים החשובים יושבים אנשים הגונים, שעושים עבודה טובה. אחד מהם הוא אבי ניסנקורן במשרד המשפטים. הוא אולי לא פעיל במיוחד בקרב אומת הטוויטר, אבל מרענן לראות שבמשרד המשפטים יושב אדם הגון. כך גם לגבי מירב כהן, שעושה עבודה מעולה – לפחות בכל מה שקשור לאוכלוסיה הזקנה, ובכלל. יותר מכך: נדמה לנו לעיתים שאנחנו לא שומעים אותם, אבל זה לא משום שהם לא עושים, אלא משום שהם לא רצים לצייץ על כל דבר ועניין. אין באמור כאן כדי להכשיר את מה שעשו כחול-לבן לקולות המצביעים שלהם כשנכנסו לממשלה. אבל המעשה נעשה, והם, מן הסתם – כל אחד מהם לחוד וכולם כמפלגה – ישלמו מחיר פוליטי כבד ובלתי הפיך על המעשה הזה. אבל בינתיים, כמו שאומרות, חייבים לראות גם את הצד החיובי.

פרופ' רוני גמזו- הפרויקטור שחיכינו לו

הקורונה: זוכרים? ובכן, כל הדברים האלה קורים כשאנחנו עמוק בתוך משבר בריאותי שלא היה כמותו מעולם, ואלוהים יודעת איך ומתי נוכל לצאת ממנו. אבל כרגע אפשר לפחות לברך על מינויו של פרופ׳ רוני גמזו לפרויקטור. גמזו מצליח לשקם את טיפול מערכת הבריאות במגיפה, הוא אקטיביסט, זריז בהחלטותיו, אבל לא מוותר על שקיפות ואוניברסליות בהחלטות. שני ערכים שהיו כל כך חסרים בהנהגה הקודמת של מערכת הבריאות. גמזו הקים מועצה מייעצת מדוגמת, עם שורה של אנשים מצוינים, מאוזנת מגדרית, שיש בה גם חברים ערבים, דרוזים וחרדים – לא רק משום שהם באים מהקהילות האלה, אלא משום שהם נשות ואנשי מקצוע רלוונטיים להתמודדות עם המגיפה. גמזו מראה לכולם איך עושים את זה נכון.

עכשיו יש רק לקוות שהוא יצליח לרכוש מחדש את אמון הציבור במערכת, בהחלטות, בהגבלות ובהנחיות. האמון נשבר באופן עמוק בגלל כל המחדלים של ההנהגה הקודמת: חוסר שקיפות, חוסר התייעצות, כניעה ללחצים של קבוצות, חוסר אוניברסליות, חוסר תיאום, וחוסר בהסכמה.
ולכן, נכון לעת הזאת ולסיכום: בחירות זה רע!!! גמזו זה מעולה!! ומשבר התקציב זה רק תירוץ.

בדרך לבחירות?בחירות 2020בני גנץבנימין נתניהוהפגנות בלפורמשבר הקורונהשיחת היום