הקומבינות של נתניהו הן חלק מתרבות

אחרי כמה שבועות של רסיסי מידע לא מבוטלים, התפרסם אתמול דו?ח מבקר המדינה בעניין הוצאות מעון ראש הממשלה ומעונו הפרטי של ראש ממשלתנו, בנימין נתניהו. האם היה צריך לחכות לדו?ח? לא ממש. משמעותו של זה היא לא יותר מתוקף רשמי לעובדות שהיו ידועות וברורות לכולנו – את מדינת ישראל מנהל איש קטן שעסוק בלגרד לעצמו עוד כמה אלפי שקלים, ובעיקר לא אוהב להוציא כסף מכיסו. האם לא די באופי כזה כדי להפוך את נתניהו למועמד לא ראוי לראשות הממשלה? אולי במדינה אחרת, איפה שהרצון לא להיות פראייר לא עומד בראש סדר העדיפויות.

עוד באון לייף:

·       ביבי אשם ושרה חוטפת את האש

·       ביבי, רשימת ההוצאות שלך מופרכת

·       ילדי פוליטיקאים צריכים להישאר מחוץ למשחק

בישראל הקומבינות של נתניהו הן חלק מתרבות. זה לא שונה בהרבה מהבריונות שהפגין במצעד הסובלנות בפריז. בישראל לדחוף ולנסות לדפוק את כולם לטובת עוד שנקל בארנק, זו דרך ארץ. בהרבה מובנים התנהגותו של הזוג נתניהו לא שונה מבילוי ישראלי טיפוסי במלון הכל כלול: באים, ולמרות שכבר שילמת על הכל, ואתה מסודר לגמרי, אתה מנסה לקחת כמה שיותר ממה שמוגש לך בחינם. וכן, לפעמים, רגע לפני שאורזים את המזוודות, גם דוחפים כמה מגבות וברזים למזוודה. למה? כי לא יכולים לתפוס אותך, ומה יותר שווה מסיפור גבורה על ניצול בית המלון בפני חברים עם שובך מהחופשה?

כמו שאותו נופש ישראלי לא ישקול ליהנות פשוט מהחופשה, כך נתניהו לא מסתפק בזכות הגדולה שנפלה בחלקו לנהל את המדינה. כציוני טוב הוא חש דחף עז לבזוז מכל הבא ליד. אנחנו/המדינה חייבת לו. על מה? לא ברור, שכן הוא מצליח באופן קונסיסטנטי להפוך את המרחב של מדינת ישראל לבלתי אפשרי למחייה.

למה שנתניהו יהיה שונה מהאזרח הממוצע?

רבות נכתב על כך שבמדינה מתוקנת המעשים שנחשפו בדו?ח היו גורמים לנתניהו להתפטר ממשרתו. והדו"ח חוזר ומציין שהיה ראוי שהזוג נתניהו ינהג ביותר רגישות בתקציבים שעומדים לרשותו. אבל כאן, בישראל, הראוי הוא מה שלא ראוי, אז למה שנתניהו יהיה שונה מהאזרח הממוצע? לכו תוכיחו לו ולשרה שדווקא אותם המדינה לא דופקת, והם יכולים להירגע ולא צריכים לאסוף בקבוקים.

לאור העובדה שישראל מתאפיינת בהיעדר מוחלט של סולידריות; שמקבלי קצבאות הנכות והאבטלה נתפסים על ידי המדינה ואזרחיה כפרזיטים; שתושבי גבעת עמל מתוארים כאן כפולשים ונזרקים לרחוב כלאחר יד; שהפליטים שנסים על חייהם מהווים כאן מסתננים שנכלאים במדבר (על הפלסטינים אין מה לדבר, הם כלל לא בפריים שלנו), אין להתפלא על כך שנתניהו מרשה לעצמו לנהוג כפי שהוא נוהג.

בישראל אוהבים את הכוח בוטה, ונתניהו הוא בדיוק זה. פארסת הנאום שלו בקונגרס היא רק עוד דוגמא לכך. לטובת אינטרסים אישיים נתניהו מוכן לסכן הכל. מה גם שהוא יודע שלא משנה מה הוא עושה, הוא לא הופך למוקצה בעיני חלקים רבים מהציבור הישראלי. והדבר היחידי שיכול לחלץ אותנו ממנו הוא אישום פלילי שלא נראה באופק. לאור כל זאת, נראה שאנחנו תקועות עם נתניהו.

מעבר לכך, לנוכח הדמיון המרשים בין קטנותו של נתניהו ומנהגים תרבותיים של ישראלים שנושאים רוח דומה, אין אלא לתהות אם אין כאן צדק פואטי: ראש ממשלה קטן לעם קטן שמתנהג כמו מיעוט נרדף, שלא בוחל באלימות כלפי מי שהוא מגדיר כאזרחי סוג ב?, ג?, ד?, וגם נגד מי שהוא מגדיר כאויב. אם אנשים רבים כל כך לא היו נפגעים מהמדיניות שלו, אז זה היה יכול להיות מחזה עם מסר. אבל בפועל, להתנהגות של נתניהו יש מחיר שחורג בהרבה מאלפי השקלים שהוא מגרד פה ושם, כדי להרגיש טוב עם עצמו לפני שהוא הולך לישון בלילה. יש פה אנשים שמשלמים בחייהם על התנהגותו, כי אתה לא יכול לנהל מדינה כשאתה הופך עולמות בשביל להגדיל את תקציב האיפור ולדאוג שהחשמלאי ממרכז הליכוד יהיה מי שיגזור קופון ממעון ראש הממשלה.

העיסוק בזוטות, וכך גם הקומבינות, דורשים הרבה מאוד מהפנאי הנפשי שיש לאדם. נסיעה קצרה לאירופה, שחפה מהתמקחויות בשווקים וממחירים שמשתנים מסניף אחד של סופר למשנהו, מרגישות את זה מיד. כשאין מקום לקומבינה, יש פניות רבה. אבל כשיש לאלה מקום, וכשראש הממשלה מוצא את הזמן לעסוק בהן, היו סמוכות ובטוחות שהוא לא מספיק לעשות עוד הרבה דברים.

כך קורה שבעוד שכולם מתווכחים על מי גורר את מי לעיסוק בזוטות, בשורה התחתונה כולנו נגררים לעיסוק בזוטות, שהיה טוב למצוא מילה מבזה יותר עבורן. כעת, לאחר שהתפרסם הדו?ח, וככל הנראה לא יצא ממנו אישום פלילי נגד נתניהו, אז גם העיסוק בשטויות שאליו התמסרנו, מתברר כחסר טעם. משהו בבסיס של המקום הזה רקוב מדי מכדי שההתנהגות החזירית של נתניהו ושרה יהפכו אותם לבזויים דיים כדי שיארזו את חפציהם וינדדו בחזרה לאחת מהדירות שלהם.