כך הפכה טל אוחנה לכוכבת העולה של שנת הקורונה

דווקא בשנה של מגיפה עולמית, סגרים ופוליטיקה מלוכלכת, טל אוחנה הצליחה לתפוס מקום של כבוד בפוליטיקה הישראלית וסומנה ככוכבת עולה. ראש מועצת ירוחם שמה לעצמה למטרה להוריד את מספר הנדבקים בעירה וקיבלה שורה של החלטות קשות שעזרו לייצב את מצבה של ירוחם.

מאז היא עושה מהפכה אחרי מהפכה בעיר הדרומית ולא עוצרת. בשיחה עם מיה איידן בכנס 'נשים בעולם העבודה של המחר' היא סיפרה על ניהול המשבר ומנהיגות נשית בזמן קורונה.

תקופה מאתגרת מאד עבור הרבה נשים וגם אצלך אני מניחה.

"מאתגרת, משפיעה, מרגשת. אני ממש גאה ומודה על הזכות לעשות אותה".

איך השנה הזאת עברה אצלכם בירוחם, שנת הקורונה?

"כמו בכל הערים בעולם גם כאן זו התמודדות של 24/7, גם ברגעים האלה ממש שאנחנו מבינים שהתחלואה בעיר עולה ואיך זה ישפיע על מוסדות החינוך ביום שלמחרת. אתגר מאוד מאוד גדול כי אתה עסוק בחיים עצמם ולא רק באסטרטגיה לשמה אתה קם כל בוקר כבר למעלה מ- 10 שנים.

זה קירב אותנו לציבור והפך אותנו למנהיגים יותר מחוברים לקהילות השונות שמרכיבות את ירוחם, וכולנו תפילה שזה יסתיים ויהיה מאחורינו במהרה".

טל אוחנה ראשת מועצת ירוחם – הראשונה שפתחה את מערכת החינוך במרחב הפתוח

היית יחסית "חדשה" בתפקיד, איך זה משפיע עלייך? זה מלחיץ? זה אירוע מאד מורכב שלא קדם לו אירוע כזה בהיסטוריה של העולם, איך את מתמודדת עם זה?

"פשוט הבנתי מהרגע הראשון אחרי שיחה של האשמות ביני לבין משרד הבריאות שלא היה ברור לקראת מה אנחנו הולכים אי שם בפברואר 2020. הבנתי שאני צריכה לקחת 100% מהאחריות על הבריאות של התושבים שלי ופשוט הקמתי פה מערך שלם שבהתחלה אני ביצעתי את כל המשימות בו ולאט לאט הוספתי עוד אנשים מסורים. כל בוקר נפתח בשבע עם רשימת חולים, לפעמים לפני כמו היום, ומסתיים לתוך הלילה בבידודים וקריעת שרשראות הדבקה. באמת אתגר מאד גדול שמסית אותך מהשגרה ומהאסטרטגיה, אבל כמו שאמרתי יש פה גם טוב, גם ברכה, למדנו הרבה בדרך ובסופו של דבר אני חושבת שעלתה קרנן של הרשויות המקומיות בעת הזו אל מול הממשל המרכזי. הרבה מאד תהליכים לא יחזרו להיות כמו שהיו ואנחנו ממש צופי פני עתיד".

כמה היית מודאגת? בסופו של דבר בינך לבין עצמך הפרויקט שלקחת על עצמך, האחריות כמו שאת מתארת אותה, מה היה הרגע בו הייתה לך שיחה עם עצמך על העניין הזה?

"אני חושבת שזה היה באפס זמן, ממש מאותה שיחה במוצ"ש סוף פברואר. התחילו להגיע שמועות של משלחות שמסתובבות פה יחד עם הנגיף. אני זוכרת שאני מקבלת הודעה על החולה הראשון. למעלה מ-500 חולים טופלו כאן ואני באמת אומרת לעצמי עכשיו תפקידי להתעסק בחיים עצמם ואני רוצה לעשות את זה הכי טוב ומתוך דאגה לתושבים שלי ומתוך רצון לזמן להם חיים מלאים עד כמה שניתן לצד הנגיף, להבין שזה סיפור על אמון, על חוסן, על תקווה, ובתוך זה באמת באמת לעשות  הכי טוב שאנחנו יכולים כדי להציל חיים, זה מה שאנחנו עושים בכל רגע".

נראה שאת מאד בטוחה בדרך שלך, את תמיד היית כזאת?

"אני חושבת שגדלתי מאוד בתקופה הזאת, כי את מבינה שצריך לקבל החלטות שיש להן השלכות על חיים של אנשים, אז את פחות לוקחת זמן ומתלבטת. יש בי משהו מאד בטוח כי ראיתי והוכחתי לעצמי שאני מקבלת החלטות. גם אם הן רדיקליות מדי, בסופו של דבר הן הוכחו ככאלה שהיו נכונות והצילו פה שרשראות הדבקה גדולות. אז אני מנסה כל פעם מחדש לשאול את עצמי האם אני מקבלת החלטות ראויות וטובות לציבור כולו. אני משתכללת עם הזמן, אבל כן יש בי ביטחון מאוד מלא בעצמי על סמך ניסיון העבר. אבל גם מתוך תחושה שככל שאני אהיה יותר החלטית ועושה את זה באופן נחוש, זה ישפיע על כל העיר ועל הצוות שעובד תחתיי".

במוצאי השבת שוחחתי עם כל מנהלי המסגרות החינוכיות שלנו. שיתפתי אותם בשתי מחשבות שהיו לי בשבת: 1. הקורונה כאן כדי להישאר…

פורסם על ידי ‏Tal Ohana – טל אוחנה‏ ב- יום שני, 1 במרץ 2021

מה התובנה הכי חשובה שהיית מעבירה לנשים על סמך הניסיון הזה שלך שצברת?

"קודם כל הקריאה שלי לנשים היא בעיקר בעולמות התעסוקה. אני קוראת להן לא להישאר בבית ולפעול בכל דרך, למצוא עבודה מחדש, להמציא עבודה לעצמכן, בטח ובטח לא לחכות עד יוני 2021 שאז אמורה להסתיים התמיכה הכלכלית שהמדינה נותנת. כל זמן שאישה יושבת בבית ולא יוצאת להגשים את עצמה היא מבזבזת הרבה מאוד מהפוטנציאל שהיא יכולה לצבור בזמן הזה. שוק התעסוקה לא יחזור להיות כמו שהוא היה, 100 אלף משרות לפי הנתונים נחתכו, אבל אנחנו הולכים לשוק גלובלי שכל אחת מאיתנו צריכה להביא התמחות מאד ספציפית, גם אם לא כשכירה אז כעצמאית. אל תשבנה בבית, צאו לעבוד, יש הזדמנויות, גם אם הנטל של הבידודים מפריע להתקדם וללמוד ולהתחיל עבודה חדשה, עשו כל מה שאתן יכולות שיהיה לכן רצף תעסוקתי. הישיבה בבית מנוונת שרירים והופכת אותך למלא דאגות ואולי לא מותאם ולא רלוונטי, אל תעשנה את זה. צאו החוצה, לכו לעבוד".

 

טל אוחנה