מרין לה פן: האם אנחנו מעדיפות נשים מנהיגות בכל מחיר?

בשעה בה הצרפתים מעכלים את תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, אפשר להסתכל על המנצחת הגדולה של הסיבוב הזה, דווקא מי שלא תעלה לסיבוב הבא: מרין לה פן.

אין ספק שהמועמדת מרין לה פן עשתה דרך מרשימה: היא בת 44, הייתה במשך שנים עורכת דין, שייצגה, בין השאר, מהגרים לא חוקיים, ולפני שנה וחצי ירשה את אביה במפלגת החזית הלאומית. 39 שנים הנהיג האב את המפלגה וההישג הכי גדול שרשם לזכותו היה 14 אחוזים מקולות המצביעים. והנה באה בתו ובסיבוב הבחירות הראשון שלה, מגיעה להישג המרשים של יותר מ-18 אחוזים מהמצביעים.

מרין לה פן ואביה ז'אן מרי לה פן

צילום: רויטרס

איך למכור פחדים כמו לחמניות טריות

מדובר באישה שכבשה בסערה את המערכת הפוליטית. היא רהוטה, כריזמטית ובעיקר חכמה. היא הצליחה להפוך את האידיאולוגיה הקיצונית של אביה לתפיסה רעיונית כמעט לגיטימית והיא למדה איך למכור לצרפתים את הפוליטיקה שלה, כך שיחשבו שבידיה הפתרון המסודר לכל הפחדים שלהם מהשתלטות האיסלם והמוסלמים על הרפובליקה האירופית תוך שהיא עושה את זה בדרך הגונה, שנובעת היישר מהערכים של הרפובליקה הצרפתית: אחווה, חירות, ושוויון.

האומנם?

לה פן רוכבת על הגל הימני ששוטף את אירופה ומנצלת לזכותה את החששות מתהליכים גלובליים שמציפים את אירופה במהגרים ממדינות ערב ומאפריקה בכלל. היא מתנגדת להגירה, לגלובליזציה ולאיחוד האירופי. היא מתנגדת לרעיון ה"רב תרבותיות", טוענת שהמדיניות ההומנית שמפגינה צרפת כלפי הזרים באה על חשבון האזרחים הצרפתים עצמם ומכניסה אותם לגרעונות כלכליים והם נאלצים לממן על חשבונם את הביטוח הרפואי של הזרים. וזה עובד.

על פי תוצאות הבחירות – כל צרפתי חמישי הוא גזען נגד מהגרים ומרין לה פן היא הנגטיב המוחלט של דמותו הסטריאוטיפית של המהגר הלא חוקי: היא אישה משכילה, בלונדינית ורהוטה, נוצריה, חזקה ובידיה לקבוע במידה רבה את גורלם של המהגרים החלשים, נרדפים, עניים ובעיקר כהי עור ושיער.

השנים האחרונות הצמיחו מודלים שונים של מנהיגות נשים בעולם. יש היום ברחבי העולם 27 נשים מנהיגות. אנחנו נמצאים בזמן האישה. את הנשים המנהיגות אפשר לחלק לכמה סוגים: מי שירשו את ההנהגה ומי שהצמיחו את עצמן לתוכה וגדלו לצמרת.

המנהיגות שירשו את ההנהגה הן כמובן כל בנות המלוכה: בריטניה, הולנד, דנמרק – אלה נמצאות בתפקידים סמליים בעיקר. וכל השאר, שנבחרו לתפקידן. אבל גם בין מי שנבחרו יש מי שקיבלו את השרביט מידי בן משפחה. ראש ממשלת תאילנד, ראש ממשלה ברמודה, שתיהן בעקבות אביהן, נשיאת ארגנטינה שירשה את בעלה. על דילמה רוסף, ראש ממשלת ברזיל, טענו שראש הממשלה הקודם, לולה, העביר אליה את השלטון. מרין לה פן יכולה להשתייך לקטגוריה הזאת.

מרין לה פן – טובה לנשים?

צילום: רויטרס

אישה מנהיגה זה טוב לנשים?

השאלה היא גם שאלה של תוכן ופמיניזם: עד כמה אישה מנהיגה, מחוייבת לערכים פמיניסטיים? עד כמה אישה מנהיגה מקדמת נושאים הקשורים לנשים? עד כמה אישה מנהיגה נבחרת בגלל התכונות והאידיאולוגיה הנשיות שלה, או שהיא רק גבר בחצאית (כאלה היו, למשל, גולדה מאיר ומרגרט ת'אצ'ר).

מרין לה פן לא המציאה את האידיאולוגיה שעליה נישאה אל ההצלחה בבחירות, היא ירשה אותה מאביה, איש גס רוח וקיצוני בדעותיו שזרע רוח רעה במערכת הפוליטית הצרפתית במשך שנים רבות.

לה פן הבת עידנה וריככה את המסרים, אבל האידיאולוגיה אותה אידיאולוגיה והשינאה לזרים היא יסוד בולט בתפיסת עולמה. בתקופה בה היא מנהיגת המפלגה, לה פן הצליחה לגבש אידיאולוגיה רחבה יותר מאשר שינאת זרים.

ובשלב הזה אנחנו, נשים פמיניסטיות שפועלות לקידום נשים, צריכות לשאול את עצמנו: האומנם בכל מחיר? האומנם די לנו בכך שאישה נבחרת לתפקיד, או שחשובים לנו הערכים שהיא מקדמת.

למשל, חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ מקדימה – היא הקימה וניהלה את ערוץ 9 המשדר ברוסית, והיא חברת כנסת פעילה. אבל שמאלוב ברקוביץ מזיקה לנשים: בכל התבטאות שלה הקשורה לנשים, היא שומטת את הקרקע מתחת לדרישותינו לשוויון, היא מתכחשת לטענות של נשים על קשיים ומתנגדת לדרישותיהן.

אז האם ועד כמה מרין לה פן מקדמת נשים? האם העובדה שהיא אישה כשלעצמה מחזקת אותנו הנשים ובכלל: האם אפשר לחזק נשים כשמקדמים אידיאולוגיה כל כך גזענית וכוחנית שמבוססת על שנאת זרים ושונים?